הדף מאת: גילי ושירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
דף הלימוד עוסק בדרישה האלוהית מאברם: "לך לך". נברר את משמעות ההליכה כמצב פיזי וכמצב נפשי, ונשאל האם שינוי כה גדול בחיים מצריך אכן ניתוק מהעבר. שאלות אלו יידונו לנוכח האופן שבו מוצג אברהם בתורה - מצד אחד כראשון הוא מוצג כאבי המאמינים המונותאיסטים, ומצד שני, הוא חסר תיאורים על בית אביו וילדותו. נבחן את האופן שבו הרחיבו מדרשי חז"ל את דמותו ועברו, ונשאל מדוע נותק אברהם, על פי פירושים רבים, משושלתו.
דיון
חלק א: אברהם - פורץ דרך או ממשיך בעקבות אביו?
את דמותו של אברהם אבינו אנו פוגשים לראשונה בפרק יא בספר בראשית, כאברם, בנו של תרח. התורה אינה מספרת דבר על ילדותו ועל בית הוריו, ופער זה השלימו במשך השנים מדרשי חז"ל, שעיצבו אותו כפורץ דרך מילדות:
חלק א: אברהם - פורץ דרך או ממשיך בעקבות אביו?
את דמותו של אברהם אבינו אנו פוגשים לראשונה בפרק יא בספר בראשית, כאברם, בנו של תרח. התורה אינה מספרת דבר על ילדותו ועל בית הוריו, ופער זה השלימו במשך השנים מדרשי חז"ל, שעיצבו אותו כפורץ דרך מילדות:
רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו: תרח [אבי אברהם] עובד צלמים [אלילים] היה, חד זמן נפיק לאתר [=באחד הימים יצא מחנותו] הושיב לאברהם מוכר תחתיו. הוה אתי בר אינש בעי דיזבן [=נכנס אדם לקנות] והוה [אברהם] אמר לו: בר כמה שנין את [=בן כמה אתה]?
והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין [=בן חמישים ושתים].
והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא [=והיה אברהם אומר לאותו איש] דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי [=וסוגד אתה לפסל בין יום אחד]?!
והוה [הקונה] מתבייש והולך לו.
והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין [=בן חמישים ושתים].
והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא [=והיה אברהם אומר לאותו איש] דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי [=וסוגד אתה לפסל בין יום אחד]?!
והוה [הקונה] מתבייש והולך לו.
דיון
את התוספת לשמו שהפכה אותו מאברם לאברהם, קיבל אברהם אבינו על ידי האל רק בהיותו בן 99:
את התוספת לשמו שהפכה אותו מאברם לאברהם, קיבל אברהם אבינו על ידי האל רק בהיותו בן 99:
(א) וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם [...] (ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ
And when Abram was ninety years old and nine, the LORD appeared to Abram, and said unto him: ‘I am God Almighty; walk before Me, and be thou wholehearted.
דיון
- מדוע ביקשו בעלי המדרש לייחס לאברם כבר מילדותו תכונות של 'אברהם'?
- כיצד מצטיירת דמותו של אברהם ממדרש זה?
דיון
בפרק יד פסוק יג מכונה אברהם 'אברם העברי'. על פי הפשט, שם זה ניתן לו בשל היותו צאצא של עֵבֶר (פסוקים טז–כד), אך רש"י ומדרש בראשית רבה לא מסתפקים בפשט ומציעים פירוש נוסף:
בפרק יד פסוק יג מכונה אברהם 'אברם העברי'. על פי הפשט, שם זה ניתן לו בשל היותו צאצא של עֵבֶר (פסוקים טז–כד), אך רש"י ומדרש בראשית רבה לא מסתפקים בפשט ומציעים פירוש נוסף:
וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.
And there came one that had escaped, and told Abram the Hebrew—now he dwelt by the terebinths of Mamre the Amorite, brother of Eshcol, and brother of Aner; and these were confederate with Abram.
דיון
- מדוע מתעלמים מפרשים אלו משושלתו של אברהם (שושלת העבריים)?
