חזון העצמות היבשות - יחזקאל ל"ז
הדף מאת: גיל ויספלנר
דף מקורות ללימוד של החזון
חזון העצמות היבשות
(א) הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת. (ב) וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד. (ג) וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ. (ד) וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה. (ה) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. (ו) וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. (ז) וְנִבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי-קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה-רַעַשׁ, וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת, עֶצֶם אֶל-עַצְמוֹ. (ח) וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ, אֵין בָּהֶם. (ט) וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ {ס} כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ. (י) וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם--חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד. (יא) וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ--נִגְזַרְנוּ לָנוּ. (יב) לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. (יג) וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה: בְּפִתְחִי אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם, וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם--עַמִּי. (יד) וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי--נְאֻם-יְהוָה.
The hand of the LORD was upon me, and the LORD carried me out in a spirit, and set me down in the midst of the valley, and it was full of bones; and He caused me to pass by them round about, and, behold, there were very many in the open valley; and, lo, they were very dry. And He said unto me: ‘Son of man, can these bones live?’ And I answered: ‘O Lord GOD, Thou knowest.’ Then He said unto me: ‘Prophesy over these bones, and say unto them: O ye dry bones, hear the word of the LORD: Thus saith the Lord GOD unto these bones: Behold, I will cause breath to enter into you, and ye shall live. And I will lay sinews upon you, and will bring up flesh upon you, and cover you with skin, and put breath in you, and ye shall live; and ye shall know that I am the LORD.’ So I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone. And I beheld, and, lo, there were sinews upon them, and flesh came up, and skin covered them above; but there was no breath in them. Then said He unto me: ‘Prophesy unto the breath, prophesy, son of man, and say to the breath: Thus saith the Lord GOD: Come from the four winds, O breath, and breathe upon these slain, that they may live.’ So I prophesied as He commanded me, and the breath came into them, and they lived, and stood up upon their feet, an exceeding great host. Then He said unto me: ‘Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say: Our bones are dried up, and our hope is lost; we are clean cut off. Therefore prophesy, and say unto them: Thus saith the Lord GOD: Behold, I will open your graves, and cause you to come up out of your graves, O My people; and I will bring you into the land of Israel. And ye shall know that I am the LORD, when I have opened your graves, and caused you to come up out of your graves, O My people. And I will put My spirit in you, and ye shall live, and I will place you in your own land; and ye shall know that I the LORD have spoken, and performed it, saith the LORD.’
דיון
1.קראו את פשט הכתובים - נסו לחלק את הפרק לארבעה חלקים. במה עוסק כל אחד מהם באופן ספציפי? האם ישנה כותרת לשלבים? האם מדובר ברשימה או בשלבי התפתחות? נמקו.

2. בחרו לפחות פרשן אחד (מתוך אתר 'הכתר'/ ד"ר גנזל/ שרגא בר און ועוד כאלה שרק תחפצו בהם) , נסו לכתוב את חזון העצמות היבשות במילים שלכם. צרו סרטון/ סיפור ילדים/ מצגת/ תסריט/ תמונות רצות/ מיצג/ שיר וכו'. (נשמח שתציגו לנו בשיעור הבא ולכן זאת מטלה הביתה :) )
אל תשלח ידך אל הנער- הרב ישראל מאיר לאו
הרב ישראל מאיר לאו, חזון העצמות היבשות, מתוך: אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות ספרים, עמוד 87-88. 2005
אל תשלח ידך אל הנער - הרב ישראל מאיר לאו
הרב ישראל מאיר לאו, חזון העצמות היבשות, מתוך: אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות ספרים, עמוד 88-89. 2005
הרב ישראל מאיר לאו, חזון העצמות היבשות, מתוך: אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות ספרים, עמוד 88-89. 2005
הרב ישראל מאיר לאו, חזון העצמות היבשות, מתוך: אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות ספרים, עמוד 90-91. 2005
הרב ישראל מאיר לאו, חזון העצמות היבשות, מתוך: אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות ספרים, עמוד 90-91. 2005
דיון
קראו את עמ' 88-90 בספרו של הרב ישראל מאיר לאו- אל תשלח ידך אל הנער
הרב לאו הפך לסמל ומופת לשורדי השואה, בספרו, הוא מספר אודות חייו. הרב בחר לקרא לפרק בספרו - "חזון העצמות היבשות".

שאלות לדיון -
1. האם השם של הפרק בספר תואם לחלוקה של הפרק כפי שחילקתם אותה?
2. האם הרב רואה בחזונו של הנביא נבואת פורענות או נבואת גאולה? הסבירו
3. השוו בין "תקוותנו" (המקור הבא) לבין מה שקראתם - האם הכותבים תופסים את החזון באותה הצורה? לאיזה רעיון התחברתם יותר?
נפתלי הרץ אמבר, תקוותנו. 1886
"תקוותנו" נפתלי הרץ אמבר
תִּקְוָתֵינוּ
"לבקשת אחד הלאומים הנודע"
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ
הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה
מִשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָה
וּלְפַּאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיוֹן צוֹפִיָה

כָּל עוֹד דְמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵרַדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי אָבוֹת

כָּל עוֹד חוֹמַת מַחְמַדֵינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפָעַת
וְעַלֵי חוּרְבַּן מִקְדָשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דוֹמָעַת

כָּל עוֹד הַיַרְדֵן בַּגָּאוֹן
גַלָיו גְדוֹתָיו יִגוֹלוּן
וּלְיַם כִּנֶרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּן

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְרָכַיִים
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיוֹן בּוֹכִיָה

כָּל עוֹד שָׁמָה דְמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין עַמִי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיוֹן בְּרֹאש אַשְׁמוֹרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵילוֹת

כָּל עוֹד רֶגֶש אַהֲבַת הַלְאוֹם
בַּלֵב הַיְהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵה גַם הַיוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם

שִׁמְעוּ אֶחָי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אֶחָד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְהוּדִי
גַם אַחֲרִית תִּקְוָתֵינוּ"