שאלות של תרבות וזהות
1א
הדף מאת: מעגל טוב / מעגל טוב
2ב
בלימוד זה נתמקד בזיקות הגומלין שבין תרבות יהודית מסורתית הנשענת על מקורות עתיקים, לבין תרבות ישראלית חילונית מודרנית, הנשענת על המהפכה הציונית והגשמתה בארץ ישראל.
3ג
האנציקלופדיה למדעי החברה (בעריכת דוד כנעני), ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה 1963, עמ' 939
תרבות: מושג-מפתח באנתרופולוגיה, המקביל במשמעותו למושג 'חברה' בסוציולוגיה. במשמעותו הכללית ביותר, המקובלת במדעי החברה בימינו, הגדירו קרבר וקלקהון (1963) את התרבות כדפוסים מפורשים וסמויים של התנהגות ולצורך התנהגות, הנרכשים ומועברים באמצעות סמלים, ומהווים את הישגן המהותי ביותר של קבוצות בני-אדם, לרבות התגלמותם של דפוסים אלה במוצרים (articrafts) הגרעין המהותי ביותר של תרבות הם רעיונות מורשתיים (כלומר, רעיונות שהתפתחו ובוררו במרוצת התהליך ההיסטורי), ובמיוחד הערכים הקשורים בהם; מערכות תרבות עשויות להיתפס כפירותיה של פעולה מזה וכיסודות המתנים פעולה עתידה מזה.
4ד
דיון
שאלה
  • מהי תרבות יהודית והאם הגדרות האנציקלופדיה למדעי החברה הולמות אותה?
5ה
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ד) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ. (ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. (ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה. (ח) וְאֹכְלָיו עֲו ֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. (ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. (י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. (יב) וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'. (יג) לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. (יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'. (טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. (טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ. לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. אֲנִי ה'. (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'.
And the LORD spoke unto Moses, saying: Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them: Ye shall be holy; for I the LORD your God am holy. Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God. Turn ye not unto the idols, nor make to yourselves molten gods: I am the LORD your God. And when ye offer a sacrifice of peace-offerings unto the LORD, ye shall offer it that ye may be accepted. It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow; and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire. And if it be eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted. But every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the LORD; and that soul shall be cut off from his people. And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest. And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the LORD your God. Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another. And ye shall not swear by My name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the LORD. Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning. Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the LORD. Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour. Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the LORD. Thou shalt not hate thy brother in thy heart; thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him. Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
6ו
דיון
שאלות
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE>3>לאור הגדרת האנציקלופדיה למושג תרבות:
7ז

אלו יוצאות שלא בִכְתוּבָּה: העוברת על דת משה ויהודית. איזו היא דת משה? מאכילתו שאינו מְעוּשׂר, ומשמשתו נידה, ולא קוֹצָה לה חַלָה, ונודרת ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר, אף הקולנית (ואיזו היא קולנית? לכשהיא מדברת בתוך ביתה, ושכניה שומעין קולה).

