What is Hanukkah? Megillat Ta’anit states: "On the twenty-fifth of Kislev, the days of Hanukkah are eight. One may not eulogize on them and one may not fast on them." Why? When the Greeks entered the Sanctuary they defiled all the Temple oils. And when the Hasmonean monarchy prevailed, they searched and found only one cruse of oil with the High Priest's seal intact. There was sufficient oil for the Menorah for only one day, but miraculously, they lit the Menorah from it eight days. The next year the Sages instituted those days holidays with hallel and blessings.
אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה...ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים
When Adam first saw the hours of daylight progressively diminishing, he said: Woe is me; perhaps of my sin the world is going dark and returning to primordial chaos. And this Heaven's death sentence upon me (Gen. 3:19). He spent eight days in fasting and prayer. Once he saw the season of Tevet and the orogressive lengthening of daylight, he said: this is the way of the world and observed an 8-day festival each year. He celebrated them for the sake of Heaven, but the gentiles subsequently dedicated them for idol worship.
(כא) ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו. (כב) וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוקים. (כג) כי כאשר הוגלו אבותינו ארצה פרס, לקחו הכוהנים הקדושים את האש בסתר מעל המזבח, ויטמנו אותה בשוחה עמוקה ויבשה לשומרה, ולא ידע איש את מקומה. (כד) ויהי מקץ ימים רבים, בנטות יקוק את חסדו עלינו, והמלך שלח את נחמיה ירושלימה. (כה) ויקח מבני הכוהנים אשר טמנו את האש, וישלחם לבקְשה. (כו) אולם כאשר הוגד לנו לא מצאו את האש, כי אם מים קפואים מצאו תחתיה, ויצו נחמיה לשאוב את המים ולהביאם.
(כז) ויהי בהקריבם את קורבן יקוק, ויצו אותם לזרוק מן המים על העצים ועל הקורבן אשר על המזבח, ויעשו כן.
(כח) אחרי כלותם, והשמש יצאה על הארץ, והעבים נפוצו, והנה אש אלוקים מתלקחת בקורבן, וישתומם כל העם מסביב. (כט) ויפלו הכוהנים וכל העם וישתחוו, עד כי אוּכל הקורבן.
(21) And now there is in our lives to celebrate the day of the dedication of the alter on the 25th of the month of Kislev. We did not refrain from making it known to you to celebrate it with us. (22) You will celebrate it like the days of the festival of booths, and like the day that on it Nehemiah found the holy fire during his return to build the temple and the alter. He offered on it burnt offerings and sacrifices to God. (23) For when our forefathers were exiled to Persia, the holy priests secretly took the fire from upon the alter, and they hid it in a deep pit, he dried it (?the pit?) to guard it (?the fire?). No man knew its location. (24) It was at the end of many days, when The Lord pitched his kindness upon us, and the king sent Nehemiah to Jerusalem. (25) He took descendants of the priests who hid the fire, and he sent them to search for it. (26) But when it was told to us that they didn't find the fire, rather frozen water beneath it, Nehemiah commanded [them] to draw the water and to bring it. (27) It was when they were offering the sacrifices of The Lord, he commanded them to throw the water on the wood and on the sacrifice that was on the alter. They did so. (28) After they finished [pouring the water], the sun came out over the land, and the clouds scattered. Behold a fire of God is consuming the sacrifice! The entire crowd around was awe struck. (29) The priests and the people fell and they prostrated, until the sacrifice was consumed.