הדף מאת: נעמי קרן / מסע ח"י
דף זה הוא חלק מפרויקט 929 ובו אנו נפרדים מספר יהושע ומתחילים את ספר שופטים. דמותה של דבורה הנביאה בתחילת ספר שופטים, השופטת היחידה בישראל, היא דמות מיוחדת. תפקידה הציבורי כמנהיגה ושופטת ויחסיה עם הגברים סביבה מעוררים סקרנות, במיוחד בתקופתנו שבה עולה לדיון שאלת מקומן של נשים בחברה ובהנהגה. בדף לימוד זה נעסוק בסוגיות מגדריות העולות מקריאה בפרקי השבוע.
דיון
שיתוף אישי
חשבו על איש ואישה בחייכם שהם מנהיגים משמעותיים בעיניכם.
- אילו תכונות מאפיינות כל אחד מהם?
- מה ההבדל ביניהם?
שיתוף אישי
חשבו על איש ואישה בחייכם שהם מנהיגים משמעותיים בעיניכם.
- אילו תכונות מאפיינות כל אחד מהם?
- מה ההבדל ביניהם?
(ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא (ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. (ו) וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. (ח) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. (ט) וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד-אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא. וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק קֶדְשָׁה.
And Devora, a prophetess, the wife of Lappidot, she judged Yisra᾽el at that time. And she dwelt under the palm tree of Devora between Rama and Bet-el in mount Efrayim: and the children of Yisra᾽el came up to her for judgment. And she sent and called Baraq the son of Avino῾am out of Qedesh-naftali, and said to him, Has not the Lord God of Yisra᾽el commanded, saying, Go and gather your men to mount Tavor, and take with thee ten thousand men of the children of Naftali and of the children of Zevulun? And I will draw out to thee to the wadi of Qishon, Sisera, the captain of Yavin’s army, with his chariots and his multitude; and I will deliver him into thy hand. And Baraq said to her, If thou wilt go with me, then I will go: but if thou wilt not go with me, then I will not go. And she said, I will surely go with thee: however thou shalt scarcely attain honour on the journey that thou goest; for the Lord shall yield Sisera into the hand of a woman. And Devora arose, and went with Baraq to Qedesh.
דיון
- נסו לאפיין את דמותה של דבורה ואת דמותו של ברק.
- מהם היחסים ביניהם על פי הפסוקים?
- האם תוכלו להבחין בהיבטים מגדריים ביחסים ביניהם? ציינו אותם.
- נסו לאפיין את דמותה של דבורה ואת דמותו של ברק.
- מהם היחסים ביניהם על פי הפסוקים?
- האם תוכלו להבחין בהיבטים מגדריים ביחסים ביניהם? ציינו אותם.
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת" (שופטים ד, ד)
מָה טִיבָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה שֶׁנִּתְנַבֵּאת עַל יִשְׂרָאֵל וְשָׁפְטָה אוֹתָם, וַהֲלֹא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר עוֹמֵד?
תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
בֵּין גּוֹי וּבֵין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד וּבֵין שִׁפְחָה
הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו.
אָמְרוּ: בַּעְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה עַם הָאָרֶץ הָיָה.
אָמְרָה לוֹ :בֹּא וְאֶעֱשֶׂה לְךָ פְּתִילוֹת וְלֵךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבְּשִׁילֹה,
וְיִהְיֶה חֶלְקְךָ בֵּין הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם וְתָבוֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת וְעוֹשָׂה פְּתִילוֹת עָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, וְהוּא מוֹלִיךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אָמַר לָהּ:
דְּבוֹרָה, אַתְּ נִתְכַּוַּנְתְּ לְהַרְבּוֹת אוֹרִי, אַף אֲנִי אַרְבֶּה אוֹרֵךְ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
מָה טִיבָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה שֶׁנִּתְנַבֵּאת עַל יִשְׂרָאֵל וְשָׁפְטָה אוֹתָם, וַהֲלֹא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר עוֹמֵד?
תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ:
בֵּין גּוֹי וּבֵין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד וּבֵין שִׁפְחָה
הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו.
אָמְרוּ: בַּעְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה עַם הָאָרֶץ הָיָה.
אָמְרָה לוֹ :בֹּא וְאֶעֱשֶׂה לְךָ פְּתִילוֹת וְלֵךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבְּשִׁילֹה,
וְיִהְיֶה חֶלְקְךָ בֵּין הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם וְתָבוֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת וְעוֹשָׂה פְּתִילוֹת עָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, וְהוּא מוֹלִיךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אָמַר לָהּ:
דְּבוֹרָה, אַתְּ נִתְכַּוַּנְתְּ לְהַרְבּוֹת אוֹרִי, אַף אֲנִי אַרְבֶּה אוֹרֵךְ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
דיון
מה מוסיף המדרש על דמותה של דבורה?
