מתני' ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:
Mishnah: There are four "beginnings of the year." The first of Nissan is the beginning of the year for kings and holidays. The first of Elul is the beginning of the year for animal tithes. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say [animal tithes start] on the first of Tishrei. The first of Tishrei is the beginning of the year for years, for the Sabbatical years, the Jubilees, for planting, and for vegetables. The first of Shevat is the beginning of the year for trees, so says Beit Shammai. Beit Hillel says it is the 15th of that [month]
§ The mishna taught: On the first of Shevat is the new year for trees, according to the statement of Beit Shammai. The Gemara asks: What is the reason that the new year for trees was set on this date? Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: The reason is since by that time most of the year’s rains have already fallen, and most of the season, i.e., winter, is yet to come, as it continues until the spring equinox, which usually occurs in Nisan.
(23) And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten. (24) And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD. (25) But in the fifth year may ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am the LORD your God.
(19) When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shalt not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; for man is like the tree of the field; should it be besieged of thee?
The Jewish Holidays
Rabbi Michael Strassfeld
The Kabbalists carried this relationship of Tu B'shvat and Rosh HaShanah a step further. For them, trees were a symbol of humans, as it says, "for man is like the tree of the field." (Deut. 20:19) In line with their general concern for Tikkun Olam---spiritually repairing the world---the Kabbalists regarded eating a variety of fruits on Tu B'Shvat as a way of improving our spiritual selves. More specifically, they believed that eating fruit was a way of expiating the first sin---eating the fruit of the tree of knowledge in the Garen of Eden. Similarly, trees were symbolic of THE tree--the Tree of Life, which carries divine goodness and blessing into the world. To encourage this flow and to effect Tikkun Olam, the Kabbalists of Sfat (16th century) created a Tu B'shvat seder loosely modeled after the Passover Seder.
MyJewishLearning.com, Tu B'shvat
Many Jews celebrate Tu B’Shvat by donating money to the Jewish National Fund, an agency that plants trees in Israel. It is also popular to commemorate Tu B’Shvatby eating foods that can be found in Israel, such as olives, figs, grapes, honey, carob fruit and pomegranates. Some of these foods are mentioned in Deuteronomy 8:8, which describes Israel as “a land with wheat and barley, vines and fig trees, pomegranates, olive oil and honey.”
Some Jews make a special seder on Tu B’Shvat that is similar to the Passover seder. This tradition began with Jewish mystics but is becoming more prevalent among Jews who are interested in environmental initiatives.
(ז) .רבי שמעון אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו.
Rabbi Shimon says: He who is walking on his way while repeating his studies, and interrupts his studies and says, 'How lovely is this tree! And how lovely is this newly plowed field!' is deemed by Scripture to be as if he was guilty [of an offense punishable by the forfeiture] of his life.
קהלת רבה פרשה ז
בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך
Midrash Kohelet Raba 7:28:
When the Holy One of Blessing created the first human, God took him and showed him all the trees of the Garden of Eden and said to him ‘See My works, how beautiful and praiseworthy they are. And everything that I created, I created it for you. Be careful not to spoil or destroy My world – for if you do, there will be nobody after you to repair it.’
אִם הָיְתָה נְטִיעָה בְּתוֹךְ יָדָךְ וְיֹאמְרוּ לָּךְ "הֲרֵי לָךְ הַמָּשִׁיחַ", בּוֹא וּנְטַע אֶת הַנְטִיעָה וְאַחַר כָּךְ צֵא וְהַקְבִּילוֹ.
Avot d’Rebbe Natan 31b
Shimon b. Yohai said, "If you are holding a sapling in your hand, and someone says that the Messiah has drawn near, first plant the sapling, and then go and greet the Messiah.”
Rabbi Nachman of Breslov: Grant me the ability to be alone; may it be my custom to go outdoors each day among the trees and grass - among all growing things and there may I be alone, and enter into prayer, to talk with the One to whom I belong. May I express there everything in my heart, and may all the foliage of the field - all grasses, trees, and plants - awake at my coming, to send the powers of their life into the words of my prayer so that my prayer and speech are made whole through the life and spirit of all growing things, which are made as one by their transcendent Source. May I then pour out the words of my heart before your Presence like water, O L-rd, and lift up my hands to You in worship, on my behalf, and that of my children!
