פרשת האזינו - "זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור"
1א
הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
הפרשה מזמינה אותנו לחשוב על מטרתו של העיסוק בהיסטוריה, על נחיצותו ועל מגבלותיו.
3ג
(ל) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם: (א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי: (ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב:(ג) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. (ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: (ה) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: (ו) הֲלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ: (ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: (ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(ט) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ
And Moses spoke in the ears of all the assembly of Israel the words of this song, until they were finished:
4ד
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם - אחר שהשלים הקדמת השירה, אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה... ואין עול במידת דינו נגדם, הואיל משה באר זה בהגדת העבר והעתיד... אמר אם כן: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם" ותבין דרכי טובו, וכמה כִּיוֵן להיטיב למין האנושי בכלל, כשתזכור ראשונה מה שהיטיב לאדם הראשון בתחילת ימי עולם, ויניחהו בגן עדן והוא קלקל עִניָנוֹ. "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" ותבין שנית כמה היטיב לדורות...

מושגים
  • רבי עובדיה ספורנו - (1550-1470)מגדולי חכמי איטליה, איש אשכולות, רב, דיין, מורה, רופא ופילוסוף דגול. בנוסף לפירושו לתורה ולכמה מספרי נ"ך, כתב פירוש לפרקי אבות וספרים בפילוסופיה, מתמטיקה ודקדוק עברי.
זכור ימות עולם, After concluding the introductory section of his poem, during the course of which he announced that it was his purpose to proclaim the perfect righteousness of the Lord G’d, Who has proven a loyal G’d showering goodness upon the people of Israel, and Who would not reverse a blessing once bestowed, Moses begins to discuss Israel’s past and future.
First, Moses reminds the people that G’d had originally hoped to bestow a brilliant future for all of mankind, i.e. ימות עולם, He had hoped that history would develop in that direction. When this failed to happen, שנות דור ודור, during the years of one generation after another, G’d decided on His pilot project the Jewish people and He raised them to an elevated position among the nations. This is basically what He will do at the end of “history,” [history is perceived as a period of education for the people filling or making a brief appearance on the stage of history. Ed.]
Second, G’d had provided the people with optimum conditions to serve Him joyfully while they enjoyed all the material advantages that life on earth has to offer. He gave them a beautiful country, one flowing with milk and honey, to do this in. Instead, they rebelled and repaid good with evil. There can be no question that the people responsible for frustrating G’d’s master plan deserve to be severely punished for this.
Third, due to the serious nature of their sin they deserve to be wiped out completely. If it were not for the desecration of the Lord’s name that would be a by-product of the destruction of His chosen people, nothing would have prevented G’d from administering this punishment.
Fourth, Moses reveals the reason why the redemption of the Jewish people will occur at the end of what we call “history,’ באחרית היים.
Fifth, Moses elaborates somewhat on the nature of this redemption and the retribution G’d will wreak at that time on the other nations of the world. The nations will primarily be punished for what they did to the Jewish people throughout history. These then are the five sections into which the portion of Haazinu is divided, our sages having given us an easy way of reminding ourselves of this division by calling the portion הזי'ו ל'ך. (Rosh Hashanah 31) Moses therefore commences with the words: זכור ימות עולם, “study history and thereby learn to recognise how much G’d had endeavoured to shower good upon you, starting already with first man whom He transferred to Gan Eden, the most exclusive environment on earth. בינו שנות דור ודור, you will then understand what amount of goodness G’d “squandered” on successive generations who did not deserve it. These generations of mankind, instead of appreciating it, did their best to ruin the universe until G’d was forced to put an end to them by bringing on the deluge.
5ה
דיון
1. כיצד מחלק הספורנו את הפסוקים?
2. מה מטרת חלק "הגדת העבר והעתיד" לדעתו? האם תוכלו להציע הגדרה אחרת של מטרת חלק זה?
3. כיצד ידיעת ההיסטוריה עוזרת למלא מטרה זו לדעת הספורנו? האם דעתו משכנעת אתכם?
6ו
ר' דוד גאנז, צמח דוד, חלק ב'
ואולם מביט אני מראשית [=מראש], שרבים יפערו עלי פיהם ועתק עלי ידברו על אשר כתבתי מִסוֹפְרים אשר לא מבני ישראל המה. מצורף לזה, שחבורי חלק השני הזה כסיפורי שמועות דברי מלחמות ושאר חידושים, הלא הוא בעיניהם כשטרי הדיוטות [=שטרות של חשבונות וחובות] וגרוע עוד הימנו, ולדעתם יהיה בכל פנים אסור לקרות בו בשבת [=שזהו דינם של שטרות חולין בשבת]... וראיתי בסיפורי הספר הזה תועליות [=מטרות/יתרונות] רבות. האחד: שנתפרסם בסיפורי שמועות של הספר הזה השגחת ה' על צאן מרעיתו...שנית: שהחי יתן אל ליבו כשהאדם עולה לגדולה ולמעלה רמה מכל מקום יהי עניו ושפל רוח ומרוצה לעם.. ואל יתיאש מן הפורענות [=שתגיע לאויביו]...שלישית: שהאדם יזהר ויפחד משונאו הקטון והשפל כמו שנזהר משונאו הגדול והעצום...חמישית: שנתפרסם בספורים האלו השגחת ה' יתברך שנותן לרשע רע כרשעתו גם בעולם הזה...שביעית: מספורים אלו ילקח ראיה על כמה זמנים ומאמרים ממאמרי חז"ל...תשיעית: בהיות שאנחנו בין הגויים וגרים תושבים אנחנו עמהם וכאשר יספרו או ישאלו לנו לימים ראשונים ממלכות קדומים נשים יד לפה לא ידענו מה להשיב, ונדמה להם כבהמות אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם.. אך על ידי ספר זה יכול המשיב להשיב... עשירית: ... שכאשר יקרא הקורא בחלק השני הזה עוצם גדולת המלכים והקיסרים ולנו בגלותינו לא מלך ולא מושל נתפלל אליו להשיב שופטינו כבראשונה ולהצמיח צמח דוד