מה מוסיף המדרש על דמותה של דבורה?
(יז) וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל-אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי. (יח) וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. (יט) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ. (כ) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן. (כא) וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.
But Sisera fled away by foot to the tent of Ya᾽el the wife of Ĥever the Qenite: for there was peace between Yavin the king of Ĥażor and the house of Ĥever the Qeni. And Ya᾽el went out to meet Sisera, and said to him, Turn in, my lord, turn in to me; fear not. And when he had turned in to her into the tent, she covered him with a blanket. And he said to her, Give me, I pray thee, a little water to drink; for I am thirsty. And she opened a bottle of milk, and gave him drink, and covered him. Then he said to her, Stand in the door of the tent, and it shall be, if any man comes and inquires of thee, and says, Is there anyone here? that thou shalt say, No. Then Ya᾽el Ĥever’s wife took a tent peg, and took a hammer in her hand, and went softly to him, and drove the tent peg into his temple, and fastened it to the ground: for he was fast asleep and weary. So he died.
אמר ר"נ בר יצחק: גדולה עבירה לשמה. ממצוה שלא לשמה... "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך", מאן נשים שבאהל? שרה, רבקה, רחל ולאה. א"ר יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה , שנאמר: "בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם וגו'".
§ Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Greater is a transgression committed for its own sake, i.e., for the sake of Heaven, than a mitzva performed not for its own sake. The Gemara questions this comparison: But didn’t Rav Yehuda say that Rav said: A person should always occupy himself with Torah and mitzvot even not for their own sake, as it is through acts performed not for their own sake that good deeds for their own sake come about? How, then, can any transgression be considered greater than a mitzva not for the sake of Heaven? Rather, one must emend the above statement and say as follows: A transgression for the sake of Heaven is equivalent to a mitzva not for its own sake. The proof is as it is written: “Blessed above women shall Yael be, the wife of Hever the Kenite, above women in the tent she shall be blessed” (Judges 5:24), and it is taught: Who are these “women in the tent?” They are Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah. Yael’s forbidden intercourse with Sisera for the sake of Heaven is compared to the sexual intercourse in which the Matriarchs engaged. The Gemara asks: How is it derived that Yael engaged in sexual intercourse with Sisera? As Rabbi Yoḥanan said: That wicked one, Sisera, engaged in seven acts of sexual intercourse with Yael at that time, as it is stated: “Between her feet he sunk, he fell, he lay; between her feet he sunk, he fell; where he sunk, there he fell down dead” (Judges 5:27). Each mention of falling is referring to another act of intercourse. The Gemara asks: But Yael at least enjoyed the sexual intercourse with him; why is the verse so effusive in her praise? Rabbi Yoḥanan said: All the good of the wicked, i.e., anything good received from wicked people, is nothing other than evil for the righteous, and therefore she certainly derived no pleasure from the act.
דיון
- מה ההבדלים בפעולותיהן של יעל ודבורה?
- האם יעל היא מנהיגה בעיניכם?
- הגמרא משלימה פערים ומספרת לנו מה קורה באוהלה של יעל לפני מותו של סיסרא. האם זו האופציה היחידה להשלמת הפערים המקראיים? אילו תרחישים נוספים אפשריים?
- מה ההבדלים בפעולותיהן של יעל ודבורה?
- האם יעל היא מנהיגה בעיניכם?
- הגמרא משלימה פערים ומספרת לנו מה קורה באוהלה של יעל לפני מותו של סיסרא. האם זו האופציה היחידה להשלמת הפערים המקראיים? אילו תרחישים נוספים אפשריים?