אִם הָיְתָה נְטִיעָה בְּתוֹךְ יָדָךְ וְיֹאמְרוּ לָּךְ "הֲרֵי לָךְ הַמָּשִׁיחַ", בּוֹא וּנְטַע אֶת הַנְטִיעָה וְאַחַר כָּךְ צֵא וְהַקְבִּילוֹ.
Avot d’Rebbe Natan 31b
Shimon b. Yohai said, "If you are holding a sapling in your hand, and someone says that the Messiah has drawn near, first plant the sapling, and then go and greet the Messiah.”
(א) יום ט״ו בשבט אף כי הוא מימי השובבים אין בו תענית כי הוא ראש השנה לפירו׳ האילן ובתקון המעשה אשר יעשה היום על הפירות בו נעשה תקון צדיק חי העולמים בסוד הנזכר בזוהר בראשית ביומא תליתאה עבד׳ ארעא איבין מחילא דהאי צדיק דכתיב ויאמר אלהים תדשא הארץ וגו׳ עץ פרי דא עץ הדעת טוב ורע דאיהו עביד איבין ופרין עושה פרי דא צדיק יסוד דעלמא וכו׳.
(1) Explanation for the Tikkun of Fruit1The first ever published seder for Tu biShvat — Pri Ets Hadar (The Fruit of the Majestic Tree) — can be found in a kabbalistic text, first published as a pamphlet in Venice in 1728. (See Friedberg, Beyt ‘Eqed Sefarim, vol. 3, p.851, no.777.) Written by an unknown author, Pri Ets Hadar was included in the Sefer Ḥemdat Yamim by R’ Yisrael Yakov Ben Yom Tov Algazi (1680-1756) (the Rosh Yeshiva of Beit El in Yerushalayim, a friend of the Ḥida, and father of the Maharit Algazi). One of the great mekubalim of his time, R’ Algazi’s name added greatly to the credibility of Ḥemdat Yamim despite its attribution by Rabbi Yaakov Emden to Natan Binyamin Ghazzati (1643-1680) the 17th century mystic who greatly encouraged the aspiring messiah, Shabbtai Tzvi. Sefer Ḥemdat Yamim remains a major source of kabbalistic minhagim (customs) still practiced by followers of the Ari z”l’s school of Jewish mysticism in Jewish communities all over the world.
Although the 15th of Shevat occurs during the “days of the Shovavim,”2The six weeks during which the first six portions of the book of Exodus are read are considered a period of repentance. This is suggested by the fact that the first letter of the Hebrew name for each of these six portions spells shovavim, “wayward,” which alludes to the verse, “Return wayward children.” (Jer. 3:14). it is not a fast day, since it is the New Year’s Day for the fruit of the tree. Through the tikkun that is performed on this day with fruit, the sefirah,”Tsaddik, Life of the Worlds,” is aroused.3According to Zoharic Kabbalah, earthly arts that are performed with theurgic intention may positively affect the ten inner aspects of the Godhead called sefirot. In this case, the religious acts concerning fruit that are performed on the 15th of Shevat are said to effect the ninth sefirah, Yesod, or “foundation.” The sefirah represents the male generative principle within the divine world called Tsaddik, or “righteous one.” The sefirah is often anthropomorphically represented as a phallus. This mystery is mentioned in the Zohar, Bereshit,4Zohar. v. 1. 33a. Also see Zohar v.3. p.87a. The meaning is that the production of fruit depends on the union of both male and female elements. Although the female tree bears the fruit, it depends on the male for fertilization. “on the third day, the earth made fruit from the potency of that [supernal] Tsaddik. As it is written, ‘And God said, let the earth bring forth… fruit trees that produce fruit…‘5Gen 1:11 ‘Fruit trees‘ refers to ‘the tree of the knowledge of good and evil‘ that bears fruit.6I.e., the tenth sefirah, Malkhut, which is female. ‘That produce fruit‘ alludes to Tsaddik, the foundation of the world….”7I.e., the ninth sefirah, Yesod, the male.
