"זכר ליצירת מצרים"
הדף מאת: אמונה חסדאי
"כי גרים הייתם בארץ מצרים"
וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong. The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.
דיון
עיינו גם ב- דברים, פרק ה, פסוקים יא-יד
מה הבקשה של הכתובים בדברים וויקרא בנימוק של זכרון יציאת מצרים?
גם מצוות השבת (דב' ה:טו), שלשת הרגלים (ויק' כג ועוד), פדיון הבן (שמ' יג:יד), תפילין (שמ' יג:טז) מנומקות "זכר לציאת מצרים" - כיצד אתם מבינים את החזרה של האמירה הזו? מדוע היא כה חשובה לדעתכם?
ברל כצנלסון, מקורות לא אכזב, בתוך: כתבי ברל כצנלסון, כרך ו, הוצאת מפא"י, תל-אביב תש"ז, עמ' 389
מקורות לא אכזב
שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו? היינו כורעים תחת משא הזכרונות. היינו נעשים עבדים לזכרוננו, לאבות-אבותינו. קלסתר-פנינו לא היה אז אלא העתק של דורות עברו. ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל - כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש? השמרנות האפלה רוצה ליטול מאתנו את כוח השכחה, והפסידו-מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את "האויב". אך לולא נשתמרו בזכרון האנושות דברים יקרי-ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא היתה אפשרית כל תנועה מהפכנית; היינו נמקים בדלותנו ובבערותנו, עבדי עולם.

מושגים
  • ברל (בארי) כצנלסון - (1887-1944) ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עורך העיתון "דבר" וממקימי הסתדרות העובדים.
דיון
מה הסכנה שבזכרון על פי דבריו של ברל כצנלסון?
מהו תפקידו עפ"י דבריו?
מה אתם חושבים על כך?
אתי אנקרי, יציאת מצרים
יציאת מצרים- אתי אנקרי
לצאת ביציאת מצרים
לבוא אל המדבר

אולי נמצא שם מים
בדרך אל ההר

שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע כל אלה שבוכים

והם עולים עלינו
צבא של פרשים קשה מאוד למשה
אין אמונה בלב האנשים

מגע החוף מגיע
הים את פיו פוער
אולי נחזור מצרימה
הפחד לא זוכר

בנינו פירמידות
פתרנו חלומות
כלום לא היה שלנו
רק מלח ודמעות

זה הכאב של יעקב
על יוסף הקטן
זרוע בתוכנו
שנאת אחים חינם

ולפעמים נדמה לי
כשבא לי להרים ידיים
פרעה הוא הפרעה שלי
וצר לי ממצרים

ולפעמים נדמה לי
שאנחנו שם עדיין
הולכים בדרך אל ההר
מתחננים למים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון

-פעמים רבות היכולת שלנו להעניק שמות ודימויים לתחושות שלנו מתבסס על העבר. כיצד הדבר מתבטא בשיר?
-חשבו על מקרים או תקופות בחייכם שבה הרגשתם כי הייתם במצרים, במדבר, בקריעת ים סוף, או בכל שלב אחר מיציאת מצרים.
- נסחו תפילה אישית לגאולה ממיצר (כלומר דבר שמצר את צעדיכם, שמקשה עליכם וגורם לכם לסבל) אחד שאתם מרגישים בחייכם