הדף מאת: מורן פלד
קיומה של השואה מעמידה בספק הרבה מהאמונות המקובלות עלינו. השאלה אם אנחנו נענים לאתגר ומנסים להתמודד עם מעורבותו של אלוהים בשואה או שאנחנו בורחים לתשובות לא מספקות. כל תשובה שאנו מעניקים לשאלה וכל התמודדות שלנו איתה יש בכוחה להגדיר מחדש את תפיסת עולמנו ואת האמונה שלנו.
הרב ישראל מאיר לאו, אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת מסורה לעם, תל אביב 2005, עמ' 110 - 111
ואת הקדוש ברוך הוא ראית שם לידך?
רבי ישראל אלטר, שבדחילו ורחימו קוראים לו ה"בית ישראל" על שם ספרו, בנו של הרבי מגור בעל ה"אמרי אמת" וממלא מקומו, חי בגפו. הוא לא ידע אז עדיין מה עלה בגורל אשתו וילדיו, שאחר כך התברר שניספו בשואה. הוא הזמין את נפתלי לסעוד עימו את ארוחת הערב, כדי לשוחח עימו. אני נשארתי בבית משפחת ורדיגר. חזור וספר היה נפתלי משחזר את הלילה ההוא. הרב הפציר בנפתלי, ניצול השואה, להרבות באכילה; בעוד שהוא עצמו מיעט בה. השניים לא שוחחו במשך הארוחה. רק עם סיומה סימן לו הרב לבוא בעקבותיו. שניהם יצאו אל הרחוב וצעדו בלי להחליף מלה, ברחובות דוד ילין, יוסף בן מתתיהו ועד למחנה שנלר. מדי פעם נעץ הרב מבט חודר בנפתלי והמשיך בהליכתו המהירה. הם חצו את הרחוב הלוך ושוב פעמים רבות. לפתע עצר הרב, ניער את נפתלי בשולי בגדו ושאל בקצרה: "ראיתם אותו?" נפתלי לא הבין את פשר השאלה וענה בתמיהה: "את מי?". הרב המשיך, כאילו מובן מאליו למה הייתה כוונתו: "את העשן העולה מהארובות ההן". נפתלי ההמום מהשאלה, השיב בהן אך הרב לא הרפה: "במו עיניך ראית את השריפה?" שאל ורק כאשר נפתלי השיב בחיוב, הסתובב הרב לאחור, חזר על עקבותיו ברחוב יוסף בן מתתיהו, הליכתו נמרצת וגופו שח משהו, ושתיקה גדולה ביניהם. הרב, שאיבד בתאי הגזים את אשתו את אשתו וילדיו, התכנס בתוך עצמו. כשהגיעו לפינת הרחוב, שוב ניער הרב את נפתלי בדש בגדו ושאל: "אתה בטוח שראית את הארובות?" נפתלי שוב אישר, אבל הרב לא נתן לרסיס של ספק להיוותר והמשיך לחקור: "ועשן יוצא מן הארובות גם ראית, האם היתמר העשן? האם זה בער, או שעיניך ראו רק בניין עם ארובה?" נפתלי השיב לרב על שאלותיו בדיוק נמרץ: "כן ראיתי עשן, ראיתי גם מה מכניסים לקרמטוריה כדי שיצא העשן", אמר כשהוא מתאפק מלבכות. הרב שם את ידו על כתפו של נפתלי וביידיש המשיך ושאל: "את הקדוש ברוך הוא ראית שם לידך?" על שאלה זו נפתלי לא ענה. שתיקה כבדה נפלה ביניהם. הרב, שהבחין עד כמה נפתלי מותש מהשיחה, הזמין אותו לישון בביתו. הלילה ההוא נחרת בו עמוקות. הוא התקשה להירדם בהתרגשותו כי רבה.
מושגים
ואת הקדוש ברוך הוא ראית שם לידך?
רבי ישראל אלטר, שבדחילו ורחימו קוראים לו ה"בית ישראל" על שם ספרו, בנו של הרבי מגור בעל ה"אמרי אמת" וממלא מקומו, חי בגפו. הוא לא ידע אז עדיין מה עלה בגורל אשתו וילדיו, שאחר כך התברר שניספו בשואה. הוא הזמין את נפתלי לסעוד עימו את ארוחת הערב, כדי לשוחח עימו. אני נשארתי בבית משפחת ורדיגר. חזור וספר היה נפתלי משחזר את הלילה ההוא. הרב הפציר בנפתלי, ניצול השואה, להרבות באכילה; בעוד שהוא עצמו מיעט בה. השניים לא שוחחו במשך הארוחה. רק עם סיומה סימן לו הרב לבוא בעקבותיו. שניהם יצאו אל הרחוב וצעדו בלי להחליף מלה, ברחובות דוד ילין, יוסף בן מתתיהו ועד למחנה שנלר. מדי פעם נעץ הרב מבט חודר בנפתלי והמשיך בהליכתו המהירה. הם חצו את הרחוב הלוך ושוב פעמים רבות. לפתע עצר הרב, ניער את נפתלי בשולי בגדו ושאל בקצרה: "ראיתם אותו?" נפתלי לא הבין את פשר השאלה וענה בתמיהה: "את מי?". הרב המשיך, כאילו מובן מאליו למה הייתה כוונתו: "את העשן העולה מהארובות ההן". נפתלי ההמום מהשאלה, השיב בהן אך הרב לא הרפה: "במו עיניך ראית את השריפה?" שאל ורק כאשר נפתלי השיב בחיוב, הסתובב הרב לאחור, חזר על עקבותיו ברחוב יוסף בן מתתיהו, הליכתו נמרצת וגופו שח משהו, ושתיקה גדולה ביניהם. הרב, שאיבד בתאי הגזים את אשתו את אשתו וילדיו, התכנס בתוך עצמו. כשהגיעו לפינת הרחוב, שוב ניער הרב את נפתלי בדש בגדו ושאל: "אתה בטוח שראית את הארובות?" נפתלי שוב אישר, אבל הרב לא נתן לרסיס של ספק להיוותר והמשיך לחקור: "ועשן יוצא מן הארובות גם ראית, האם היתמר העשן? האם זה בער, או שעיניך ראו רק בניין עם ארובה?" נפתלי השיב לרב על שאלותיו בדיוק נמרץ: "כן ראיתי עשן, ראיתי גם מה מכניסים לקרמטוריה כדי שיצא העשן", אמר כשהוא מתאפק מלבכות. הרב שם את ידו על כתפו של נפתלי וביידיש המשיך ושאל: "את הקדוש ברוך הוא ראית שם לידך?" על שאלה זו נפתלי לא ענה. שתיקה כבדה נפלה ביניהם. הרב, שהבחין עד כמה נפתלי מותש מהשיחה, הזמין אותו לישון בביתו. הלילה ההוא נחרת בו עמוקות. הוא התקשה להירדם בהתרגשותו כי רבה.
