ניסוי הנמלים של ר' שמעון בן חלפתא - על מדע וחברה
הדף מאת: יוחאי שרון
סיפור על ניסוי מדעי, שניתן ללמוד ממנו על גישות שונות למחקר, ועוד יותר על התנהגות חברתית בין מנהיגות לאספסוף.
ניסוי הנמלים של ר' שמעון בן חלפתא
תרגום:
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה... מאי עסקן בדברים? אמר ר' משרשיא: ככתוב (משלי ו) "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה". אמר (ר' שמעון בן חלפתא) אלך ואראה אם נכון הוא שאין להן מלך. הלך בתקופת תמוז ופרס את גלימתו מעל קן נמלים. יצאה נמלה אחת ועשה בה סימן (לזיהוי). חזרה הנמלה ואמרה להן (לשאר הנמלים): יש צל! יצאו (שאר הנמלים) החוצה. הסיר (ר' שמעון) את גלימתו, חזרה השמש. התנפלו (שאר הנמלים) עליה והרגו אותה. אמר: מובן מכאן שאין להן מלך, שאם היה להן מלך לא היו עושות כך. אמר רב אחא בן רבא לרב אשי: ואולי המלך היה ביניהן? ואולי הם קיימו צו של המלך? ואולי הם היו בתקופה שבין מלך למלך, כמו שכתוב (שופטים יז) "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"? אלא סמוך על אמינותו של שלמה.

מקור:
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה... מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב (משלי ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני נפק אתא חד מינייהו אתנח ביה סימנא על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א"נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי אי נמי בין מלכא למלכא הוה דכתיב (שופטים יז) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה
§ They said about Rabbi Shimon ben Ḥalafta that he was a researcher of various matters, and he would act to counter the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yehuda would say: If the down covering a bird’s body was removed, it is a tereifa and unfit for consumption, as stated in the mishna. And Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose down was removed, and he placed it in an oven, a warm place, and he covered it with a bronzers’ [tarsiyyim] apron, and its new, i.e., rehabilitated, wings grew even more feathers than the original wings. The Gemara asks: But how does this counter Rabbi Yehuda’s opinion? Perhaps Rabbi Yehuda holds that a tereifa can live and that its health can even improve beyond its previous state. The Gemara responds: Even if this is so, would Rabbi Yehuda say so with regard to the very thing with which it was rendered a tereifa, as is the case here, where it grew new wings with more feathers than the original wings? The Gemara asks: From what episode did Rabbi Shimon ben Ḥalafta earn the title: Researcher of matters? Rav Mesharshiyya said: He saw that it is written: “Go to the ant, you sluggard; consider her ways, and be wise; which having no chief, overseer, or ruler, provides her bread in the summer” (Proverbs 6:6–8). Rabbi Shimon ben Ḥalafta said: I will go and see if it is correct that they have no king. He went in the season of Tammuz, i.e., summer. Knowing that ants avoid intense heat, he spread his cloak over an ant hole to provide shade. One of the ants came out and saw the shade. Rabbi Shimon placed a distinguishing mark on the ant. It went into the hole and said to the other ants: Shade has fallen. They all came out to work. Rabbi Shimon lifted up his cloak, and the sun fell on them. They all fell upon the first ant and killed it. He said: One may learn from their actions that they have no king; as, if they had a king, would they not need the king’s edict [harmana] to execute their fellow ant? Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: But perhaps the king was with them at the time and gave them permission. Or perhaps they already possessed the king’s edict giving them license to kill the ant. Or perhaps it was an interregnum between kings, as it is written: “In those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own eyes” (Judges 17:6). Rather, rely on the credibility of Solomon, the author of Proverbs, that ants have no king.
דיון
שלב א' - הבנת הסיפור
בסיפור מתואר ניסוי מדעי שנעשה על ידי ר' שמעון בן חלפתא. בחלק הראשון יש לברר מה בדיוק קורה שם? קראו את הסיפור ונסו להבין אותו:
  • מהי שאלת החקר שעליה מנסה ר' שמעון בן חלפתא לענות?
  • האם הניסוי מציאותי? במה כן, ובמה לא?
  • מהן ההנחות הזאולוגיות שמניח הסיפור (למשל: נמלים אוהבות צל)?
  • האם הניסוי מצליח לענות על שאלת החקר?
  • מהן ההפרכות של רב אחא בן רבא?
דיון
שלב ב' - אז מהי האמת?
רב אחא מפריך את המסקנה של ר' שמעון בן חלפתא בדרך של הבאת אפשרויות נגדיות למסקנה. ובכל זאת הוא מקבל את המסקנה, אבל בנימוק אחר.
  • מהו הנימוק?
בסיפור 'ניסוי הנמלים' אנחנו נחשפים לשיטת חשיבה תלמודית שהיא שונה משיטת החשיבה המדעית. השיטה המדעית מבוססת על תצפיות (ניסויים) כדרך להשגת האמת. שיטת החשיבה התלמודית מתבססת על ידע שמסתתר בכתובים ובמסורת.
  • מה היתרונות ומה החסרונות של השיטות השונות?
  • איזו שיטה לגילוי האמת אתם מעדיפים?
דיון
שלב ג' - על נמלים ובני אדם
בחלק הקודם בחנו את הסיפור מהצד המדעי. עכשיו ננסה לבחון את הצד החברתי:
  • מהן ההנחות החברתיות המוקדמות של ר' שמעון?
  • כיצד משווה ר' שמעון בין חברת הנמלים לחברת בני האדם? האם השוואה זו ריאלית?
  • על פי הסיפור, מבצעות הנמלים לינצ' בנמלה המסכנה - מדוע מלמדת תגובת הנמלים על השאלה אם יש מלך או אין?
  • מה מניח ר' שמעון לגבי החברה האנושית?