(ב) אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (אסתר ב, ה), אִישׁ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מָרְדֳּכַי שָׁקוּל בְּדוֹרוֹ כְּמשֶׁה בְּדוֹרוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד, מַה מּשֶׁה עָמַד בַּפֶּרֶץ, דִּכְתִיב (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ וגו', אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר י, ג): דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. מַה מּשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד, ה): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר ט, ל): דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, וּכְתִיב (משלי כג, כג): אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. הָרְשָׁעִים קוֹדְמִין לִשְׁמָן, (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדֵם לָהֶם (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ קִישׁ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, לְפִי שֶׁדּוֹמִין לְבוֹרְאָן, דִּכְתִיב (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. יְהוּדִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדִי, וַהֲלֹא יְמִינִי הוּא, לְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. וְכִי קַנְתְּרָן הָיָה וְעוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּשֶׁצִּוָּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהָמָן, חָקַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל לִבּוֹ, וְנִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הָמָן שֶׁאֵין מָרְדֳּכַי מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּמָרְדֳּכַי אוֹמֵר לוֹ יֵשׁ אָדוֹן הַמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים, הֵיאַךְ אֲנִי מַנִּיחוֹ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּלְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא יְהוּדִי, לוֹמַר יְהוּדִי יְחִידִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּאַבְרָהָם בְּדוֹרוֹ, מָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְהֶחֱזִיר וְהִכִּיר לַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אַף מָרְדֳּכַי בְּיָמָיו הִכִּירוּ הַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ח, יז): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, וְיִיחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִדְּשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא יְהוּדִי, דִּכְתִיב: אִישׁ יְהוּדִי, אַל תִּקְרֵי יְהוּדִי אֶלָּא יְחִידִי.
(2) "There was a Jewish man in Shushan the capital" -- [The word] 'man' (ish) teaches us that Mordechai was the equivalent of Moses in his generation as it says about [Moses] "and the man(ish) Moses was exceedingly humble." Just as Moses stood in the breach as it says (Psalm 106) "And He planned to destroy them if not for Moses who stood in the breach.." so to Mordechai as it says "He sought good for his nation and brought peace to all his people" Just as Moses taught Torah to Israel, so to Mordechai as it says [about Moses] "See, I have taught you laws," so to Mordechai as it says [that Mordechai sent out] "words of Peace and Truth" and it says "buy truth and sell it not" [about the Torah.] "And his name was Mordechai" -- When evil people are introduced in the text, they precede their names e.g. "Naval was his name" or "Sheba son of Bichri was his name." But the names of the righteous precede them e.g. "his name was Manoah," "his name was Kish," "his name was Saul," "his name was Elkana," "his name was Boaz," and in our text, "his name was Mordechai. This is to make them emulate their Creator as it says [about God] and My name, Jehovah, I did not make known to them. "Jewish" -- Why was he called 'Judean' if he was of Benjamin? Because he attested to the unity of God in the world as it says "[and Mordechai] would not kneel and would not bow] (therefore he was called a part of Judah which means 'to acknowledge God'). And [why] was he a contrarian that ignored the king's decree? Because when Ahasuerus decreed that everyone should bow to Haman, Haman started wearing an idol so that everyone would bow to the idol, and when he saw that Mordechai refused to bow he became very angry. Mordechai told him "there is a Lord who is above all the arrogant. How can I forsake him and bow to an idol?" Thus, because he attested to God's unity, he was called The Jew i.e. the only Jew. There are those who also compare him to Abraham. Just as Abraham threw himself into the furnace, came out alive, and caused people to recognize God -- this being what is referred to by the verse "and the souls they made in Haran" -- Mordechai also helped pepole recognize God in his own day as it says "And many people of the land converted to Judaism." [In conclusion] he attested to the unity of God and His holiness and was therefore called "the Jew".
(א) וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו (אסתר ד, א), בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם, וְהֵיכָן גָּרְמָה לוֹ קְרִיעָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וְהוּא אִישׁ יְמִינִי. וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִשֶּׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק, דִּכְתִיב (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, שׁוּב לֹא זָז מִבָּנָיו, אַחְאָב כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם בְּנוֹ (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדֳּכַי, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ בְּשׁוּשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מְעוֹהִי, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, תֵּדַע שֶׁהֲרֵי זְעָקָה אַחַת הִזְעִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב (בראשית כז, לד): וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה.
(א) בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ (אסתר ו, א), נָדְדוּ שָׁמַיִם כִּסְאוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּרָה. וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים מד, כד): עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'. וְנָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ אֶת הָמָן שֶׁנָּטַל סַיָּף לְהָרְגוֹ, וְנִבְהַל וְהֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ, וְאָמַר לְסוֹפְרָיו הָבִיאוּ סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת לִקְרוֹת וְלִרְאוֹת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וּפָתְחוּ הַסְּפָרִים וּמָצְאוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הִנֵּה הָמָן עוֹמֵד בֶּחָצֵר, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, לֹא בָּא זֶה בְּשָׁעָה זוֹ אֶלָּא לְהָרְגֵנִי.
(1) [Esther 6:1] "That night the sleep of the king wandered" - Heaven's [sleep] wandered. This is the throne of the King of all kings, the Holy One , blessed be He, who saw Israel in sorrow. And is there sleep in relation to the Omnipresent? Does it not already say (Psalms 121:4) "Behold, he does not slumber, nor sleep, He guards Israel"? Rather, [God is only asleep] in a time when Israel is embroiled in distress, and the nations of the world are in peace, and therefore it says, (Psalms 44:24) "Awake! Why do You sleep, O God?" "The sleep of the king wandered" - Ahashverosh, for he saw in his dream Haman drawing a sword to kill him. He panicked and awoke from his sleep. He said to his scribe: Bring me the book of chronicles, to read and to see what happened to him. And the scribes began, and they found the matter of Mordechai informing about Bigtan and Teresh. And once they said to the king, "Behold, Haman is standing in the courtyard," the king said, "What I saw in my dream was true! He has only come at this time to kill me."