(ב) ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן כאשר הנהגתי לכל החברי׳ אשר עמדי.
(2) It is a good custom for the faithful8Tamim in Hebrew. to eat many fruits on this day and to celebrate them with words of praise, just as I have instructed my companions.
(ד) וטעם הדבר שכשם שהנהנה מן העה״ז בלא ברכה נקרא גזלן מפני שע״י הברכה גורם להמשיך שפע עליון ע״י כח הברכות והשר הממונה על אותו הפרי הוא מתמלא משפע זה כדי לגדל הפרי שנית ולכן הנהנ׳ בלא ברכ׳ גזלן הוי כי אכל הבריה שהרוחניות היה שורה בה וכילה ומנע כח ההוא מן העול׳ והיה ראוי לו להמשיך ברכה מלמעלה והכח הממונה על זה בטל וריק מאותו השפע שהיה בידו ולכן נקרא גזלן.
(4) The reason is that whoever enjoys produce in this world without pronouncing a blessing is called a robber.14See B. Berakhot 35b. For by means of the blessing, one draws down shefa. The angel who is assigned to that fruit [which was eaten] is filled by the shefa so that a second fruit can replace the first. Thus one who enjoys the fruit without blessing it is a robber. For through eating an aspect of creation [without blessing it], he eliminated the spiritual element that it contained. [Thus he] prevented that divine power from being manifest in the world, when he should have drawn down a blessing from above. As a result, the angel’s power is annulled, since it no longer possesses the shefa [that it needs in order to replenish the fruit]. That is why the person is called a robber.
(ז) ולתקון הדבר הזה יאותה לנו בעצם היום הזה לאכול כל מיני פירות ולברך עליהן בכוונה זו כי חביבה מצוה בשעתה.
(7) In order to effect this tikkun, it is fitting for us to eat all kinds of fruit on this very day and to bless them with this intention. For a mitzvah is best when performed at the proper time.
(א) ומורי ז״ל היה אומר לכוין באכילת פרותיהן לתקון חטא אדה״ר אשר חטא בפירות האילן כי אף כי כל ימי שנה כל כוונותינו לתקון זה מ״מ חביבה מצוה בשעתה זה היום תחלה וראש לפירות האילן.
(ב) ואשר להיות כבר הודענו בכמה מקומות כי יש בכח הדבור להיות מעורר כח מדות העליונות להאירן באור מופלא יתר גדול מאד להשפיע שפ׳ רצון ברכה ונדבה בכל העולמות ע״כ נכון להגותם לפני אכילת כל פרי ופרי בסוד שורשו הבא בספר הזוהר ובתקונים בקצת מהם לעורר שרשיהן למעלה וקודם הכל יהגו בסדר זה.
(ג) תורה
(ד) פרשת בראשית ויאמר אלהים יקוו המים עד ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי
(ה) ואחר כך בפרשת עקב כל המצוה אשר אנכי מצוך היום וכו׳ עד על הארץ הטובה אשר נתן לך
(ו) ואח״כ פרשת בחקתי עד ואולך אתכם קוממיות.
(ז) נביאים
(ח) יחזקאל סי׳ י״ז בה אמר ה׳ אלהים ולקחתי אני מצמרת הארז וכו׳ עד דברתי ועשיתי
(ט) ובסי׳ ל״ד והושעתי לצאני וכו׳ עד נאם ה׳ אלהים
(י) ובסי׳ ל״ו ואת רוחי אתן בקרבכם וכו׳ עד דברתי ועשיתי
(יא) ובסי׳ מ״ז וישיבני אל פתח הבית והנה מים וכו׳ עד ועלהו לתרופה
(יב) ואח״כ ביואל סי׳ ב׳ ויקנא ה׳ לארצו וכו׳ עד לוא יבושו עמי לעולם.
(יג) כתובים
(יד) סי׳ ע״ב
(טו) וקמ״ז
(טז) וקמ״ח
(יז) וסימן ס״ה לך דומיה תהלה
(יח) וסי׳ קכ״ו בשוב ה׳ שיב׳ ציון וכו׳.