מושגים
  • רבי דוד גאנז - 1541 - 1613, תלמיד חכם, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי. מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה. היה תלמידם של הרמ"א והמהר"ל. דמותו משלבת את איש ההלכה המאמין ואיש המדע.
  • צמח דוד - הספר הראשון העוסק בתולדות עם ישראל. נכתב על ידי דוד גנז בשנת 1592 והודפס במהדורות אחדות ואף תורגם ללטינית. הספר מספר את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים וכולל רשימת שמות ואירועים לפי לוח השנה העברי. הספר נחלק לשני חלקים והוא פרוש על פני התקופה מראשית הימים עד שנת כתבתו (ה"א שנ"ב).
    חלקו בראשון פורש את דברי ימי עמנו מאדם הראשון עד ימיו של ר' גאנז. ומספר את הוא תולדות ישראל וספרותו חלקו השני של הספר סוקר את דברי ימי העמים האחרים מקינן בן אנוש עד ימיו.מהדורה חדשה של הספר, בצרוף מבואות והערות, יצאה לאור בידי פרופ' מרדכי ברויאר, תשמ"ג - 1983.
7ז
דיון
1. ר' דוד גאנז היה תלמיד חכם, היסטוריון ואסטרונום רחב אופקים. עם אילו טענות הוא מתמודד?
2. מה ניתן ללמוד על מעמדו של לימוד ההיסטוריה בזמנו ובמקומו של ר"ד גאנז?
3. בציטוט לעיל נמנו אחדים מבין עשרת נימוקיו ללימוד דברי הימים. מה נראה לכם משכנע ומה מלאכותי (ושמא כל דבריו משכנעים או רופפים)?
8ח
ר' נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, הקדמה
בחבורנו יבואו שני שערים, כוללים דברי מדרש והשכלה, על הקורות והמוסבות שעברו על בני עמנו בזמנים היותר קדומים, בכוונה שעל ידיהם נעמוד על תכונת האומה ועל תכונת המאור והרוחני שבה בזמן זמן.

