הדף מאת: חגית ברטוב
מתוך: ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן , עמ' כז-כח
פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל:
אדם תועה* כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה.
פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו.
באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה.
כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה? זה כמה ימים אני תועה.
אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה.
כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם, שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו תועים. אלא עכשיו נחפש דרך חדשה.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
הסברים
פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל:
אדם תועה* כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה.
פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו.
באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה.
כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה? זה כמה ימים אני תועה.
אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה.
כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם, שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו תועים. אלא עכשיו נחפש דרך חדשה.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
הסברים
- תועה – משוטט אגב חיפוש הדרך, הולך לכאן ולכאן בלי ידיעת הכיוון הנכון (מילון אבן שושן)
הרב ד"ר יהודה ברנדס, 'זכור ימות עולם', בתוך אתר בית מורשה
זכור ימות עולם
"זה היום תחילת מעשיך" - היום בו אדם מתחיל. מתחיל שנה חדשה, תלמיד מתחיל שנת לימודים, בין אם זו כתה א' ובין אם זו הצעת מחקר לדוקטורט באוניברסיטה. עובד מתחיל שנת עבודה חדשה. זוג צעיר מתחיל את שנות נישואיו, בר מצוה מתחיל לקיים מצוות. גימלאי מתחיל את שנות הפרישה. כל אדם מתחיל תקופת חיים חדשה. כל התחלה כזאת מושתתת על "זכרון ליום ראשון". זכרון של השנה שעברה, זכרון של התקופה הקודמת. כל התחלה תמיד תהיה מבוססת על על איזה שהוא זכרון קודם.
תלמיד שמתחיל כיתה חדשה חייב לדעת מה למדו בשנה שעברה בבית הספר, אדם שמתחיל שנה חדשה ולא יסיק מסקנות מהשנה שעברה לא יצליח להתקדם. אפילו תינוק שזה עתה נולד, שמתחיל מההתחלה שנראית הראשונית ביותר אינו נולד "דף חלק". המחלוקת בסוגית ה'טאבולה ראסה' (ראש חלק) שהעסיקה מלומדים בדורות הקודמים, הוכרעה. היום כבר ברור, שהתינוק יוצא לעולם עם זכרון מוטמע גנטית, הד.נ.א שלו מכיל ירושת דורות רבים שלפניו, של הוריו ושל סביו ושל זכרון של דורות קדמונים.
"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך", אי אפשר לסמוך רק על הזכרונות הטבעיים, הפשוטים. זכרון מחייב מאמץ. צריך לעמול כדי לזכור ולא לשכוח. כדי שהדברים יהיו חקוקים וזמינים לתודעה בכל עת. הקדוש ברוך הוא הוא 'זוכר כל הנשכחות', לא כך הם בני האדם, הללו צריכים להתאמץ כדי לזכור.
© כל הזכויות שמורות לבית מורשה בירושלים
www.bmj.org.il
זכור ימות עולם
"זה היום תחילת מעשיך" - היום בו אדם מתחיל. מתחיל שנה חדשה, תלמיד מתחיל שנת לימודים, בין אם זו כתה א' ובין אם זו הצעת מחקר לדוקטורט באוניברסיטה. עובד מתחיל שנת עבודה חדשה. זוג צעיר מתחיל את שנות נישואיו, בר מצוה מתחיל לקיים מצוות. גימלאי מתחיל את שנות הפרישה. כל אדם מתחיל תקופת חיים חדשה. כל התחלה כזאת מושתתת על "זכרון ליום ראשון". זכרון של השנה שעברה, זכרון של התקופה הקודמת. כל התחלה תמיד תהיה מבוססת על על איזה שהוא זכרון קודם.
תלמיד שמתחיל כיתה חדשה חייב לדעת מה למדו בשנה שעברה בבית הספר, אדם שמתחיל שנה חדשה ולא יסיק מסקנות מהשנה שעברה לא יצליח להתקדם. אפילו תינוק שזה עתה נולד, שמתחיל מההתחלה שנראית הראשונית ביותר אינו נולד "דף חלק". המחלוקת בסוגית ה'טאבולה ראסה' (ראש חלק) שהעסיקה מלומדים בדורות הקודמים, הוכרעה. היום כבר ברור, שהתינוק יוצא לעולם עם זכרון מוטמע גנטית, הד.נ.א שלו מכיל ירושת דורות רבים שלפניו, של הוריו ושל סביו ושל זכרון של דורות קדמונים.
"אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך", אי אפשר לסמוך רק על הזכרונות הטבעיים, הפשוטים. זכרון מחייב מאמץ. צריך לעמול כדי לזכור ולא לשכוח. כדי שהדברים יהיו חקוקים וזמינים לתודעה בכל עת. הקדוש ברוך הוא הוא 'זוכר כל הנשכחות', לא כך הם בני האדם, הללו צריכים להתאמץ כדי לזכור.
© כל הזכויות שמורות לבית מורשה בירושלים
www.bmj.org.il
אריה בן גוריון, ראש השנה, מתוך: אתר מכון החגים
ראש השנה
חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון, פרט, משפחה וקהילה נקראים להזכיר ולשחזר בצורה טקסית, אירוע היסטורי משמעותי שקרה בעברנו.
הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי, מה מכילה הביוגרפיה שלי?
בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים: מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי אדמתה.
אבל לראש השנה ויום כיפור אין היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין דרמה. לכן, לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות קובעים את תוכנם. לא מה קרה בעבר, אלא מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד הזמן - עתיד. שני מועדים אלה שואלים: מה כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונת עולם אנושית וחברתית? מה דמות החברה הישראלית בעיניך? מה פני קיבוצך? מה פני ביתך ומשפחתך? אם אתה רוצה ליצור מציאות אחרת, טובה צודקת יותר, זה תלוי בך בלבד. בשאיפתך לשינוי. בשאיפתך לגאול את עצמך ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו, בהווה, אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל האדם ותמונת עתידו.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.chagim.org.il
ראש השנה
חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון, פרט, משפחה וקהילה נקראים להזכיר ולשחזר בצורה טקסית, אירוע היסטורי משמעותי שקרה בעברנו.
הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי, מה מכילה הביוגרפיה שלי?
בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים: מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי אדמתה.
אבל לראש השנה ויום כיפור אין היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין דרמה. לכן, לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות קובעים את תוכנם. לא מה קרה בעבר, אלא מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד הזמן - עתיד. שני מועדים אלה שואלים: מה כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונת עולם אנושית וחברתית? מה דמות החברה הישראלית בעיניך? מה פני קיבוצך? מה פני ביתך ומשפחתך? אם אתה רוצה ליצור מציאות אחרת, טובה צודקת יותר, זה תלוי בך בלבד. בשאיפתך לשינוי. בשאיפתך לגאול את עצמך ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו, בהווה, אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל האדם ותמונת עתידו.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.chagim.org.il
עידית פאנק, הימים שעוד נכונו לנו
הימים שעוד נכונו לנו
הימים שעוד נכונו לנו הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
ואנחנו שני המינים
נברך עליהם
ובין כפות ידינו
ידרכו קשתם כוכבים רחוקים
להביט בנו מתוך הלילות
ולא נבוש להיות מוארים בימים, בימים.
הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
והאפלה תביא תבונה אל לילותינו
ועין תהיה בנו זבת דמעות של דבש בחלב
ושבעה מינים פי שבעה מונים
בבגרותו יבשיל לבנו
הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
הימים שעוד נכונו לנו
הימים שעוד נכונו לנו הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
ואנחנו שני המינים
נברך עליהם
ובין כפות ידינו
ידרכו קשתם כוכבים רחוקים
להביט בנו מתוך הלילות
ולא נבוש להיות מוארים בימים, בימים.
הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
והאפלה תביא תבונה אל לילותינו
ועין תהיה בנו זבת דמעות של דבש בחלב
ושבעה מינים פי שבעה מונים
בבגרותו יבשיל לבנו
הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
תניא,
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
הסברים
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
הסברים
- לפי התורה (שמות יב; ויקרא, כג), השנה מתחילה בחודש ניסן הוא חודש הגאולה, וראש השנה ויום הכיפורים נקבעו "בחודש השביעי". החודשים תשרי וניסן התחרו ביניהם על הבכורה. חז"ל ביקשו לחזק את מקומו של חודש תשרי בלוח השנה העברי יתכן בשל הקשרו אוניברסאלי יותר היות, ועל-פי חז"ל, נבראו בו העולם והאדם החודשים על הבכורה. בבסיס אמירות אלה ניצבת ההכרה בהתחדשות העולם והאדם - בריאת העולם, מעגל הלידה והמוות של האבות (יסודות האומה הישראלית), עקרות מול פריון, יציאה לחופשי מבית האסורים ותחילת הגאולה.
It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created; in Tishrei the Patriarchs were born; in Tishrei the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived; on Rosh HaShana Joseph came out from prison; on Rosh HaShana our forefathers’ slavery in Egypt ceased; in Nisan the Jewish people were redeemed from Egypt; and in Tishrei in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption with the coming of the Messiah.