(יט) ואח״כ בזוהר
(כ) פ׳ בראשית דף ל״ג ע״א א״ר חייא מקוה המים דא צדיק וכו׳ עד והא אתמר
(כא) ובזוהר פרשת קדושים דף פ״ו ע״א פתח רבי אלעזר ואמר אתם עדי נאם ה׳ וכו׳ עד ואורח צדיקים כאור נוגה
(כב) ואחר כך בסוד הברכה ריש פרשת עקב עד אתה ה׳ אבינו גואלנו.
(כג) ושוב יפטירו בשפה נוסח תפלה זו פשוטה
(1) Preparation for the Tikkun of Fruit
My teacher used to say that one should intend through eating the fruit to correct the sin that Adam committed with the fruit of the tree. Even though our intention is directed toward this end all the days of the year, a mitzvah is best when observed at its proper time, and this day is the beginning for fruit of the tree.
(2) Moreover, as we have frequently stated, speech has the power to arouse the sefirot and to cause them to shine more wondrously with a very great light that sheds abundance, favor, blessing, and benefit throughout all the worlds. Consequently, before eating each fruit, it is proper to meditate on the mystery of its divine root, as found in the Zohar and, in some cases, in the tikkunim, in order to arouse their roots above. But, first of all, read the following selections.
(3) Torah:
(4) • Gen. 1:9-13
(5) • Deut. 8:1-10
(6) • Lev. 26:3-13
(7) Prophets:
(8) • Ezek. 17:22-24
(9) • Ezek. 34:22-31
(10) • Ezek. 36:27-36
(11) • Ezek. 47:1-12
(12) • Joel 2:18-27
(13) Writings:
(14) • Ps. 72
(15) • Ps. 147
(16) • Ps. 148
(17) • Ps. 65
(18) • Ps. 126
(19) Zohar:
(20) • Zohar 1, 33a
(21) • Zohar 3, 86a
(22) • Zohar 3, 270b
(23) After this say the following prayer:
(א) ושוב אחר העתר עתרת זאת יצלח דברו במעש׳ שפר תקוני הפירות בסדר זה.
(ב) חטה
יעשה ממנו תבשיל או יביא פת הבאה בכסנין לאחר הסעודה ויהגה בזוהר פרש׳ בלק דף קפ״ח ע״ב פתח ואמר והיה באכלכם מלחם הארץ וכולי עד אתקפנא במגן וצנה לאגנא ויברך כל א׳ עלין.
(ג) זית
יהגה בזוהר פר׳ פנחס דף רמ״ז ע״א בלולה בשמן כתית וכו׳ ור״מ שם עד ד׳ אנפי אדם. ויברך עליו א׳ מהמסובין הוא לבדו. ויכוין בצירוף יהוה פשוטה.
(ד) תמרים
יהגה בזוהר ויקרא דף י״ו ע״א ר׳ אבא הוה יתיב קמיה דר״ש וכו׳ עד צורי ולא עולתה בו. ויברך עליו אחר מן [המסובין שלא אכל מן הראשו׳ וכן על זה הדרך יעשו בשאר הפירות] כדי לברך ויכוין בצירוף יההו בכולן.
(ה) גפן
יהגה בזוהר פ׳ וישב דף קצ״ב ע״א ובגפן ג׳ שריגים וכו׳ עד בדרגין שלימין כדקא יאות ובפרשת נשא דף קכ״ז מיין ושכר יזיר ויברך אחר בענבים ויכוין צירוף יוהה וישתו יין כוס כולו לבן ויכוונו בשם ע״ב יו״ד ה״י וי״ו ה״י.
(ו) תאנה
לא נמצא רמז סודו בזוהר ולמביני מדע נקל להשכיל סודה כי היא במלכת בקבלת׳ ג׳ מילואי אהי״ה גימטריא תנ״ה. וגם הבינה נקרא׳ תאנה נוצר תאנה זה משה שזכה לבינה במ״ש הרב זלה״ה ויכוין צירוף הוה״י ויהגה במשנה פרק ב׳ דמעשרות.
