כוחה של יצירה

מה בין בריאה, יצירה ועשייה? האם יצירה מתחילה בהכרח מאפס? האם ליצירה חייב להיות יוצר? האם ישנה יצירה אנושית? האם קדם משהו ליצירה ואם כן האם אין זו למעשה המשכיות של הקיים? הלימוד עוסק ביצירה שבחיינו - מתי אנו יוצרים דברים מעצמנו ומתי אנו נוצרים מחדש. נעמוד על גבולות היצירה ונברר מי למעשה מגדיר את היצירה בעבורנו. האם כל דבר שקורה ביומיום שלנו יכול להיחשב כיצירה? האם יש צורך לקדש משהו כדי שיחשב כיצירה?

הנרי ברגסון מתוך: ההתפתחות היוצרת, תרגם יוסף אור, מגנס, ירושלים, 1978
"נכון הוא לומר כי כל מה שאנו עושים תלוי במה שהננו, אולם נחוץ להוסיף כי מה שהננו הוא, במידה ידועה, מה שאנו עושים, וכי אנו יוצרים את עצמנו תמיד."

הערך יצירה, מתוך מילון אבן שושן
הגדרה מילונית - יצירה:

בריאה, עשיית דבר חדש.

מפעלו של סופר או אמן.

מלאכת יוצר, חרס.

המדרגה השלישית בהשתלשלות העולמות ( קבלה)

מקור ההשראה והעשייה של האומן

הכוח ליצור להיות מקורי, לחדש, לעשות דבר שעדיין לא נעשה.

עשה, ייסד, רקם לגוף אחד

חשב, זמם, עשה.

אורלי קנת, מתוך:יהודית חופשית וחזון הנביאים, המאמר התפרסם ב"יהדות חופשית" 27-26, חורף 2003
יצירה יהודית
"רק מיעוט קטן בוחר להתמודד עם שאלות של "כאן ועכשיו" שממקמות אותו כחוליה אחרונה בשרשרת של יצירה יהודית, ומחייבות אותו להכריע הכרעות ערכיות (לפסוק הלכה) בשאלות קונקרטיות, רלוונטיות לחיי היום יום האישיים והציבוריים"
© כל הזכויות שמורות ל
www.free-judaism.org

דיון
איזה מקום תופסת היצירה בחיינו?
כיצד מתבטאת היצירה שלנו ביומיום ובמהלך החיים?

מדרש תמורה, דף טו', מתוך אוצר המדרשים כתבי יד- ורטהיימר,שלמה אהרון ב"ר יעקב.
" ברא אלוהים"( בראשית א', א') - מעשה שבא מין ואמר לר' עקיבא: העולם הזה מי בראו?

אמר לו: הקדוש ברוך הוא.

אמר לו: הראני דבר ברור.

אמר לו: למחר תבוא אליי. למחר בא אצלו.

אמר לו ר' עקיבא: מה אתה לובש?

אמר לו: בגד.

אמר לו: מי עשאו?

אמר לו: האורג.

אמר לו: איני מאמין לך, הראני לי דבר ברור!

אמר לו: ומה אראך, ואין אתה יודע שהאורג עשהו?

אמר לו: ואתה אינך יודע, שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו? נפטר אותו מין.

אמרו לו תלמידיו: מהו הדבר הברור?

אמר להם: בני, כשם שהבית מעיד על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו.

דיון
מה משמעות המילה "מודיע" בסיפור?
מתי ליצירה יש תוקף - כאשר היא נוצרת או רק כאשר יש לה הוכחות?

סדר אליהו זוטא (איש שלום) פרשה טו
אמר דוד המלך, אני אגיד מלכותו וגדולתו וגבורתו של הקב"ה, שבכל יום אדם נוצר ובכל יום אדם נולד, בכל יום אדם חי, בכל יום אדם מת, בכל יום רוחו של אדם ניטלת ממנו וניתנת לבעל פקדון, בכל יום מכלכלין אותו כתינוק משדי אמו בפרי מעשיו.

מושגים

• סדר אליהו זוטא - מדרש הנקרא גם תנא דבי אליהו וסדר אליהו רבא. לפי ההשערה היה המחבר איש רומי או ארץ ישראלי. תוכן הספר הוא קבוצת דרשות שונות שדרש המחבר לפני שומעים רבים. המדרש נחלק לשנים: החלק הראשון: סדר אליהו רבא - 31 פרקים. והחלק השני: סדר אליהו זוטא - 15 פרקים. נדפס ראשונה בויניציא בשנת 1540 מכ"י משנת 1186.

אהרון דוד גורדון, החיים כיצירה מתוך מסות ומאמרים: האדם והטבע פרק טו, פרויקט בן יהודה
החיים כיצירה
החיים הם יצירה, התחדשות תמידית, התיצרות שאינה פוסקת, והאדם שותף לטבע ביצירת החיים. אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן, אף לא במה שהוא נותן לאחרים מן המוכן, כי אם במה שהוא יוצר. ביצירה הוא נותן את כל עצמו ולוקח את כל עצמו.

מה היא היצירה שבחיים מצדם האנושי? מה חלקו של האדם בשותפות זו?

