929/Isaiah 47-51: -כּ (Like...)

(ח) כִּ֤י כַבֶּ֙גֶד֙ יֹאכְלֵ֣ם עָ֔שׁ וְכַצֶּ֖מֶר יֹאכְלֵ֣ם סָ֑ס וְצִדְקָתִי֙ לְעוֹלָ֣ם תִּֽהְיֶ֔ה וִישׁוּעָתִ֖י לְד֥וֹר דּוֹרִֽים׃

Isaiah 51:8

(8) For the moth shall eat them up like a garment, The worm shall eat them up like wool. But My triumph shall endure forever, My salvation through all the ages.

ישעיהו נ״א:י״ז

(יז) הִתְעוֹרְרִ֣י הִֽתְעוֹרְרִ֗י ק֚וּמִי יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר שָׁתִ֛ית מִיַּ֥ד יקוק אֶת־כּ֣וֹס חֲמָת֑וֹ אֶת־קֻבַּ֜עַת כּ֧וֹס הַתַּרְעֵלָ֛ה שָׁתִ֖ית מָצִֽית׃

Isaiah 51:17

(17) Rouse, rouse yourself! Arise, O Jerusalem, You who from the LORD’s hand Have drunk the cup of His wrath, You who have drained to the dregs The bowl, the cup of reeling!

ישעיהו מ״ט:י״ד-ט״ז

(יד) וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יקוק וַאדושם שְׁכֵחָֽנִי׃ (טו) הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃ (טז) הֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד׃

Isaiah 49:14-16

(14) Zion says, “The LORD has forsaken me, My Lord has forgotten me.” (15) Can a woman forget her baby, Or disown the child of her womb? Though she might forget, I never could forget you. (16) See, I have engraved you On the palms of My hands, Your walls are ever before Me.

ישעיהו נ״א:כ״ב

(כב) כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנַ֣יִךְ יקוק וֵאלֹקַ֙יִךְ֙ יָרִ֣יב עַמּ֔וֹ הִנֵּ֥ה לָקַ֛חְתִּי מִיָּדֵ֖ךְ אֶת־כּ֣וֹס הַתַּרְעֵלָ֑ה אֶת־קֻבַּ֙עַת֙ כּ֣וֹס חֲמָתִ֔י לֹא־תוֹסִ֥יפִי לִשְׁתּוֹתָ֖הּ עֽוֹד׃

Isaiah 51:22

(22) Thus said the LORD, your Lord, Your God who champions His people: Herewith I take from your hand The cup of reeling, The bowl, the cup of My wrath; You shall never drink it again.

ישעיהו מ״ז:א׳-ג׳

(א) רְדִ֣י ׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה׃ (ב) קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃ (ג) תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם׃

Isaiah 47:1-3

(1) Get down, sit in the dust, Fair Maiden Babylon; Sit, dethroned, on the ground, O Fair Chaldea; Nevermore shall they call you The tender and dainty one. (2) Grasp the handmill and grind meal. Remove your veil, Strip off your train, bare your leg, Wade through the rivers. (3) Your nakedness shall be uncovered, And your shame shall be exposed. I will take vengeance, And let no man intercede.

שמות י״א:ה׳

(ה) וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃

Exodus 11:5

(5) and every first-born in the land of Egypt shall die, from the first-born of Pharaoh who sits on his throne to the first-born of the slave girl who is behind the millstones; and all the first-born of the cattle.

שופטים ט״ז:כ״א

(כא) וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית האסירים [הָאֲסוּרִֽים׃]

Judges 16:21

(21) The Philistines seized him and gouged out his eyes. They brought him down to Gaza and shackled him in bronze fetters, and he became a mill slave in the prison.

ישעיהו מ״ו:ג׳-ד׳

(ג) שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם׃ (ד) וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃

Isaiah 46:3-4

(3) Listen to Me, O House of Jacob, All that are left of the House of Israel, Who have been carried since birth, Supported since leaving the womb: (4) Till you grow old, I will still be the same; When you turn gray, it is I who will carry; I was the Maker, and I will be the Bearer; And I will carry and rescue [you].

בראשית א׳:כ״ו

(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

Genesis 1:26

(26) And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.”

בראשית ג׳:ה׳

(ה) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹקִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹקִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃

Genesis 3:5

(5) but God knows that as soon as you eat of it your eyes will be opened and you will be like divine beings who know good and bad.”

בראשית ג׳:כ״ב

(כב) וַיֹּ֣אמֶר ׀ יקוק אֱלֹקִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃

Genesis 3:22

(22) And the LORD God said, “Now that the man has become like one of us, knowing good and bad, what if he should stretch out his hand and take also from the tree of life and eat, and live forever!”

סוטה י״ד א:ג׳-ד׳

ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב (דברים יג, ה) אחרי יקוק אלקיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר (דברים ד, כד) כי יקוק אלקיך אש אוכלה הוא אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים דכתיב (בראשית ג, כא) ויעש יקוק אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקב"ה ביקר חולים דכתיב (בראשית יח, א) וירא אליו יקוק באלוני ממרא אף אתה בקר חולים הקב"ה ניחם אבלים דכתיב (בראשית כה, יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקב"ה קבר מתים דכתיב (דברים לד, ו) ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים

Sotah 14a:3-4

And Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, interprets the verse: “After the Lord your God shall you walk” (Deuteronomy 13:5)? How can one follow Hashem without being consumed: “For the Lord your God is a devouring fire” (Deut. 4:24). Rather, one should follow Hashem's atributes. Just as He clothes the naked (“Hashem made for Adam and for his wife garments of skin, and clothed them” (Gen. 3:21)), so too, should you. Just as Hashem visits the sick (“And the Lord appeared unto [Avraham] the terebinths of Mamre” (Genesis 18:1)), so too, should you visit the sick. Just as Hashem consoles mourners (“And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son” (Gen. 25:11)), so too, should you. Just as Hashem buried the dead (“And [Moshe] was buried in the valley” (Deut. 34:6), so too, should you.

משנה ברכות א׳:א׳

(א) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת....

Mishnah Berakhot 1:1

(1) From what time may one recite the Shema in the evening? From the time the priests enter to eat their terumah until the end of the first watch, acc. to Rabbi Eliezer. The sages say: until midnight. Rabban Gamaliel says: until dawn. Once it happened that his sons came home late from a party and they realized they hadn't yet recited the Shema. He told them: if it is not yet dawn you are still obligated. ...

יהודה עמיחי

במקום שיר אהבה

כמו שמ”לא-תבשל גדי בחלב אמו"

עשו את כל החוקים הרבים של כשרות

אבל הגדי שכוח, והחלב שכוח והאם שכוחה

כך מ”אני אוהב אותך”

עשינו את כל חיינו יחדיו.

אבל אני לא שכחתי אותך

כפי שהיית אז.

Yehuda Amichai

Instead of a Love Song

Just as from “thou shalt not cook a kid in its mother’s milk”

they made all those Kashrut laws

but the kid is forgotten and the milk is forgotten and the mother is forgotten.

So to from “I love you”

we made our whole lives together.

But I’ve not forgotten you

as you were then.