(ז) רמון
יהגה בתקונים ריש תקון כ״ד עד בלבושין שפירין. ויכוין צירוף הוי״ה.
(ח) אתרוג
יהגה (בזוהר פר׳ משפטים) דף ק״ך ע״ב פקודא בתר דא להביא בכורים וכו׳ עד הלב רואה ויכוין צירוף הה״יו.
(ט) תפוח
יהגה בזוהר פרשת אחרי מות דף ע״ד ע״א רבי חייא פתח כתפוח וכולי והא אתמר ובפרשת האזינו דף רפ״ו ע״ב רבי יצחק פתח וכולי עד דאתכלילת בשושנים וכאן ישתו כולן כוס יין מעט אדום ורובו לבן ויכוונו לשם ס״ג יו״ד ה״י וא״ו ה״י ויכוין צירוף והי״ה.
(י) אגוז
יהגה בזוהר פרשת אלה שמות דף ט״ו ע״ב אמר לה רבי עקיבא מהו דכתיב אל גנת אגוז ירדתי וכולי עד וקראן בשמהן. צירוף והה״י.
(יא) לוזים או שקדים או ערמונים
יהגה בסתרי תורה פרשת ויצא דף קס״א ע״ב ויקח לו מקל לבנה לח ולוז וערמון וכולי עד שלים בכולא ויכוין בצירוף ויהה.
(יב) חרובין
יהגה בר״מ פרשת פנחס דף ר״ו ע״ב קם בוצינא קדישא עד ה׳ ימלוך ויכוין בצירוף ההוי.
(יג) אגסים
יהגה במשנה ראשונה מפרק כיצד מברכין ויכוין בסופי תיבות המוצי״א לח״ם מין גימטריא יאהדונ״הי ובמשנה דף ד׳ פ״א דכלאים וישתו כוס יין חציו לבן וחצי אדום ויכוונו בשם מ״ה יוד הא ואו הא ויכוין צירוף היהו.
(יד) עוזרדין
יהגה במשנה ב׳ דפרק כיצד מברכין בירך על פירו׳ האילן בור״א פר״י האדמ״ה ויכוונו בס״ת שם אהיה ומשנה א׳ דפרק א׳ דדמאי ויכוין צירוף היוה.
(טו) פרישין
יהגה במשנה ג׳ על דבר שאין גדולו מן הארץ על הג׳בינה ו׳על ה׳בצים או״מר ויכוונו בשם אהוה החתום בר״ת היוצא מפ׳ א׳ת ה׳שמים ו׳את ה׳ארץ ובמשנה ג׳ דפר׳ א׳ דמעשרות
(טז) גודגוניות
יהגה במשנה ד׳ וה׳ ויכוינו בשם ע״ב בר״ת בי׳רך ע׳ל היין.
(יז) סופאייפה
יהגה במשנה ו׳ ויכוונו בס״ת ב׳א לה׳ם יי׳ן גימטריא יאהדונה״י
(יח) בטנים
יהגה במשנה ז׳ הביאו לפניו מליח וכו׳ מברך על ה׳עקר ו׳פוטר א׳ת ה׳טפילה ויכוין בש׳ אהוה.
(יט) גינדאש
יהגה במשנה ח׳ אכל תאנים וענבי׳ רבי טרפון אומ׳ בו׳רא נ׳פשות ר״ת גי׳ שם יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה.
(כ) נישפולא״ש
יהגה במשנה ראשונה מפרק שלשה שאכלו חייבין ל׳זמן א״כל ר״ת א״ל
(כא) תורמוסים
יגמור כל הפר׳ ויכון במשנ׳ ג׳ ברכו׳ אומ׳ א׳להי ה׳צבאו׳ י׳ושב ה׳כרובים ר״ת שם אהי״ה ומשנה ד׳ שלשה שאכלו כא״חד אינ״ם רשאי״ יכוונו בשם אדנ״י ובמשנה ה׳ ב׳ חבורו׳ שהיו אוכלות כאחת ה׳רי א׳לו מ׳צטרפין ל׳זמון יכוונו שם אל״הי׳ ובמשנה א׳ מפרק אלו דברים וכו׳
(כב) ואחר כך מברך על ה׳יין ו׳בית ה׳לל א׳ומרים יכוונו שם אהוה ואח״כ ישתו כוס יין אדום במעט יין לבן ויכוונו לשם ב״ן יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה.