שושלת אברהם:
(טז) וַיְחִי-עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-פָּלֶג. (יז) וַיְחִי-עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (יח) וַיְחִי-פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-רְעוּ. (יט) וַיְחִי-פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כ) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-שְׂרוּג. (כא) וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כב) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-נָחוֹר. (כג) וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-תָּרַח
(טז) וַיְחִי-עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-פָּלֶג. (יז) וַיְחִי-עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (יח) וַיְחִי-פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-רְעוּ. (יט) וַיְחִי-פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כ) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-שְׂרוּג. (כא) וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כב) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-נָחוֹר. (כג) וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-תָּרַח
And Eber lived four and thirty years, and begot Peleg. And Eber lived after he begot Peleg four hundred and thirty years, and begot sons and daughters. And Peleg lived thirty years, and begot Reu. And Peleg lived after he begot Reu two hundred and nine years, and begot sons and daughters. And Reu lived two and thirty years, and begot Serug. And Reu lived after he begot Serug two hundred and seven years, and begot sons and daughters. And Serug lived thirty years, and begot Nahor. And Serug lived after he begot Nahor two hundred years, and begot sons and daughters. And Nahor lived nine and twenty years, and begot Terah.
דיון
האם אברהם הלך בעקבות צו האל או אחרי אביו? מהמילים הפותחות את פרשת 'לך לך', נראה כי ההליכה לארץ כנען, כפי שמתברר בהמשך, נעשתה בעקבות ציוויו של אלוהים לאברם להיפרד מארצו וממולדתו ומבית אביו, וללכת לארץ חדשה
האם אברהם הלך בעקבות צו האל או אחרי אביו? מהמילים הפותחות את פרשת 'לך לך', נראה כי ההליכה לארץ כנען, כפי שמתברר בהמשך, נעשתה בעקבות ציוויו של אלוהים לאברם להיפרד מארצו וממולדתו ומבית אביו, וללכת לארץ חדשה
דיון
ואולם, בסוף הפרק הקודם נאמר כי:
ואולם, בסוף הפרק הקודם נאמר כי:
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה בְּרָכָה. (ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. (ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.
Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee. And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing. And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’ So Abram went, as the LORD had spoken unto him; and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran. And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.
(כו) וַיְחִי-תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן. (כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח - תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן הוֹלִיד אֶת-לוֹט. (כח) וַיָּמָת הָרָן עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּו בְּאוּר כַּשְׂדִּים. (כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. (ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד. (לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן.
And Terah lived seventy years, and begot Abram, Nahor, and Haran. Now these are the generations of Terah. Terah begot Abram, Nahor, and Haran; and Haran begot Lot. And Haran died in the presence of his father Terah in the land of his nativity, in Ur of the Chaldees. And Abram and Nahor took them wives: the name of Abram’s wife was Sarai; and the name of Nahor’s wife, Milcah, the daughter of Haran, the father of Milcah, and the father of Iscah. And Sarai was barren; she had no child. And Terah took Abram his son, and Lot the son of Haran, his son’s son, and Sarai his daughter-in-law, his son Abram’s wife; and they went forth with them from Ur of the Chaldees, to go into the land of Canaan; and they came unto Haran, and dwelt there. And the days of Terah were two hundred and five years; and Terah died in Haran.
דיון
- לפי פשט הכתוב, מה הסיבה לנדודי אברם לארץ כנען?
- מדוע לדעתכם קיימות במקרא שתי גרסאות לסיבת נדידתו של אברם ומשפחתו לכנען?
- האם שתי הגרסאות סותרות בהכרח זו את זו? נסו להציע פתרון.
דיון
חלק ב: משמעותה של הליכה
בספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מופיע הדיאלוג הבא בין אליס לחתול צ'שייר:
חלק ב: משמעותה של הליכה
בספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מופיע הדיאלוג הבא בין אליס לחתול צ'שייר:
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, רנה ליטוין (תרגום). הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, תל אביב. 1997. עמ' 71
[אליס]: "התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – ", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא", הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
[אליס]: "התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – ", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא", הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
דיון
- כיצד ניתן להבין בדיאלוג זה את משמעותה של ההליכה? את משמעות הדרך? את משמעות ההגעה?
- אלוהים מצווה על אברם ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו. מדוע יש צורך בחזרה זו?