מצד היצירה הגופנית הטבע בעצמו משתף את האדם כלומר משתף את כל החי ובכללו גם את האדם ביצירתו ומראה לו את כוחה של יצירה, אם כי אינו מגלה לו את סודה ואינו מוסרה לרצונו המושכל. אפשר לאמור, כי זה כוחה של התאווה המינית, שהיא באה לשם יצירה, שמשתתף בה הטבע עם כל כוחותיו יצירת החיים. היצירה הזאת לא נמסרה אמנם לרשותו של האדם, האדם פועל בה לא לרצונו המושכל ולא על פי אינטואיציה מושכלת, כי אם על פי צוויו המוחלט של הטבע, אבל יש בה צד אחד, האומר: דרשוני. האהבה בין גבר לאשה, אשר בצורתה העליונה יש בכוחה לשמש סייג לתאווה, כאילו מראה על שאיפה מצד הטבע לתת לאדם, במידה שידע להיות אדם, חלק יותר גדול, יותר אנושי ביצירה זו. אבל האדם לא עמד על כך, כשם שלא עמד על הדבר, כי החטא, הכיעור והזוהמה, המורגשים פה, הם לא בעצם מילוי התאווה או בפריצת הגדרים, שגדרו בני האדם לתאווה הזאת, כי אם במילוי התאווה שלא במקום יצירה, אם ב"היתר" או ב"איסור"; כשם שלא עמד על הדבר, כי חטאו בכלל הוא מה שהוא חוטא לטבע.

והוא משלם את חטאו זה ליצירת החיים בהתנדפות רגש האהבה ובהטלת זוהמה ביחסים שבין גבר לאשה, משלם לאחרונה במיטב כוחותיו הגופניים והנפשיים ובמיטב טעם החיים ואור החיים.

מכאן יש ללמוד על חלקו המושכל של האדם ביצירה שבחיים ועל הערך החיוני שבחלקו זה.

ניקח לדוגמה את היצירה הספרותית או האמנותית. גם פה אתה מוצא התמכרות גמורה של האדם. שלימות היצירה תלויה בשלימות ההתמכרות, והיסוד העיקרי בכשרון היצירה הוא הכוח להתמכר בהחלט לתוכן היצירה, להתרכז בו בהחלט ולהבלע בו בהחלט. ומצד שני לפי מידת ההתמכרות היא גם מידת העונג העליון, שנותנת היצירה. גם פה לוקח האדם את כל עצמו, במידה שהוא נותן את כל עצמו. ניצשה, למשל, מעיד על עצמו, כי בשעה שיצר את צָרַתוּסטְרָא הרגיש מין עונג עליון כזה, מין התרוממות נפשית כזאת, שלא הרגיש אדם מעולם. אבל גם טעם העונג הזה יש בו הרבה מטעם העונג הנפשי שביצירה המינית.

יש פה מעין מנגינה מיוחדת על פי סולם מוסיקלי משותף, ולא לחינם אתה מוצא, כי היוצרים הגדולים צמאים לאהבה וסובלים על האהבה הרבה יותר מיתר בני האדם, ולא עוד אלא שעצם פעולתה של היצירה האמנותית גורמת להתעוררות האהבה או מתעוררת על ידי האהבה...

אולם אתה מוצא יצירה שאין לה שום קשר עם רצונו המצומצם, עם מאוייו המצומצמים של ה"אני" הפרטי, הלא היא היצירה המדעית. התגלית המדעית הלא היא דבר שביצירה ולא דבר שבהכרה גרידא. דבר פשוט, למשל, כנפילת תפוח מן העץ, אשר בני האדם, וביניהם כל חושבי המחשבות, ראו אותו פעמים אין מספר, לא עורר אף באחד מהם את המחשבה הפשוטה, כי יש כאן כוח מושך מצד הארץ, עד שבא ניוטון וגילה את כוח המשיכה (וגם פה יש התפעלות נפשית גדולה, רק ממין אחר. על ארכימדס, למשל, מסופר כי בשעה שמצא את החוק הנודע בשמו, והוא אז באמבטיה בבית המרחץ, התפעל כל כך, עד כי רץ ערום ברחוב וקרא: מצאתי! מצאתי! אם הדבר כשהוא לעצמו אמת או לא, ציור התפעלותו של ארכימדס הוא בודאי אמת). עצם היצירה הרי היא ההארה הנפשית הפתאומית, ההשגה המבריקה בין רגע כאשר יבריק הברק, מין שפע עליון מושפע פתאום, מבלי אשר ידע האדם מאין ואיך, מושפע על ידי התרכזותה המיוחדת של החוויה, על ידי אותו הכוח שקראו לו לפנים רוח הקודש, השראה וכדומה, ושקוראים לו היום אינטואיציה...

מושגים

• א.ד. (אהרון דוד) גורדון - (אוקריאנה, 1856 – דגניה א' 1922), הוגה ומורה-דרך לחלוצי העלייה השנייה ותנועת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל.

פירדריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, עמ' 124
"אני בן יומי ובן התמול. אך יש בי דבר שהוא בן מחר ומחרתיים ובן העתיד"

דיון
מה הכוח הטמון ביצירה משלך?
יש האומרים שאנחנו מה שאנו יוצרים, האם מדויק לומר זאת?