(כג) ובמקום שמצויות כל השלשים פירו׳ שהובאו למעלה ששורשם בעולמות בי״ע מצוה לחזר עליה׳ כי כל המרבה הרי זה משובח ובמקומות שאין מצויו׳ כ״כ לא יפחות מי״ב מיני פירות לעומת פירות האילן העליון אילנא דחיי דאתתקן אילנא קדישא בתריסרו תחומין סוד י״ב צירופי הוי״ה ויכוין בכל אחד מהן בצירוף אחד ואף בסדר הנ״ל יש לכוין בי״ב הפירות ראשונות בהם כמו שנרשם בהן.
(כד) וכמה מהגינו׳ יגיע למשכילים אשר כח בהם להיו׳ נהנים מיגיעם וממושכלם להבין ולהשכיל בטיב דין ברכות הנהנין. ובעמל אנוש אינימו ליגע ולמצוא שורשי דיניהן ולברך בכל דבר מעין ברכתו והתברכו בלבבם לאמר על הכל אם אמר שהכל יצא וסומכים על אותו הכלל ואינן חוששין ולו חכמו ישכילו אשר חכמים הגידו ברוך ה׳ יום יום וכי ביום מברכין ובלילה אין מברכים אלא בכל יום תן לו מעין ברכותיו וכו׳ והכי נמי בעינן לברך על כל מין ומין מעין ברכתו והרב האבודרהם ז״ל כתב שמה שאמרו אסור ליהנו׳ בעה״ז בלא ברכה פירושו הוא בלא ברכה המיוחד׳ לאותו דבר. ואני שמעתי ממורי ז״ל שזהו מ״ש האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכו׳ שלא יתכן היות מאמרם על הנהנה מהע״הז שלא יהנה בלתי ברכה דההוא רשע מקרי וחבר לאיש משחי׳ אפס היתה מאמרן על המדקדק בטיב דיני הברכו׳ לתת לכל מין ומין מעין ברכתו ולא יספיק לו בכלל כל הכל שאמר שהכל יצא. וראיתי במכתב יד ההקדש רבינו האר״י זלה״ה שהפוטר עצמו בברכ׳ שהכל הרי זה בור שקללוהו חכמים ז״ל ע״כ.
(כה) ולמשכילים ינעם שלא לאבד זמן זמנם זמניהם אחר חריפיו׳ הדרושים ופלפולים אשר לא היו לדבר הלכה אשר המה יתעתדו לכוות בגחלת של תורה ותורה אשר כזאת לא מגנא ולא מצלא. ועליהם תבא ברכ׳ טוב בפנותם בפלפול החכמ׳ לדבר הלכה לא זולת אשר היא עיקר לידיעת עבודת הבורא להוציא משפט לאשורו. וביותר במשפטי מילי דברכות ישוטטו לבקש את דבר ה׳ בשורשיו וסעיפותיו ופוראותיו דבר דבור על אופנו לא יעדרו דבר ברוב עסק העיון בהן ועיקר מגמת פניהם בתחלת עיונם תהיה במילי דברכות אשר הן מקצוע גדול בחכמה. ותחילת שמושי בפני מורי עם יתר החברים היה בעסק זה כגמרא והרמב״ם והטור מידי יום ביום במילי דברכות ובימים ההם חיברתי קונטריס נפ״ש ברכה המובא כחלק הקודם קצור כל הלכות ברכות המסופקות והיותר מוסכם להלכה שים עיניך עליו ותרוה צמאונך ולמרביצי תורה בקהל עדתם נאה ויאי אליהם לדרוש להם משפטי מילי דברכו׳ מידי שבת בשבתו אשר רבים מבני ישראל לא ידעו להזהר בהן כאשר לא ידעו בטיב הלכותיהן והיו ממשמשים כסומא בארובה וכמה מהם מעלו בקדשי שמים לאכול בלא ברכה והמברכים היו בעיניהם לחסידי׳ המתחסדים עם קונם לפי שאחזו דברי חכמים שאמרו מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דברכות על מי שלא נהנה מן הע״הז בלא ברכה כאשר ראיתי כמה מהחשובים עשירי עם ההולכים ברחובות קריה וקונים פירות ואוכלים מהן בלי