חנה קהת, סדר נשים, ארץ אחרת , 11: 60-65, תשס"ב 2002
האם ייתכן שמנהיגות של נשים נושאת בחובה בשורה של שינוי לטובה? האם היא שונה ממנהיגותם של גברים? מי מאיתנו לא שמע על כך ש"כאשה הופכת למנהיגה היא יותר גרועה מהגבר, היא 'כלבתא', שתלטנית וגברית"? מושגי המנהיגות הוגדרו בעבר במונחים גבריים, וכשנשים הפציעו אל העולם כמנהיגות בזכות עצמן הן נשפטו תמיד על-פי אמות-מידה גבריות. בן-גוריון אמר על גולדה מאיר שהיא "הגבר היחיד בממשלה", על מרגרט תאצ'ר אמרו כי בנוכחותה שוכחים שהיא אשה. ראש ממשלת אנגליה לשעבר, שזכתה לתואר "אשת הברזל", לא נראתה בעיני רבים כשייכת לזן הנשי, וגם נשים אחרות הבולטות בנוף הציבורי נמדדות על-פי מידת גבריותן (ראה "הקושי הבלתי נסבל של מנהיגות נשית", מירה חניק, בתוך אתר האינטרנט "הדרך למעלה": www.haderech.co.il.leadership.html). האם ישנה מידה של "גבריות" החופפת את תכונת המנהיגות, ורק אשה שניחנה בה מגיעה להישגים? או שמא קיימת מנהיגות נשית שונה? מה קורה כשאשה מגיעה לשם? האם דפוסי הנהגתה שונים? איך מתייחסים אליה? האם נכונה טענת הפמיניזם שזו ההנהגה של המילניום הנוכחי, המילניום של הנשים?!
........ככל שהחברה היא יותר דמוקרטית, יותר פלורליסטית ויותר ביקורתית, יותר מתאים לה המודל המנהיגותי הדמוקרטי, המזדהה, המשתף, האינטראקטיבי. ונהפוך הוא, ככל שהחברה יותר שמרנית, יותר הולם אותה המודל של מנהיגות סמכותית, רציונלית, משימתית והייררכית. לפיכך, ככל שהקבוצה היא יותר שמרנית, היא תיטה יותר לדחות את מנהיגות האשה, אשר מציבה בפניה אתגר הנוגד את תרבותה.
בעבר המנהיג היה סמכותי ונוקשה.....רוח הזמן מציבה כיום את האינדיבידואל, את ההגשמה העצמית ואת ההזדהות האישית כערכים מועדפים, כמו גם את השוויון הדמוקרטי ואת הביקורת התרבותית, שמטבעה מערערת את המבנה המסורתי-ההייררכי ואת מבנה התרבות של שיח, שותפות ודיאלוג. הדבר חוזר ומאשש את הטענה, שהעידן שלנו דורש יותר מנהיגות "נשית" ממנהיגות "גברית".
האם ייתכן שמנהיגות של נשים נושאת בחובה בשורה של שינוי לטובה? האם היא שונה ממנהיגותם של גברים? מי מאיתנו לא שמע על כך ש"כאשה הופכת למנהיגה היא יותר גרועה מהגבר, היא 'כלבתא', שתלטנית וגברית"? מושגי המנהיגות הוגדרו בעבר במונחים גבריים, וכשנשים הפציעו אל העולם כמנהיגות בזכות עצמן הן נשפטו תמיד על-פי אמות-מידה גבריות. בן-גוריון אמר על גולדה מאיר שהיא "הגבר היחיד בממשלה", על מרגרט תאצ'ר אמרו כי בנוכחותה שוכחים שהיא אשה. ראש ממשלת אנגליה לשעבר, שזכתה לתואר "אשת הברזל", לא נראתה בעיני רבים כשייכת לזן הנשי, וגם נשים אחרות הבולטות בנוף הציבורי נמדדות על-פי מידת גבריותן (ראה "הקושי הבלתי נסבל של מנהיגות נשית", מירה חניק, בתוך אתר האינטרנט "הדרך למעלה": www.haderech.co.il.leadership.html). האם ישנה מידה של "גבריות" החופפת את תכונת המנהיגות, ורק אשה שניחנה בה מגיעה להישגים? או שמא קיימת מנהיגות נשית שונה? מה קורה כשאשה מגיעה לשם? האם דפוסי הנהגתה שונים? איך מתייחסים אליה? האם נכונה טענת הפמיניזם שזו ההנהגה של המילניום הנוכחי, המילניום של הנשים?!
........ככל שהחברה היא יותר דמוקרטית, יותר פלורליסטית ויותר ביקורתית, יותר מתאים לה המודל המנהיגותי הדמוקרטי, המזדהה, המשתף, האינטראקטיבי. ונהפוך הוא, ככל שהחברה יותר שמרנית, יותר הולם אותה המודל של מנהיגות סמכותית, רציונלית, משימתית והייררכית. לפיכך, ככל שהקבוצה היא יותר שמרנית, היא תיטה יותר לדחות את מנהיגות האשה, אשר מציבה בפניה אתגר הנוגד את תרבותה.
בעבר המנהיג היה סמכותי ונוקשה.....רוח הזמן מציבה כיום את האינדיבידואל, את ההגשמה העצמית ואת ההזדהות האישית כערכים מועדפים, כמו גם את השוויון הדמוקרטי ואת הביקורת התרבותית, שמטבעה מערערת את המבנה המסורתי-ההייררכי ואת מבנה התרבות של שיח, שותפות ודיאלוג. הדבר חוזר ומאשש את הטענה, שהעידן שלנו דורש יותר מנהיגות "נשית" ממנהיגות "גברית".