הסברים
  • פירוש אלבק:
  • מאכילתו שאינו מעושׂר – מאכל שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות.
  • ומשמשתו נידה – ומשמשת את מיטתו כשהיא נידה ואומרת לו שהיא טהורה.
  • ולא קוֹצָה וכו' - ואינה חותכת ומפרישה חלה מן העיסה (במדבר טו, כ).
  • יוצאה – לשוק, היינו לרחוב.
  • וראשה פרוע – ששערה אינו מכוסה
  • ומדברת עם כל אדם -שמרבה עמהם שיחה בטלה.
  • המקללת יולדיו בפניו - שמקללת אבותיו של בעלה בפניו.
  • ושכניה שומעין קולה – מתפרש בתלמוד, שמשמיעה קולה על עסקי תשמיש המיטה.
These leave [their marriage] without their ketubah: A wife who transgresses the law of Moses or Jewish law. And what is the law of Moses? Feeding her husband with untithed food, having intercourse with him while in the period of her menstruation, not separating dough offering, or making vows and not fulfilling them. And what is Jewish practice? Going out with her head uncovered, spinning wool in the marketplace or conversing with every man. Abba Shaul says: also one who curses her husband’s parents in his presence. Rabbi Tarfon says: also one who has a loud voice. And who is regarded as one who has a loud voice? A woman whose voice can be heard by her neighbors when she speaks inside her house.
8ח
דיון
שאלות
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 110%; TEXT-ALIGN: justify">HE>3>
    disc>
  • MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify; tab-stops: list 36.0pt; mso-list: l0 level1 lfo1">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>מהן ההגדרות של המשנה לדת משה ולדת
9ט
אליעזר שמאלי, "יהודי יהודי", עיתון דבר, בשביעי של פסח תר"ץ - 1930
יהודי, יהודי
יהודי ! יהודי!
בודד ויחיד מתנשא בית הקבוצה בראש הגבעה. מימינו הרים גבוהים. ומשמאלו – בִּצת עד. רחוקה הקבוצה מעיר ומתים ודבר אין לה עם אדם. רק מושבה קטנה אחת מאדימה במרחק.
שקט ושלוה. בבוקר יוצאים האנשים לפעלם בשדה ורק עם חשכה ישובו. שממון בחצר. גשמים משיקים בחורף ושמש יוקדת בקיץ ושנים נוקפות בדממה.
והילדים גדלים כבחממה. מחדר התינוקות עולה כל היום זמזום ה'פרימוס', קול ענות וצחוק משובה. שם דן הלבן רוכב על יזרעאלה השחומה וחרמוני צובט בהנאה את הכלבלב המיילל.
בחורף אסור לצאת החוצה: רוח ובוץ והמטפלת חוששת לצנה. ובקיץ – סכנת מכת שמש... ורק ביום פושר יפרצו הקטנים החוצה – ראשים שחורים ובהירים, עיני זיתים ורקיע. סודרים מגוונים וממחטה לבנה מתנוססת על חזה כל אחד ואחד... ומתמלאת החצר תרועה וקול שמחה. התיש בורח מבוהל. הכלב נובח, הברווזים מגעגעים תמהים והתרנגול צועד קוממיות, כרבולתו מסומרה, עיניו מוצפות דם והוא מקבל את החצופים בנקורי מקור.
אחד נתלה על יצול העגלה ומתנדנד. אחד מסובב את גלגל המגרסה ונשבה כולו על ידי הרעש העמום העולה מתוכה ואחד נתלה בזנב הפרה וסוחבה לאחור...
פעם נתקלו בחצר בברייה משונה: איש שיבה ופאות, לבוש קפוטה ארוכה ומגבעת קטיפה שחורה לראשו – השו"ב* מהמושבה הקרובה, שבא לקבוצה לשחוט בהמה דקה לכבוד שבת...
משהרגישו בו הקטנים – נדהמו. אחד אחד הניחו את משחקיהם ובפחד סתום התחילו להתאסף סביב המטפלת, כאפרוחים סביב הדוגרת בהריחם ריח סכנה...
אחזו החבריא בשמלת המטפלת, הכניסו אגודל לפה לשם מציצה והסתכלו בזר ומוזר בעינים פקוחות לרוחה.
- מי זה? – העיז גלילי לשאול, כשהוא מרמז בראשו על האורח.
המטפלת שהסמיקה והחליקה ראשיהם במבוכה, הרגיעתם בגמגום: זה יהודי, ילדים! יהודי...
השו"ב התקרב אליהם, בירכם בבת צחוק מלטפת ומתחטאת, החליק בידו הלבנה את ראשיהם ולחש במבוכה: גויימלך... שקצימלך... היש לך ציציות, בן פטימא? – פנה ליזרעאל, הגדול שבחבורה.
החבריא החליפו מבטים וקרצו בעיניהם. דגדגו איש את רעהו וצחוק משובה תסס על שפתי פיהם. -
אתה מצחיק -
יהודי... -
חה חה חה! – פרצו כולם כברוזים בגעגוע והתפזרו בכל החצר.
וכשהניע השו"ב את ידו בביטול ופנה ללכת – פרצו כולם בקריאות שמחה: יהודי!... יהודי!...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
10י
דיון
שאלות
    rtl>
  • MsoNormal style="MARGIN: 0cm 17.85pt 0pt 0cm; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">3>HE style="FONT-FAMILY: Arial">כיצד מתוארת בסיפור הקבוצה? ltr style="FONT-FAMILY: Arial">
11יא
מכתבי אבשלום פינברג
מכתבו של אבשלום פינברג לסגולה בקמן
חדרה 8 לפברואר 1911
ילדתי האהובה, סגולה, שלום וברכה!
כן, סגול! חיים אלה ידועים לי. כשחוק של עצב וגעגועים ושל זכרון טוב הנני נזכר בהם, אני שהייתי בשנותייך התלמיד הראשון ושייך השובבים של בית הספר. עלז
אני לדעת כי גם את, חביבתי, לוקחת חלק בהילולות וחנגאות אלו, הדבר הזה מראה כי גוף גלילי לך, צעיר ורענן. רק החלשים עניי-הדם ומרוסקי-העצבים אינם יכולים להבין מה זאת "לחיות", לחיות פשוט מבלי כל טעמים וסיבות, פשוט יען שיש דם בעורקים ושמש בשמיים. אבל אנחנו, ילדי ארצנו, אנו איננו מן הגולה ומן הגיטו, ולא חולי מרה-שחורה אנו.
...אבל ברצון לחבק את כל הבריאה הגדולה מדוע מהול אצלך החשק "לבכות ולבכות"? הוי עבריה! אל תהיי יהודיה! מדוע לבכות? מדוע לא לחבק ולצחוק בגרון מלא צחוק אדיר של שמחה ותקוה ענקיות?

מושגים
  • אבשלום פינברג - אבשלום פינברג נולד בארץ בשנת 1889משנת 1908 משמש כעוזרו של אהרון אהרונסון [מגלה החיטה העתיקה]. יוצר קשר קרוב עם משפחת אהרונסון וקשר אינטימי עם רבקה ושרה, אחיותיו של אהרון. הוא פעיל ביסוד תנועת ה'גדעונים'. בשנת 1916 הוא נוטל חלק ביסוד מחתרת ניל"י. הוא נרצח ע"י בדואים בשנת 1917 בדרכו למצרים.
12יב
דיון
שאלות
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 110%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>
    rtl>
  • MsoNormal style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">מהם קווי אופיו של הצעיר העברי הארץ ישראלי אליבא דאבשלום פיינברג במכתבו לסגולה בקמן?ltr style="FONT-FAMILY: Arial">
13יג
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
14 יד