הדף מאת: מערכת מדרשת
פירוש רש"י על ויקרא, פרק יט, פסוק לב
איזהו הידור? לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו, לכך נאמר ויראת מאלוהיך, שהרי דבר זה מסור לליבו של עושהו, שאין מכיר בו אלא הוא, וכל דבר המסור ללב, נאמר בו ויראת מאלוהיך.
איזהו הידור? לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו, לכך נאמר ויראת מאלוהיך, שהרי דבר זה מסור לליבו של עושהו, שאין מכיר בו אלא הוא, וכל דבר המסור ללב, נאמר בו ויראת מאלוהיך.
דכתיב (בראשית ט) "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם"- אף על גב דיפת אלהים ליפת - אין השכינה שורה אלא באהלי שם.
Rav Pappa said: Cast a man between them, and say that the incident did not involve Reish Lakish and Rabba bar bar Ḥana. It was either Reish Lakish bathing in the river and Ze’iri, the prominent Babylonian Sage, who extended him a hand, or it was Rabba bar bar Ḥana who was in the river and Rabbi Elazar extended a hand to him. In any event, when the Sage who heard what Reish Lakish said came before Rabbi Yoḥanan and related it, Rabbi Yoḥanan said to him: That is not the reason; even had they all ascended in the days of Ezra, the Divine Presence would not have rested in the Second Temple, as it is written: “God will enlarge Japheth, and dwell in the tents of Shem” (Genesis 9:27). The Gemara explains: Although God will enlarge Japheth, referring to the Persians, who descended from Japheth and who assisted in constructing the Second Temple, the Divine Presence rests only in the tents of Shem, in the First Temple, which was built by King Solomon without the patronage of a foreign power.
תרצה אתר, עיר עצובה, מתוך: בלדה לאישה: פזמונים ושירים מולחנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 61
עיר עצובה
עיר עצובה, עצובה, עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה.
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בְּעוניהּ
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר. עיר עייפה, עייפה ומלאה.
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושׂבעה.
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה.
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה -
אישה וזר.
עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש וּבְעֵרה.
נופלת על כל קהלהּ הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה.
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואישה רחוקים כמו בשיר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה -
והם העיר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
עיר עצובה
עיר עצובה, עצובה, עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה.
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בְּעוניהּ
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר. עיר עייפה, עייפה ומלאה.
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושׂבעה.
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה.
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה -
אישה וזר.
עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש וּבְעֵרה.
נופלת על כל קהלהּ הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה.
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואישה רחוקים כמו בשיר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה -
והם העיר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
מי אמר למי
מי אמר למי