מושגים
- הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לישראל לשעבר וניצול שואה. בספרו 'אל תשלח ידך אל הנער' מתאר הרב לאו את חוויותיו כילד הצעיר ביותר במחנה הריכוז בוכנוואלד וכן תחנות משמעותיות נוספות מחייו. בקטע המצוטט מתואר מפגש בין אחיו הגדול, נפתלי לאו (לביא), שעבר איתו יחד את מוראות המחנה, לבין האדמו"ר הרביעי של חסידות גור, ר' ישראל אלתר.
דיון
איפה אלוהים היה בשואה?
1. האם אלוהים היה נוכח במשרפות?
2. אם כן - באיזו קונסטלציה - צופה, מעורב, מציל, משמיד את עמו?
3. אם לא - איזה מין אלוהים הוא זה?
4. מה עמדתכם ביחס לשלל התשובות שמציעים היום לשאלה איפה היה אלוהים בשואה?
5. האם השואה צריכה לשנות משהו באמונה ובדתיות שלנו או שהיא יכולה להשתלב בהן?
איפה אלוהים היה בשואה?
1. האם אלוהים היה נוכח במשרפות?
2. אם כן - באיזו קונסטלציה - צופה, מעורב, מציל, משמיד את עמו?
3. אם לא - איזה מין אלוהים הוא זה?
4. מה עמדתכם ביחס לשלל התשובות שמציעים היום לשאלה איפה היה אלוהים בשואה?
5. האם השואה צריכה לשנות משהו באמונה ובדתיות שלנו או שהיא יכולה להשתלב בהן?
הרב יוסף דוד הלוי סולוביצ'יק, איש האמונה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ב, עמ' 77-78.
קול דודי דופק
"לפני שמונה שנים, בעצם ליל-בלהות מלא זוועות-מידנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי-גז וכבשנים; בליל של הסתר- פנים מוחלט, בליל שלטון שטן-הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסיה הנוצרית; בליל-חיפושים בלי-הרף ובקשת-הדוד, - בליל זה גופו צף ועלה הדוד. האל המסתתר בשפריר חביון הופיע פתאום והתחיל לדפוק בפתח אהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים ויסורי-גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה, עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל! (ההדגשה במקור )"
למאמר המלא
הסברים
קול דודי דופק
"לפני שמונה שנים, בעצם ליל-בלהות מלא זוועות-מידנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי-גז וכבשנים; בליל של הסתר- פנים מוחלט, בליל שלטון שטן-הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסיה הנוצרית; בליל-חיפושים בלי-הרף ובקשת-הדוד, - בליל זה גופו צף ועלה הדוד. האל המסתתר בשפריר חביון הופיע פתאום והתחיל לדפוק בפתח אהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים ויסורי-גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה, עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל! (ההדגשה במקור )"
למאמר המלא
הסברים
- הרב סולוביצ'יק מונה שישה אירועים היסטוריים שמבשרים את את הגאולה שהשואה הוא אחד מהם. הקב"ה מודיע לעם ישראל דרך ההיסטוריה (דופק על הדלת של הרעיה) שהתשובה לסבל הוא בהקמתה של מדינת ישראל ושמירה עליה.
- הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד) - (1903 - 1993), נולד בפרוז'ני, (בלארוס) וב-1932 היגר לארצות הברית, שם נתמנה לרב באחת הקהילות בבוסטון. בארצות הברית שימש הרב סולובייצ'יק כמנהיג ליהודים רבים. לאחר השואה והקמת המדינה הצטרף לתנועת המזרחי, אשר זוהתה עם עקרונות הציונות הדתית. המפורסמים מבין ספריו הם "איש ההלכה - גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965) העוסקים בתכני פילוסופיה, יהדות ומוסר (שאר ספריו מהווים קבצי שיעורים, כתבים והרצאות שנאספו יחדו).