ברכה ראשונה ואחרונה ופעם אחד הוכחתי לאחד שהיה הולך איתי ועשה במנהגו הרע לגשת אל א׳ מהחנויות של פירות והיה כבלע את הקדש בבלי ברכה והוכחתיו בשבט פי והוא השיב כי מעולם לא ניסה באלה לברך ומרוב רגילותו לא עצר כח עתה להזהר ופעם אחרת השיב חברו הרע דרך תימה היטב בעיני ה׳ כי אקבע ברכה בזה המעט אשר לפני וכאלה רבות אתם ואשמם בראשיהם כתיב כי לא לבדו יהיו ראשי העם לשפוט בין איש ובין אחיו אפס להיות עיניהם פקוחות על כל דרכי בני אדם במשפטי דת של תורה בכל מכל כל לא יעדר דבר אשר לא יעבור תחת שבט לשונם ולאיים עליהם בעונשי הדברים ובפרט בעסקי פגם הנהנה מן הע״הז בלא ברכה אשר חכמים הגידו הגוזל את חברו אפילו שוה פרוטה כאילו גוזל את נפשו וקל וחומר לשכינה י״ד ידות שגוזל מהקדוש ברוך הוא ומכ״י וכבד משניהם אשר דימהו לירבעם שחטא והחטיא את ישראל שאין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי כי באוכלן בבלי ברכה מהם יצאו ומאבות תולדות כמו שביאר רש״י שם.
(כו) ובספר החסידים ס׳ מ״ו מעשה באדם א׳ שמת לפני זמנו כמה שנים לאחר כמה שנים נתגלה בחלומו לאחד מקרוביו שאל לו איך אתה בעולם שאתה שם א״ל בכל יום דנין אותו על שלא הייתי מדקדק בברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב ואומרים לו להנאתך נתכוונת שאל וכו׳ ואם כך נענש על כוונת הלב בברכות מה יהיה משפט המזלזלים בברכות לאכול בקדשי שמים בבלי ברכה עד בלי די ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב להוכיח תמיד אל העם על עסקי הברכות ביותר להודיעם ענין הברכות שתקנו לנו אנשי כנ״הג כדי שנזכור אהבת ה׳ וגודלו והשגחתו התדירה שברא הדבר ההוא על ידי שפעו כח מדותיו העליונות כדי שייהנו התחתוני׳ משפעו ובכן נהיה דבקים בו לעולם אכן צריך לתת לו את השבח בלב טוב ובעין יפה׃
(כז) תם ונשלם סדר ט״ו בשבט
(1) The Tikkun of Fruit
Now, after offering this prayer, one’s word can prosper through the ritual tikkun of fruit according to the following seder.
(2) Wheat: Make from it some kind of pastry or dessert and reflect on Zohar, vol. 3, 188b. Then everyone should say the blessing, “borei minei mezonot.”
(3) Olive: Reflect on Zohar 3, 247a and also on the Ra’aya Mehemna there. Then one of those present should say the blessing, “borei peri ha-eitz.” The kavvanah is simply YHVH.
(4) Dates: Reflect on Zohar 3, 17a. Afterwards, one of those present who did not already eat from the previously blessed fruit says the blessing with the kavvanah, YHHV.84The twelve permutations of YHVH serve as kavvanot for the first twelve fruits that are blessed. Similarly, one person who has yet to partake says the blessing for each of the remaining fruits.