דיון
מרדכי גפני מתייחס לפרשנות ספר הזוהר לציווי "לך לך":
מרדכי גפני מתייחס לפרשנות ספר הזוהר לציווי "לך לך":
מרדכי גפני, 'הזמנה למסע: אברהם שבתוכי', בתוך: תניא ציון (עורכת), סיפורי ראשית, ידיעות אחרונות 2002, עמ' 209-210
"המילים שזימנו את ההרפתקה התנ"כית היו "לך לך" [...] בספר הזוהר אין מדובר בציווי, אלא בקריאה אל העצמי. על פי הפרשנות המהפכנית של ספר הזוהר, "לך לך" פירושו "לך לעצמך". בעלי הזוהר מרחיקים עד כדי לומר שהציווי "לך לך" לא נועד רק לאברהם. במינוח שלהם מדובר ב"מאמר לך לך שנאמר מהשם יתברך לכל האנשים תמיד". לפי התפישה שלהם, אברהם לא "נבחר ע"י ה'" – אלא אברהם "בחר בה'". הוא בוחר בה' כשהוא מפרש את הקול האלוהי "לך לך" כקריאה גורלית-ייעודית אישית. ואכן, בעיני הקוראים בתנ"ך על דרך הקבלה כל אחד ואחד מאיתנו נקרא. כמו שאירע לאברהם, ואחר כך למשה, כך הם חיינו – או שהחיים הם הרפתקה שבה אנחנו נענים לקריאה, או שאלו אינם חיים אמיתיים כלל, בגלל שלחיות פירושו להיקרא – ולהגיב".
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
"המילים שזימנו את ההרפתקה התנ"כית היו "לך לך" [...] בספר הזוהר אין מדובר בציווי, אלא בקריאה אל העצמי. על פי הפרשנות המהפכנית של ספר הזוהר, "לך לך" פירושו "לך לעצמך". בעלי הזוהר מרחיקים עד כדי לומר שהציווי "לך לך" לא נועד רק לאברהם. במינוח שלהם מדובר ב"מאמר לך לך שנאמר מהשם יתברך לכל האנשים תמיד". לפי התפישה שלהם, אברהם לא "נבחר ע"י ה'" – אלא אברהם "בחר בה'". הוא בוחר בה' כשהוא מפרש את הקול האלוהי "לך לך" כקריאה גורלית-ייעודית אישית. ואכן, בעיני הקוראים בתנ"ך על דרך הקבלה כל אחד ואחד מאיתנו נקרא. כמו שאירע לאברהם, ואחר כך למשה, כך הם חיינו – או שהחיים הם הרפתקה שבה אנחנו נענים לקריאה, או שאלו אינם חיים אמיתיים כלל, בגלל שלחיות פירושו להיקרא – ולהגיב".
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
דיון
- על פי מרדכי גפני, כיצד מפרש ספר הזוהר את הכפילות בביטוי 'לך לך'?
- מהי המשמעות שבהליכה פיזית החוברת להליכה נפשית, על פי דברים אלו?
- האם יכולה להתקיים הליכה פיזית ללא הליכה נפשית, ולהפך - הליכה נפשית ללא שינוי חיצוני פיזי?
- כיצד פרשנות זו עשויה לפתור את בעיית שתי הגרסאות להליכתו של אברם לארץ כנען?
דיון
בדומה למרדכי גפני, גם נעמי הריס רוזנבלט ויהושע הורוביץ נדרשים לציווי 'לך לך' מהיבטו הנפשי:
בדומה למרדכי גפני, גם נעמי הריס רוזנבלט ויהושע הורוביץ נדרשים לציווי 'לך לך' מהיבטו הנפשי:
נעמי הריס רוזנבלט ויהושע הורוביץ, 'אברהם צועד קדימה: בעקבות חזון אישי', בתוך: תניא ציון (עורכת), סיפורי ראשית, ידיעות אחרונות 2002, עמ' 206-207
"למטופלים שלי יש תכונה אחת משותפת. הם מגיעים לטיפול כשחייהם נעשים כה כואבים, עד ששינוי איננו בגדר אפשרות עוד, אלא בגדר הכרח. אבל אפילו בנסיבות נואשות שינוי הוא עדיין בחירה מאיימת שדורשת אומץ. [...]
אברהם מתיישב לאכול משולחן החיים ונותר רעב. אך שלא כמו רבים מאיתנו, אברהם מפגין את החזון ואת האומץ להתקדם בחיפוש אחר חיים מספקים יותר [...]
יכולתנו להגות עתיד מעבר לימי חיינו, ולתכנן לעתיד זה, היא שמבדילה אותנו מחיות אחרות ומאחדת אותנו עם אלוהים. אלוהים הגה תוכנית ליקום והזמין את המין האנושי לשתף פעולה בהוצאתה אל הפועל. במידה שאנו יכולים להתייחס לעתיד כמוחשי – ולפעול על פי חזון זה – אנו מחקים את אלוהים, שנבראנו בצלמו
"למטופלים שלי יש תכונה אחת משותפת. הם מגיעים לטיפול כשחייהם נעשים כה כואבים, עד ששינוי איננו בגדר אפשרות עוד, אלא בגדר הכרח. אבל אפילו בנסיבות נואשות שינוי הוא עדיין בחירה מאיימת שדורשת אומץ. [...]