"אם לא נמצא את נקודות השיתוף, לא נהיה פה" / ראיון עם מלכה פיוטרקובסקי / חגית ברטוב ורבקה רוזנר, מתוך אתר: "נאמני תורה ועבודה"
נשים חייבות להיות חלק מהעולם ההלכתי; יש להן כבר את הכלים ואת האפשרות. הקב"ה זימן שאלפיים שנה גברים יהיו אלו שיפסקו, ועכשיו, לא במקרה, הוא נתן את האפשרות שנשים יהפכו לשותפות בשיח ההלכתי; בטח שבנושאים שבהן הן מבינות יותר מגברים, כמו לידה, גידול ילדים וחינוך, אבל גם בכל שאר השדה ההלכתי, כמו בדיני ממונות ובהלכות שבת.
לנשים יש הסתכלות אחרת על דברים, "חשיבה נשית", וחשוב שהעולם ההלכתי יתעשר ממנה. אני שמה לב לכך בדיונים עם רבנים, כשאני רואה את הדברים אחרת מהם - כולנו תחת המטרייה של פסיקת ההלכה האורתודוקסית, אבל בכל זאת לי יש זווית ראייה שונה. לעתים כששואלים אותי שאלות הלכתיות אני מגיעה למסקנה הלכתית שונה ממה שפסקו בעבר, ואני שואלת רבנים למה לא פסקו כך, והתשובה היא פשוט "ככה לא פסקו". אבל מבחינת כללי הפסיקה עניתי נכון, ומדובר רק בשינוי חשיבה או נקודת מבט - את זה נשים יכולות לעשות.
הבעיה היא שאנחנו עוד לא שם, לחלוטין לא שם... אין עדיין מספיק נשים שמוכנות למסור את נפשן על למידה.
למקור השלם
נשים חייבות להיות חלק מהעולם ההלכתי; יש להן כבר את הכלים ואת האפשרות. הקב"ה זימן שאלפיים שנה גברים יהיו אלו שיפסקו, ועכשיו, לא במקרה, הוא נתן את האפשרות שנשים יהפכו לשותפות בשיח ההלכתי; בטח שבנושאים שבהן הן מבינות יותר מגברים, כמו לידה, גידול ילדים וחינוך, אבל גם בכל שאר השדה ההלכתי, כמו בדיני ממונות ובהלכות שבת.
לנשים יש הסתכלות אחרת על דברים, "חשיבה נשית", וחשוב שהעולם ההלכתי יתעשר ממנה. אני שמה לב לכך בדיונים עם רבנים, כשאני רואה את הדברים אחרת מהם - כולנו תחת המטרייה של פסיקת ההלכה האורתודוקסית, אבל בכל זאת לי יש זווית ראייה שונה. לעתים כששואלים אותי שאלות הלכתיות אני מגיעה למסקנה הלכתית שונה ממה שפסקו בעבר, ואני שואלת רבנים למה לא פסקו כך, והתשובה היא פשוט "ככה לא פסקו". אבל מבחינת כללי הפסיקה עניתי נכון, ומדובר רק בשינוי חשיבה או נקודת מבט - את זה נשים יכולות לעשות.
הבעיה היא שאנחנו עוד לא שם, לחלוטין לא שם... אין עדיין מספיק נשים שמוכנות למסור את נפשן על למידה.
למקור השלם
דיון
- פיוטרקבסקי וקהת מדברות על 'מנהיגות נשית' השונה מ'מנהיגות גברית'. מה דעתכם?
- פיוטרקבסקי מסיימת את הריאיון באמירה 'הבעיה היא שאנחנו עוד לא שם, לחלוטין לא שם... אין עדיין מספיק נשים שמוכנות למסור את נפשן על למידה'. מה דעתכם על אמירה זו? האם אתם מסכימים איתה? מדוע, לדעתכם, זה המצב?
- פיוטרקבסקי וקהת מדברות על 'מנהיגות נשית' השונה מ'מנהיגות גברית'. מה דעתכם?
- פיוטרקבסקי מסיימת את הריאיון באמירה 'הבעיה היא שאנחנו עוד לא שם, לחלוטין לא שם... אין עדיין מספיק נשים שמוכנות למסור את נפשן על למידה'. מה דעתכם על אמירה זו? האם אתם מסכימים איתה? מדוע, לדעתכם, זה המצב?
דף הנחיות למנחה:
יהושע כד - שופטים ד.docx
יהושע כד - שופטים ד.docx