מתני׳ גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק - חייב.
גמל שהיה טעון פשתן(בד דליק מאוד), ועבר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה(בית גדול)- בעל הגמל חייב.
הניח חנוני נרו מבחוץ - החנוני חייב.
רבי יהודה אומר: בנר חנוכה - פטור.
גמ׳ אמר רבינא משמיה דרבא ש"מ מדרבי יהודה(אמר רבינא משמו של רבא למד מדברי רבי יהודה): נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה(טפחים) דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה אמאי אמר ר' יהודה נר חנוכה פטור?.
אם תעלה על דעתך שמותר להניח את הנר מעל לעשרה טפחים למה אסר ר' יהודה?
לימא ליה הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו אלא לאו ש"מ מצוה להניחה בתוך עשרה?
יכול היה להניחה מעל גובה גמל ורוכבו והנר לא היה נדלק איך למדת מפה שמצווה להניחה בתוך עשרה?
אמרי לא, לעולם אימא לך אפי' למעלה מעשרה מאי אמרת אבעי לך לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו, כיון דבמצוה קא עסיק כולי האי לא אטרחוה רבנן
משום שאין מטריחים אדם שעוסק במצווה
אמר רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי:
נזק מנר חנוכה
בבא קמא סא עמוד ב:
מתני׳ המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה ? (כמה צריך להרחיק כדי להיות פטור מנזק האש ?)
רבי אלעזר בן עזריה אומר - רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור (שטח שבו אפשר לזרוע 30 סאה של תבואה) ר"א (ר' אלעזר) אומר - ט"ז (16) אמות כדרך רה"ר.(לעניין שבת)
רבי עקיבא אומר - חמשים אמה.
ר"ש (ר' שמעון) אומר - שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה. (אם הדלקת נר קטן אין צורך להרחיק כמעט כלום אבל אם הדלקת מדורה אתה חייב להרחיק הרבה)
בגמרא נפסק שהלכה כר' שמעון.
משנה תורה לרמב"ם פרק י"ד הלכה ב:
הדליק בתוך רשותו צריך להרחיק מסוף המצר כדי שלא תעבור הדליקה לשדה חבירו ושיעור הדליקה הכול לפי גובה הדליקה אם לא הרחיק כראוי ועברה האש והזיקה חייב לשלם נזק שלם .
הרחיק כראוי ועברה האש והזיקה פטור שזו מכה בידי שמיים היא.
המגיד משנה מבאר שפסק ע"פ הפסיקה המפורשת בגמרא.
במשנה סב עמוד ב:
"רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור" ומפורש בגמרא משום שהוא נמצא ברשות מצוה, ולא נפסקה הלכה כר' יהודה והרמב"ם אינו מחלק בין דליקה מנר חנוכה לכל דליקה אחרת.חכמים חולקים על רבי יהודה ואומרים "הניח החנווני נרו מבחוץ החנווני חייב אף בדמי פשתן, מפני שהניח נרו מבחוץ, ואפילו נר חנוכה היה לו לישב ולשמור