אברהם מתיישב לאכול משולחן החיים ונותר רעב. אך שלא כמו רבים מאיתנו, אברהם מפגין את החזון ואת האומץ להתקדם בחיפוש אחר חיים מספקים יותר [...]
יכולתנו להגות עתיד מעבר לימי חיינו, ולתכנן לעתיד זה, היא שמבדילה אותנו מחיות אחרות ומאחדת אותנו עם אלוהים. אלוהים הגה תוכנית ליקום והזמין את המין האנושי לשתף פעולה בהוצאתה אל הפועל. במידה שאנו יכולים להתייחס לעתיד כמוחשי – ולפעול על פי חזון זה – אנו מחקים את אלוהים, שנבראנו בצלמו
דיון
- מהי משמעותו של שינוי מתוך הכרח?
- לפי התייחסות זו לשינוי, מהו מקור הציווי "לך לך"? מהי משמעות ההליכה?
- מה בין היכולת לעשות שינוי, ל"צלם אלוהים"?
דיון
חלק ג: האם השינוי מצריך את נטישת העבר?
הסופר העברי וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי הרבה לעסוק בכתביו בהתמרדותו של האדם הבודד נגד חברה שמרנית. בסיפורו 'מעבר לנהר', הלקוח מתוך הקובץ באין תקווה, הוא מתאר את הרהוריו של נתנאל, בחור צעיר הגר עם חותניו, המתחבט בעיצומם של הימים הנוראים בשאלות של אמונה:
חלק ג: האם השינוי מצריך את נטישת העבר?
הסופר העברי וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי הרבה לעסוק בכתביו בהתמרדותו של האדם הבודד נגד חברה שמרנית. בסיפורו 'מעבר לנהר', הלקוח מתוך הקובץ באין תקווה, הוא מתאר את הרהוריו של נתנאל, בחור צעיר הגר עם חותניו, המתחבט בעיצומם של הימים הנוראים בשאלות של אמונה:
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, 'מעבר לנהר' מתוך: באין תקווה, לקוח מפרויקט בן יהודה
כה הם [=אנשי העיירה 'מצער' ברוסיה הקטנה] עומדים מדי יום ביומו, הם עוסקים במשא-ומתן כדאתמול, כמתמול שלשום; הכל הם עושים כמו שעשו אבוֹתיהם ואבות אבותיהם; מבלי שיעלה על לב אחד מהם להרהר אחרי מעשיו ולחשוב אחרת... גם איש מהם לא יעבור את המעבר מעיר התחתונה אל העליונה, שבין שתיהן נהר מפליג, כמציב גבולות עמים. [...]
אני יושב בצהרים בדממת היום אל המרבד הרך בבית חותני והנערה היפה, והיא אשת נעורי, תופרת בבד, יושבת אצלי ומביטה אלי ואני רחוק מֶנה, מבית אביה וממולדתה. [...]
מדוע אנחנו חיים? למה נברא העולם? מדוע אנו שואלים ומבקשים כל הימים? מה תכליתנו ולאן פנינו מועדות? שברי מחשבות ורגשות שונים עולים ומכסים את נפשי,ואני כחולם בהקיץ. [...]
בחוג של אהבה ועושר נתון אני. כל אשר אשאל לא ימנעו ממני, אבל חפץ הדעת לא ישתוק בי. מה אנו ומה היינו? מה הוא העולם ומה האלהים? מה המה אורייתא וישראל? זאת הגידו לי וקחו לכם כל אשר אתם נתתם לי... בררו לי את ספקותי, פתרו שאלותי ואז לבי ינוח, אשוב למנוחתי. [... ]
לך לך מעמך ומבית חותנך אל ארץ רחוקה! [...]
והלא הם שואלים ממני רק מילתא זוטרתא: ליראה את ה' וללכת בדרך אבותינו... טוב הארץ הם נותנים לי; ומדוע לא אעשה למענם את הדבר הזה – לחדול מהגות בספרים חיצונים?
חותנתי עמדה לרוב לימיני ותתעמל להשתיק חמת בעלה, לאמור: עוד נער הוא, יגדל ויהיה לאיש והיה כאחד מאתנו. וחותני באחת: כל באיה לא ישובון! ופעם אחת קרא בפנַי ובפני רעיתי ואמר: "הרואה את האיש התם הזה? הרואה אַת אותו שקוע במחשבותיו? והיה אם לא יעזוב באחרית הימים את עמו ומולדתו ולא ילך לחוץ-לארץ, להשתלם בלימוּדים בבית-מדרש-המדעים – אז אחייב את ראשי!" [...]
