הדף מאת: אביטל אנגלברג
השעור פורש את הדמיון הקיים בין סיפור יצירת עגל הזהב לבין סיפור בניית המשכן. למרות הדימיון בין שתי דרכים אלו יצירת העגל מתוארת כחטא ואילו בניית המשכן זוכה ליחס חיובי. באמצעות המקורות ננסה לעמוד על הכלים שהיו לבני ישראל בבואם לבחור בין בניית המשכן ליצירת עגל הזהב, ולראות האם גם אנחנו, היום יכולים להתרם מכלים אלה. הרעיון לשיעור מבוסס על ספרו של הרב שרלו, 'בין משכן לעגל', אשר קטע מתוכו מופיע במקור האחרון.
דיון
חשבו על התלבטות המלווה אתכם בימים אלה ודורשת מכם לבחור ולהחליט בין שתי אפשרויות עשייה שונות. כתבו שלוש סיבות בעד ושלוש סיבות נגד בחירת אחת האפשרויות.
חשבו על התלבטות המלווה אתכם בימים אלה ודורשת מכם לבחור ולהחליט בין שתי אפשרויות עשייה שונות. כתבו שלוש סיבות בעד ושלוש סיבות נגד בחירת אחת האפשרויות.
(יב) וַיֹּאמֶר (ה) אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם: (יג) וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים: (יד) וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם: (טו) וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר: (טז) וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד (ה) עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן: (יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד (ה) כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה:
And the LORD said unto Moses: ‘Come up to Me into the mount and be there; and I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them.’
פרשת חטא העגל
(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. (ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי. (ג) וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. (ד) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לה' מָחָר. (ו) וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק. (ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָ יִם. (ח) סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. (ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי. (ג) וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן. (ד) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לה' מָחָר. (ו) וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק. (ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָ יִם. (ח) סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
And when the people saw that Moses delayed to come down from the mount, the people gathered themselves together unto Aaron, and said unto him: ‘Up, make us a god who shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.’
דיון
עמדו על הפנים החיוביות והשליליות במעשה העגל של בני ישראל. התייחסו לנקודות הבאות:
עמדו על הפנים החיוביות והשליליות במעשה העגל של בני ישראל. התייחסו לנקודות הבאות:
- כיצד התחילה המחשבה על חטא העגל?
- מה רצו בני ישראל להשיג באמצעות העגל?
- מי לוקח חלק ביצירת העגל?
ספר הכוזרי מאמר א אות צ"ז
ספר הכוזרי
והיו בני ישראל מצפים למה שייעד אותם משה שיוריד להם ענין מאת ה' שיראו אותו ויקבילוהו כאשר היו מקבילים עמוד הענן ועמוד האש בצאתם ממצרים, אשר היו מביטים אליו ומקבילים ומגדלים אותו ומשתחוים נכחו לאלהים. וכן היו מקבילים עמוד הענן אשר היה יורד על משה בדבר אתו האלהים והיו עומדים בני ישראל ומשתחוים נכחו לאלהים. וכאשר שמעו העם דברי עשרת הדברים ועלה משה אל ההר להוריד להם הלוחות כתובים ולעשות להם ארון להיות להם דבר נראה שיכונו נגדו, שבו הברית לאלהים והבריאה הרבונית, ר"ל הלוחות, זולת מה שדבק בארון מהענן והכבוד ומה שנראה בעבורו מהמופתים, ונשארו העם מצפים לרדת משה והם על ענינם לא שנו תארם ועדים ובגדיהם, אשר עמדו בהם יום מעמד הר סיני אך נשארו בתכונתם ממתינים למשה לעתים, ובושש מהם ארבעים יום והוא לא לקח צידה ולא נפרד מהם אלא על מנת שישוב ליומו, אז גברה המחשבה הרעה על קצת ההמון ההוא הגדול והתחילו המון העם להחלק מחלקות ומרבים העצות והמחשבות עד שנצטרכו מהם אנשים לבקש נעבד מורגש יכונו נגדו כשאר האומות, מבלי שיכחשו באלהות מוציאם ממצרים אבל שיהיה מונח להם להקביל אליו, כשיספרו נפלאות אלהיהם, כאשר עשו הפלשתים בארון שאמרו כי האלהים שם, וכאשר אנחנו עושים בשמים ובכל דבר שאנו יודעים שתנועתו אמנם היא בחפץ האלהים מבלי מקרה ולא רצון אדם ולא טבע. וחטאתם היה בציור אשר נאסר עליהם ושיחסו ענין אלהי אל מה שעשו בידם ורצונם מבלי מצות האלהים..