(5) Grapes: Reflect on Zohar 1, 192a and vol. 3, 127. Then one says the blessing for the grapes,”borei peri ha-gafen,” with the kavvanah, YVHH. Then everyone drinks a cup of entirely white wine with the kavvanah of the Name of 72.85I.e., the Name, YHVH, spelled YVD HY VYVHY. which equals 72. This Name is associated with the World of Emanation.
(6) Figs: Reflect on Mishnah, Ma’asarot, chapter 2. The kavvanah is HVHY.86The Hemdat Yamim claims that the secret to which figs allude is not to be found in the Zohar. However, it associates the fig with both Malkhut and Binah. It also observes that the Hebrew for fig, te’enah equals three spellings of the Name, EHYH, plus one lor the word itself. The three spellings (milu’im) are ALF HY YVD HY (161), ALF HH YVD HH (151), ALP HA YVD HA (143). For a fuller explanation of the implications, see Ya’qov Zevi Yolles, Qehilat Ya’aqov, q.v. te’enah.
(7) Pomegranate: Reflect on Tikkunei Zohar, beginning of tikkun 24. The kavvanah is HVYH.
(8) Citron: Reflect on Zohar 2, 120b. The kavvanah is HHYV.
(9) Apple: Reflect on Zohar 3, 74a and 286b. The kavvanah is VHYH. Here everyone should drink a cup of wine that is mostly white with a little red in it. Their kavvanah is the Name of 63.87The name of 63 is YHVH spelled YVD HY VAV HY. This Name is associated with the World of Creation.
(10) Walnut: Reflect on Zohar 2, 15b. The kavvanah is VHHY.
(11) Chestnuts, Almonds or Hazelnuts: Reflect on Zohar 1, 161b, Secrets of the Torah. The kavvanah is VYHH.
(12) Carobs: Reflect on Zohar 3, 216b, Ra’aya Mehemna. The kavvanah is HHVY.
(13) Pears: Reflect on the first mishnah of Berakhot, chapter 6.88Here the kavvanah is the last letters of ha-motzi’ leheM miN, which equal 91, the sum of the two Names YHVH and ADNY. Also reflect on the fourth mishnah in Klayim, chapter 1. The kavvanah is HYHV. Everyone should now drink a cup of wine that is half white and half red. The kavvanah is the Name of 45.89The Name of 45 is YHVH spelled YVD HA VAV HA. This Name is associated with the World of Formation.
(14) Medlar:90The fruit’s name in Hebrew is uzerad, a type of crabapple. Reflect on the second mishnah of Berakhot. chapter 6 and the first mishnah of Demai, chapter 1. The kavvanah is HYVH.
(15) Quince: Reflect on the third mishnah of Berakhot, chapter 6 and the third mishnah of Ma’aserot, chapter 1. The kavvanah is AHVH.
(16) Hackberry: Reflect on the fourth and fifth mishnayot of Berakhot, chapter 6. The kavvanah is the name of 72.
(17) Jujube: Reflect on the sixth mishnah of Berakhot, chapter 6. The kavvanah is YAHDVNHY.
(18) Pistachio: Reflect on the seventh mishnah of Berakhot, chapter 6. The kavvanah is AHVH.
(19) Cherry: Reflect on the eighth mishnah of Berakhot, chapter 6. The kavvanah is the Name of 52.91The Name of 52 is YHVH spelled YVD HH VV HH. This Name is associated with the World of Making.
(20) Nishpolas: Reflect on the first mishnah of Berakhot, chapter 7. The kavvanah is EL.
(21) Lupine: Finish all of chapter 7 in Mishnah, Berakhot.
(22) Afterwards, everyone should drink a cup of red wine with a little bit of white wine in it. The kavvanah is the Name of 52.
(23) Wherever all thirty of the fruits mentioned above, whose roots are in the worlds of Creation, Formation, and Making, can be found, it is a mitzvah to obtain them. For whoever does much is surely worthy of praise. However, wherever they are not all available, there should be no less than twelve types of fruit, corresponding to the fruit of the supernal tree, the Tree of Life. It is established as a Holy Tree in twelve directions, the secret of the twelve permutations of the Name, YHVH. For each of these the kavvanah should be one of the twelve permutations, according to the order mentioned above . . . .