"כמה עשינו בעבורך, כמה עמלנו בגללך מאז אירשת את בתנו, ואז אמך עוד היתה בחיים וחיבּבה את בת-שוע כאישון עינה... זכוֹר אותה, זכור את אבותיך הקדושים, זכור מי אתה, ומי המה המשכילים שעמהם תארח לחברה.
לסיפור המלא בפרוייקט"בן-יהודה"
מושגים
כה הם [=אנשי העיירה 'מצער' ברוסיה הקטנה] עומדים מדי יום ביומו, הם עוסקים במשא-ומתן כדאתמול, כמתמול שלשום; הכל הם עושים כמו שעשו אבוֹתיהם ואבות אבותיהם; מבלי שיעלה על לב אחד מהם להרהר אחרי מעשיו ולחשוב אחרת... גם איש מהם לא יעבור את המעבר מעיר התחתונה אל העליונה, שבין שתיהן נהר מפליג, כמציב גבולות עמים. [...]
אני יושב בצהרים בדממת היום אל המרבד הרך בבית חותני והנערה היפה, והיא אשת נעורי, תופרת בבד, יושבת אצלי ומביטה אלי ואני רחוק מֶנה, מבית אביה וממולדתה. [...]
מדוע אנחנו חיים? למה נברא העולם? מדוע אנו שואלים ומבקשים כל הימים? מה תכליתנו ולאן פנינו מועדות? שברי מחשבות ורגשות שונים עולים ומכסים את נפשי,ואני כחולם בהקיץ. [...]
בחוג של אהבה ועושר נתון אני. כל אשר אשאל לא ימנעו ממני, אבל חפץ הדעת לא ישתוק בי. מה אנו ומה היינו? מה הוא העולם ומה האלהים? מה המה אורייתא וישראל? זאת הגידו לי וקחו לכם כל אשר אתם נתתם לי... בררו לי את ספקותי, פתרו שאלותי ואז לבי ינוח, אשוב למנוחתי. [... ]
לך לך מעמך ומבית חותנך אל ארץ רחוקה! [...]
והלא הם שואלים ממני רק מילתא זוטרתא: ליראה את ה' וללכת בדרך אבותינו... טוב הארץ הם נותנים לי; ומדוע לא אעשה למענם את הדבר הזה – לחדול מהגות בספרים חיצונים?
חותנתי עמדה לרוב לימיני ותתעמל להשתיק חמת בעלה, לאמור: עוד נער הוא, יגדל ויהיה לאיש והיה כאחד מאתנו. וחותני באחת: כל באיה לא ישובון! ופעם אחת קרא בפנַי ובפני רעיתי ואמר: "הרואה את האיש התם הזה? הרואה אַת אותו שקוע במחשבותיו? והיה אם לא יעזוב באחרית הימים את עמו ומולדתו ולא ילך לחוץ-לארץ, להשתלם בלימוּדים בבית-מדרש-המדעים – אז אחייב את ראשי!" [...]
"כמה עשינו בעבורך, כמה עמלנו בגללך מאז אירשת את בתנו, ואז אמך עוד היתה בחיים וחיבּבה את בת-שוע כאישון עינה... זכוֹר אותה, זכור את אבותיך הקדושים, זכור מי אתה, ומי המה המשכילים שעמהם תארח לחברה.
לסיפור המלא בפרוייקט"בן-יהודה"
מושגים
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: - (1865-1921). סופר והוגה דעות. נולד בעיירה מז'יבוז' באוקראינה לשושלת רבנים חסידיים. נאלץ להתגרש מאשתו הראשונה בשל התעניינותו ב"ספרים חיצוניים", חילוניים. קרא לרפורמה בערכי היהדות והתנגד לדוגמטיות דתית. נפטר בברלין בגיל 56.
דיון
- האם תוכלו למצוא קווי דמיון רעיוניים ולשוניים בין דמותו של נתנאל לאברהם אבינו? סמנו בסיפור.
- האם לדעתכם בניית חיים חדשים מחייבת ניתוק מהעבר, בבחינת לוח חלק?
דיון
שאלה כללית:
שאלה כללית:
- מה מחבר בין המושגים 'מֵעֵבֶר', 'מַעֲבָר' 'עֵבֶר' 'עָבָר' 'עִברי'?
דף הנחיות למנחה:
לך לך_אברהם.rtf
לך לך_אברהם.rtf