על החופש שבחיי
הדף מאת: חנן ברנדס
הראי"ה קוק, מתוך ההקדמה לפירוש ההגדה של פסח
ההבדל שבין העבד ובן החורין איננו רק הבדל מעמדי, שהאחד הוא משועבד והשני בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חרות, ולהפך- בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החרות הצביונית (המהותית) היא אותה הרוח הנישאה שהאדם, וכן העם בכלל, מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, לתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שווים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזו שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית- במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב...
נתן שרנסקי, "לא אירא רע", הוצאת ידיעות אחרונות 1989
אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.
אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
הרב אברהם יהושע השל, "אלוהים מבקש את האדם"
מיהו, אם כן, האדם החופשי?
... מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
והייתם כאלוהים, אריך פרום, הוצאת א' רובינשטיין, תשל"ה, עמ' 95-96
...המערכה השלישית כוללת את נדידת העברים במדבר. במצריים סבלו; מעבדות יצאו; אך לאן הובאו? למדבר שממה, שבו סבלו תכופות מרעב וצמא. הם אינם מרוצים ומתלוננים, לדבריהם, מפני שאין להם מספיק מזון. אך האם אפשר לפסוח על העובדה שפחדם היה לא רק מפני הרעב? הם פחדו גם מפני החופש. הם פחדו כיוון שאיבדו את מסגרת הקיום המוסדרת כהלכה שהייתה להם במצריים - הגם שהיו אלה חיי עבדים - כיוון שלא היה עליהם משגיח, מלך ואלילים שאפשר לסגוד להם. הם פחדו כיוון שהיו עם שאין לו אלא נביא המשמש כמנהיג, אוהלים-של-ארעי למגורים, ושום משימה פרט להליכה לפנים לקראת יעד בלתי-נודע.
הבטחון שהיה להם כעבדים במצריים דומה שהוא עדיף לדידם בהרבה על אי-הבטחון שבחירות. הם אומרים: "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצריים, בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות ט"ז, 3). נראה שה' מבין שעבדים, גם לאחר שהשתחררו, נשארים בליבם עבדים, ועל כן אין סיבה לכעוס. הוא מספק להם מזון המן שהם מוצאים בכל בוקר. שתי מצוות קשורות בליקוט המן, ולשתיהן חשיבות רבה. האחת אוסרת עליהם לקחת יותר משיוכלו לאכול ביום אחד (הללו שמלקטים יותר מוצאים למחרת היום שהעודף מלא תולעים). משמעות המצווה הזו ברורה: מזון נועד לאכילה, לא לחיסכון; החיים נועדו כדי לחיותם, לא לצבור אותם. במידבר אין בתים ובאותה מידה אין בו קניין. באקלים של חירות כל הדברים משרתים את החיים, אולם אין החיים משרתים את הקניין.
מתוך התקליט "לב חופשי" , הליקון 2014
לב חופשי - מוקי / מילים: דני ניב, לחן: דודו טסה
לב חופשי,
היום הלב שלי חופשי,
אין כבלים
ואין עוד דאגות.
הוא נקי משקרים
וחף מגעגוע,
עירום.
לב חופשי
כמו הרוח.
ואחרי שנשרף,
ואחרי שנגמר כבר
משתחרר ונמלט
לעוד פעם אחת.

ואור גדול עולה מתוך החושך,
מתגלה.
הלילה יימלט מפני הבוקר
העולה.

לב חופשי,
היום הלב שלי חופשי,
בלי תוכניות
ובלי הבטחות.
והחיים ממשיכים,
משפחה, חברים, נשים,
אז אני לא לבד
אני רק בלעדייך.

והלב הזה שנשרף,
הלב הזה שנגמר כבר
משתחרר ונמלט
לעוד פעם אחת.

ואור גדול עולה מתוך החושך...

עכשיו את רחוקה ממני,
אבל זה לא כואב.
כי כמו שהגעת ככה גם הלכת
את, ששברת לי את הלב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il