מושגים
ספר הכוזרי
והיו בני ישראל מצפים למה שייעד אותם משה שיוריד להם ענין מאת ה' שיראו אותו ויקבילוהו כאשר היו מקבילים עמוד הענן ועמוד האש בצאתם ממצרים, אשר היו מביטים אליו ומקבילים ומגדלים אותו ומשתחוים נכחו לאלהים. וכן היו מקבילים עמוד הענן אשר היה יורד על משה בדבר אתו האלהים והיו עומדים בני ישראל ומשתחוים נכחו לאלהים. וכאשר שמעו העם דברי עשרת הדברים ועלה משה אל ההר להוריד להם הלוחות כתובים ולעשות להם ארון להיות להם דבר נראה שיכונו נגדו, שבו הברית לאלהים והבריאה הרבונית, ר"ל הלוחות, זולת מה שדבק בארון מהענן והכבוד ומה שנראה בעבורו מהמופתים, ונשארו העם מצפים לרדת משה והם על ענינם לא שנו תארם ועדים ובגדיהם, אשר עמדו בהם יום מעמד הר סיני אך נשארו בתכונתם ממתינים למשה לעתים, ובושש מהם ארבעים יום והוא לא לקח צידה ולא נפרד מהם אלא על מנת שישוב ליומו, אז גברה המחשבה הרעה על קצת ההמון ההוא הגדול והתחילו המון העם להחלק מחלקות ומרבים העצות והמחשבות עד שנצטרכו מהם אנשים לבקש נעבד מורגש יכונו נגדו כשאר האומות, מבלי שיכחשו באלהות מוציאם ממצרים אבל שיהיה מונח להם להקביל אליו, כשיספרו נפלאות אלהיהם, כאשר עשו הפלשתים בארון שאמרו כי האלהים שם, וכאשר אנחנו עושים בשמים ובכל דבר שאנו יודעים שתנועתו אמנם היא בחפץ האלהים מבלי מקרה ולא רצון אדם ולא טבע. וחטאתם היה בציור אשר נאסר עליהם ושיחסו ענין אלהי אל מה שעשו בידם ורצונם מבלי מצות האלהים..
מושגים
- ספר הכוזרי - חיבור פילוסופי על הדת היהודית שחיבר ר' יהודה הלוי (1075–1141 בערך) ונחשב לאחד מספרי היסוד החשובים בארון הספרים היהודי. הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים לבין חכם יהודי, על יסודות הדת בכלל ועל היהדות בפרט. מטרת הספר להגן על היהדות מפני התקפות מוסלמיות ונוצריות. הספר נכתב במקורו בערבית תחת השם 'הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה'. הראשון שתרגמו לעברית היה יהודה אבן תיבון, שכינה אותו 'ספר הכוזרי'.
ועתה אחל לפרש דרך קצרה קצת הסוד. חלילה חלילה שעשה אהרן ע"ג. [=עבודת גילולים] גם ישראל לא בקשו ע"ג, רק חשבו, שמת משה שהסיעם מים סוף, כאשר פירשתי. כי ראו שהמן אינו יורד בהר סיני, ומשה התעכב שם ארבעים יום. ואין כח באדם לחיות זה הזמן בלא מאכל, כי הוא לא אמר להם מתי ירד. גם הוא לא ידע, כי השם אמר לו, עלה אלי ההרה, ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית... והנה לכבוד השם נעשה, על כן בנה אהרן מזבח לפניו, והכריז שיזבחו מחר לכבוד השם. וכן עשו כאשר צום....כי לא בקשו רק אשר ילך לפניהם, ולכבוד השם עשיתיו. רק בעבור שישראל היו מעורבים עם ערב רב, וזהו כי ברע הוא ולא אמר רע הוא. וחשבו מעטים מישראל שהיתה ע"ג, והביאו זבחים והשתחוו לו ואמרו אלה אלהיך ישראל. ואל תתמה בעבור שהכתוב אומר כי שחת עמך סרו מהר (שמות לב, ז - ח), כי לא כתוב כל עמך.
G-d forbid that Hashem should repent! No, the Torah is merely speaking in a language that human beings can understand, just as it does when it says "He went up" (Genesis 17:22) and "He went down" (Genesis 11:5), and "God will be made happy by His creations" (Ps. 104:31). And also, "He was grieved in His heart" - and behold Samuel also said "The Glory of Israel does not deceive or change His mind" (I Samuel 15:29) And the text says "I repented". And there are those who explain this as an expression of communication, and this is unnecessary. But (or, “And”) he said. According to Rabbi Sadyah Gaon these are still the words of Yehoshua. However, since the following verse is clearly speaking of Moshe it seems more likely that this one is as well.
דיון
מה הכוזרי והאבן עזרא לומדים ממעשה העגל?
מה דעתך על אופן מחשבה זה?
מה הכוזרי והאבן עזרא לומדים ממעשה העגל?
מה דעתך על אופן מחשבה זה?
מה כתיב באותו קלקלה- פרקו נזמי הזהב, ומה הביאו- נזמים, וכשעשו המשכן עשו אותו נדבה, ומה כתיב- כל נדיב לב הביא חח ונזם וטבעת וכומז- בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם
דיון
המדרש מביא השוואה בין בניית המשכן לבניית העגל.
האם יש נקודות דמיון נוספות בין המעשים?
מה ניתן ללמוד מהדמיון בין שני המעשים?