מושגים
  • רבי נחמן קרומכל - 1785 - 1840, ר' נחמן קרוכמל המכונה רנ"ק נמנה עם משכילי מזרח אירופה והיה ממייסדיה של חכמת ישראל בגליציה. רנ"ק היה היסטוריוגרף וחוקר תולדות ישראל, שעסק גם בחקר המקורות הספרותיים של התרבות היהודית - והיה "פילוסוף מקורי". נחמן קרוכמל נולד בעיר ברודי שבגליציה וקיבל חינוך יהודי מסורתי. עם נישואיו בשנות העשרה המוקדמות עבר להתגורר עם משפחת אשתו ליד העיר לבוב. שם התוודע לפילוסופיה יהודית - לכתבי רמב"ם ור' אברהם אבן עזרא, כמו גם לכתביהם של פילוסופים בני זמנו. למד שפות, ובהן לטינית, צרפתית וערבית. בהדרגה התגבש סביבו חוג של תלמידים, בהם צעירים יהודים, ורנ"ק היה לאחת הדמויות המרכזיות בקרב משכילי גליציה.
9ט
ר' נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן
...חובה על חכמי לב וגדולים שבנו, לדרשם ולהבינם [=את הדעות והתכונות שהתגלו באומה לאורך השנים] בעיקרם ובשרשם; והכל בשביל שנגיע בכח הדרישה לרשמים ברורים ולבסוף לבירור הכרת עצמותינו ומהותינו, שהיא נפש ישראל הכללית, ואיך נגלית בעולם בקורותינו ודברינו, במסבות ותהפוכות העתים עד היום הזה, ומזה נקיש על הבאות.

מושגים
  • מורה נבוכי הזמן - ספרו של רנ"ק, ר' נחמן קרוכמל. ספר העוסק בפילוסופיה דתית והיסטורית (היסטוריוסופיה), ובו תיאור תמציתי של ההיסטוריה היהודית, וניתוח מקורותיה, מגמותיה ורעיונותיה של הספרות היהודית מימי חז"ל, בעיקר בתחומי הקבלה והפילוסופיה היהודית. שמו של הספר - "מורה נבוכי הזמן" - מעיד על מגמתו החינוכית והדידקטית והסתמכות על יצירתו של רמב"ם, "מורה הנבוכים", הן במבנה והן המתדולוגי והן במטרות.
10י
פרידריך ניטשה, כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים
... "שנוא עלי כל מה שרק מוסיף לי ידיעות מבלי שירבה או יחיה במישרין את פעילותי" במלים אלה של גתה ... ראוי לפתוח עיון זה בערכה ובחוסר ערכה של ההיסטוריה. כי הנה יפורש בזאת למה פרי עץ דעת שאין עמו פרי עץ חיים, למה ידיעה המביאה עמה רפיון מעש למה היסטוריה בחזקת גודש יקר ומותרות של ההכרה למה הללו ראויים שנשנאם... אך ישנה מידה יתירה של עיסוק בהיסטוריה והערכתה, המביאה לידי ניוונם וסיאובם של החיים ...כל אדם וכל עם זקוקים, בהתאם למטרותיהם, כוחותיהם, וצרכיהם, לידיעה מסויימת בתולדות העבר... אך לא כחבר הוגי דעות צרופים שאינם אלא מסתכלים בהם, בחיים, ולא כיחידים תאבי דעת שהדעת בלבד משביעה את רצונם וכל עיקר המטרה היא לדידם להרבות הכרה; כי אם תמיד למטרת החיים בלבד ועל כן גם תמיד תחת ידם ובהדרכתם העליונה של חיים אלה.

מושגים
  • פרידריך ניטשה - פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה, בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche. 15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900. פילוסוף ופילולוג גרמני בן המאה ה-19. הגותו של ניטשה החלה כאנטיתזה לרעיונותיו של פרידריך הגל ששלטו באותה תקופה. ניטשה, בהשפעת שופנהאואר פיתח פילוסופיה רדיקלית שעוסקת במוסר, דת, פסיכולוגיה, תורת ההכרה, תורת ההוויה ומטאפיזיקה מנקודת מבט אקסזיסטנציאליסטית.
11יא
דיון
1. מה דעתכם על דברי ר' נחמן קרוכמל?
2. האם להבנתכם ניטשה תומך או מתנגד ללימוד קורות עם ועם? מדוע?
3. הביעו דעתכם – האם יש ערך ללימוד ההיסטוריה? מהו? ושמא לימוד העבר הוא "חפירה" מיותרת המעלה אבק חסר משמעות? איזו תועלת מבין אלו שעלו במקורות קיימת לדעתכם בלימודי ההיסטוריה?
13 יג
14יד
דף הנחיות למנחה:
האזינו דף למנחה הדס.doc