כור היתוך או רב תרבותיות?

בן גוריון, מתוך: שפירא אניטה (1997), יהודים חדשים יהודים ישנים, הוצאת עם עובד, תל-אביב.
כור ההיתוך
"אין אנו מביאים לארץ עדרים של בעלי-חיים, שדי להאכילם, להעבידם ולשכנם, אלא המוני אנשים יהודים, שלא על הלחם לבדו יחיו ומוטל עלינו להתיך מחדש כל הציבור הרב והמנומר הזה, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת.
עלינו לעקור המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות והלשוניות, המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים.
עלינו להנחילם רוח, תרבות, ספרות, מדע, אמנות עלינו לחנכם לחיי עם עצמאי, לחיים ממלכתיים ולשלטון עצמי, לחירות, לאחדות יהודית לאחריות קולקטיבית"

© כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד
www.am-oved.co.il

דיון

• מה מנסה בן גוריון להשיג בגישתו "כור ההיתוך"?
• מהי החשיבות ביצירת הזהות המשותפת?
• האם אתם מסכימים עם גישתו? מדוע?
• מהם היתרונות והחסרונות של גישה זו?
• האם בן גוריון הצליח לפי דעתכם? כיצד?

כור ההיתוך על קצה המזלג
ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, הוביל מגמה למזג את העולים הרבים שהגיעו בשנותיה הראשונות של המדינה, מאירופה, מצפון אפריקה ומאסיה בכור היתוך אחד, שיטשטש את ההבדלים בין תושביה הוותיקים של המדינה, ובין העולים מהגלויות השונות. הכוונה הייתה לאחד את העולים עם הישראלים הוותיקים ליצירת תרבות ישראלית אחידה, על מנת לבנות עם חדש בארץ.

עמוס עוז, כל התקוות, כתר ירושלים, עמוד 81
"אנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא כזה ואנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא ההיפך מזה, כולם יכולים בפוטנציה להפרות זה את זה...תרבות עשויה לפרוח דווקא במקום שיש מפגש של ניגודים, של מתחים, של שונויות, של מוזרויות"
© כל הזכויות שמורות למחבר


הסברים

• הספר 'כל התקוות' הוא ספר הגות של עמוס עוז על זהות ישראלית