המדרש מביא השוואה בין בניית המשכן לבניית העגל.
האם יש נקודות דמיון נוספות בין המעשים?
מה ניתן ללמוד מהדמיון בין שני המעשים?
דיון
ניתן לראות מהדמיון בין המשכן לחטא העגל כי לעיתים יש קרבה רבה בין הדבר שהוא נכון לעשייה [משכן] והדבר שאינו נכון [חטא העגל] ועל כן לא תמיד אנו יודעים מהו הדבר הנכון לעשות.
ברגעים מסוימים בחיינו אנו ניצבים בפני הדילמה האם הדבר שאותו אנו מתעתדים לעשות הוא משכן או עגל.
כיצד ניתן להבחין בין מהות המעשים?
בהנחה כי הקדוש ברוך הוא איננו מופיע ומורה לנו מהי הדרך הנכונה -
אילו כלים נוכל לזהות בהבדלים בין בניית המשכן לחטא העגל שיוכלו לעזור לנו לקבל החלטות במהלך חיינו?
שיהיו לכולנו החלטות טובות ונכונות
ניתן לראות מהדמיון בין המשכן לחטא העגל כי לעיתים יש קרבה רבה בין הדבר שהוא נכון לעשייה [משכן] והדבר שאינו נכון [חטא העגל] ועל כן לא תמיד אנו יודעים מהו הדבר הנכון לעשות.
ברגעים מסוימים בחיינו אנו ניצבים בפני הדילמה האם הדבר שאותו אנו מתעתדים לעשות הוא משכן או עגל.
כיצד ניתן להבחין בין מהות המעשים?
בהנחה כי הקדוש ברוך הוא איננו מופיע ומורה לנו מהי הדרך הנכונה -
אילו כלים נוכל לזהות בהבדלים בין בניית המשכן לחטא העגל שיוכלו לעזור לנו לקבל החלטות במהלך חיינו?
שיהיו לכולנו החלטות טובות ונכונות
להרחבה ופירוט:
הרב יובל שרלו, בין משכן לעגל, 2000, עמ' 87
בדרך הראשונה ניסינו להבחין בין העגל למשכן על ידי הבחנה בין דבר הבא בציווי ה' לבין מה שאינו כלול בציוויו, ואילו בדרך השניה ההבחנה נעשתה בעזרת יסודות רוחניים המנסחים דרך למדידת הכיוון לרצון ה'. ברם, החתירה להגדרה מדויקת היא גם מקור חולשתה - מול כל טיעון ניתן לכאורה להעמיד את הפכו. שערי הסברים שכליים ופילוסופיים לא ננעלו, והיכולת המניפולטיבית והפלפולית של האדם מסוגלת להתיר כל עוול.
הקריטריון הגלוי ביותר לבחינת העגל הוא תוצאות הלוואי שלו. ההליכה אחרי עגל הזהב לא הסתכמה רק בהכרעה אקדמית בדבר התאולוגיה הראויה לעבודת ה'. העגל, ככל דרך רוחנית אחרת, הביא בטלפיו גם צורת התנהגות מסוימת. הכתוב מדגיש כי בעקבות הדרכים הנהוגות בעבודה ה', כהעלאת עולות וכהגשת שלמים, באה גם התנהגות אחרת, "ויקומו לצחק- יש במשמע הזה גילוי עריות כמו שנאמר לצחק בי, ושפיכות דמים כמו שנאמר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, אף כאן נהרג חור" (רש"י, שמות לב,ו)
© כל הזכויות שמורות להוצאת ראובן מס, ירושלים
www.massa.co.il
בדרך הראשונה ניסינו להבחין בין העגל למשכן על ידי הבחנה בין דבר הבא בציווי ה' לבין מה שאינו כלול בציוויו, ואילו בדרך השניה ההבחנה נעשתה בעזרת יסודות רוחניים המנסחים דרך למדידת הכיוון לרצון ה'. ברם, החתירה להגדרה מדויקת היא גם מקור חולשתה - מול כל טיעון ניתן לכאורה להעמיד את הפכו. שערי הסברים שכליים ופילוסופיים לא ננעלו, והיכולת המניפולטיבית והפלפולית של האדם מסוגלת להתיר כל עוול.
הקריטריון הגלוי ביותר לבחינת העגל הוא תוצאות הלוואי שלו. ההליכה אחרי עגל הזהב לא הסתכמה רק בהכרעה אקדמית בדבר התאולוגיה הראויה לעבודת ה'. העגל, ככל דרך רוחנית אחרת, הביא בטלפיו גם צורת התנהגות מסוימת. הכתוב מדגיש כי בעקבות הדרכים הנהוגות בעבודה ה', כהעלאת עולות וכהגשת שלמים, באה גם התנהגות אחרת, "ויקומו לצחק- יש במשמע הזה גילוי עריות כמו שנאמר לצחק בי, ושפיכות דמים כמו שנאמר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, אף כאן נהרג חור" (רש"י, שמות לב,ו)
© כל הזכויות שמורות להוצאת ראובן מס, ירושלים
www.massa.co.il