האם ה' תכנן שהרוב יקבע?
הדף מאת: רם שפע
בדף לימוד זה נעסוק בשאלת מקומו של קבוצת המיעוט בחברה אל מול הרוב, נתהה באשר לגבולות שהרוב מציב לאמיתות של היחיד, ננסה לגבש עמדה בנושא ולבחון את תפיסותיה של החברה בה אנו חיים בהקשר זה.
דיון
משחר ההיסטוריה ועד ימינו, דרך קזבלן, הכל תוהים מהם יחסי המיעוט והרוב בדמוקרטיה וידו של מי על העליונה?
Error loading media...
דמוקרטיה, מתוך הסרט 'קזבלן', אתר You Tube
דמוקרטיה היא קידמה שדורכת במקומה
© כל הזכויות שמורות ל
youtube.com
דיון
אז.. אחרי שהשתעשנו בואו נשאל כמה שאלות נוקבות
  • האם חשתם הזדהות עם השיר?
  • האם לדעתכם צודקים אנשי 'קזבלן' בשיר?
  • אילו סוגיות מורכבות מועלות בשיר?
  • תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא מאי (דברים ל) לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני
    § Apropos the topic of verbal mistreatment, we learned in a mishna there (Kelim 5:10): If one cut an earthenware oven widthwise into segments, and placed sand between each and every segment, Rabbi Eliezer deems it ritually pure. Because of the sand, its legal status is not that of a complete vessel, and therefore it is not susceptible to ritual impurity. And the Rabbis deem it ritually impure, as it is functionally a complete oven. And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him. After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion? Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.
    דיון
    מקומה של האמת האישית אל מול דעת הרוב
  • כמה רחוק אמור אדם 'ללכת' עם האמת שלו?
  • האם להיות חלק מחברה מחייב בהכרך קבלה של הכרעת הרוב?
  • לאיזו דמות, בסיפור על 'תנורו של עכנאי' אתם יותר קרובים בגישתכם, דעתכם ואופיכם?
  • מצאו דוגמה מעולמכם המחזקת את תפיסתכם.
  • דני סטטמן, , "אוטונומיה וסמכות ב"תנורו של עכנאי", מחקרי משפט, כד,2 (תשסט) 639-662
    אוטונומיה וסמכות מתנורו של עכנאי
    הצד החלש מפסיד בעימות, ונדרש לציית בלא תנאי למנצחים. משעה שנוצר רוב נגד רבי אליעזר, והראיות שהביא אינן משכנעות, הציפייה ממנו היא שיוותר על עמדתו שלו, ויכוף את ראשו מפני סמכותם של החכמים. המסקנה המתבקשת היא שלחכם מותר לנסות ולשכנע את חבריו, או את המוסדות הלכתיים הרלבנטיים, בעמדתו, אבל אם נכשל, עליו לקבל עליו את מרותם, ואין הוא רשאי לחתור תחתם וללכת בדרך משלו.
    .......
    דחיית הראיות הניסיות של רבי אליעזר מיועדת להביא אותו לקבל את החלטת הרוב ולוותר על דרכו
    שלו, ואת האמצעים הדרסטיים שננקטים לאחר מכן יש לראות במסגרת מגמה זו. מטרתם להבהיר לרבי אליעזר,
    ולא פחות חשוב לציבור החכמים בכלל, שתורה יוצאת לישראל מבית הדין ביבנה, בהתאם להחלטת רוב הדיינים,
    ואיש אינו רשאי לדחות תורה זו על בסיס מסורות פרטיות, עמדות אישיות, או מה שנתפס כהתגלות אלוהית.
    .......
    סירובו של רבי אליעזר לקבל את דעת חבריו, והתעקשותו ללכת עם מה שהיינו קוראים היום "האמת שלו", מאיימת על אחדות ההלכה ועל אחדות העם, ולכן מן ההכרח להרחיק אותו מתחום העשייה ההלכתית ו"להיבדל" ממנו.
    © כל הזכויות שמורות למחבר
    דיון
    מה ה' היה חושב...
  • לאחר קריאת המאמר- כיצד אתם מבינים את דברי ה' "ניצחוני בני"?
  • איזו חברה, לדעתכם, הייתה נוצרת לאור דרישת הרבנים מיבנה בקטע המובא?
  • איפה הייתם ממקמים את מדינת ישראל בציר דמיוני של הפרט מול הרוב?
  • האם הייתם רוצים לשנות מיקום זה? מדוע?
  • פוסטר בחירות
    הרב או הרוב?
    תמיר גרנות, פוליטיקה ואידיאולוגיה במרד דתן ואבירם, מתוך: בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון (V.B.M)
    הסבר המרד ה'פוליטי' לשיטת רש"י
    נפתח את ההסבר בשיטת רש"י, כלומר בהבנת המרד ה'פוליטי'. נראה כי דתן ואבירם אינם מתנגדים למשה רבנו האיש, אלא הם מתנגדים לרעיון הפוליטי עצמו, כלומר עצם העובדה שנוצרת מנהיגות ומתגבש מבנה מדיני עצמאי שהם ייאלצו לקבל את סמכותו, היא מקור התנגדותם. אמנם הם מצויים בתוך מדינה שיש בה פוליטיקה ושלטון - אך זה איננו השלטון שלהם: הם אינם צריכים להעריך אותו, הם לא חייבים להשפיע עליו, ולשלטון גם אין כל עניין בהם מלבד מילוי חובותיהם. אם רק 'יהיו בסדר' ולא יסתבכו, הם יכולים, ברמה האישית והחברתית, לעשות ככל העולה על רוחם. מבחינה זו, העבדות לשלטון זר - משחררת, עד כמה שקביעה זו נשמעת פרדוכסלית. היחס לשלטון הזר יכול להיות לגמרי אינסטרומנטלי: משתדלים להסתדר איתו, להפיק ממנו תועלת ולא להינזק מפגיעתו. יחס כזה אינו אפשרי לשלטון העצמי, שיש לו סדר יום לאומי ורוחני משמעותי וציפיות משמעותיות מאיתנו, ושיכול לשלול מאיתנו את החירות להיות כפרטים כפי שאנו רוצים. חרות מדינית יכולה לפגוע בחירות הפרטית. "אל תשתרר" הם אומרים למשה: תן לנו לריב כרצוננו ולחיות כרצוננו - חרות ללא אחריות: האחריות שתובעת העצמאות המדינית שוללת את החירות הקלה המתקיימת תחת שלטון זר, שאיננו מטיל שום אחריות.
    © כל הזכויות שמורות למחבר ולישיבת הר עציון
    www.etzion.org.il
    דיון
    האם יש חרות ללא אחריות?
  • כיצד חברה יכולה להתקיים ללא אחריות?
  • האם חברה יכולה להתנהל כאוסף פרטים, כשכל אחד פועל על פי האמת הפנימית שלו?
  • האם אתם, באופן אישי, מוכנים לוותר על אמיתות שלכם למען השתייכות לחברה?
  • האם יש לכם רעיון לדרך אחרת בה חברה יכולה להתנהל, השונה מן האפשרויות המובאות במקורות?