All the well wants is to rise Parashat Vayetzei 5776

All the well wants is to rise.

All the deep wants is to cry out to the deep.

And what are we? What are we in this play?

Ours is but to roll the stone away.

(c) and (p) Minna Bromberg BMI 2012

(ב) וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃ (ג) וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כָל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
(2) And he looked, and behold a well in the field, and, lo, three flocks of sheep lying there by it.—For out of that well they watered the flocks. And the stone upon the well’s mouth was great. (3) And thither were all the flocks gathered; and they rolled the stone from the well’s mouth, and watered the sheep, and put the stone back upon the well’s mouth in its place.—

(ח) .... וירא והנה באר בשדה רבי חמא בר חנינא פתר ביה שית שיטין.[1] והנה באר בשדה, זו הבאר. והנה שלושה עדרי צאן, משה ואהרן ומרים. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שמשם כל אחד ואחד מושך מים לדגלו, ולשבטו, ולמשפחתו. והאבן גדולה על פי הבאר אמר רבי חנינא: כמלא פי כברה קטנה היה בה. ונאספו שמה כל העדרים וגללו, בשעת המחנות. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, בשעת מסעות היתה חוזרת לאיתנה.[2] דבר אחר: והנה באר בשדה, זו ציון. והנה שלושה עדרי צאן, אלו שלושה רגלים. כי מן הבאר ההיא ישקו, שמשם היו שואבים רוח הקודש. והאבן גדולה, זו שמחת בית השואבה. אמר רבי הושעיא: למה היו קוראים אותו בית השואבה? שמשם היו שואבים רוח הקודש. ונאספו שמה כל העדרים, באים מלבוא חמת ועד נחל מצרים. וגללו את האבן וגו', שמשם היו שואבים רוח הקודש. והשיבו את האבן, מונח לרגל הבא. [3] דבר אחר: וירא והנה באר בשדה, זו ציון. והנה שלושה עדרי צאן, אלו שלושה בתי דינים. דתנן, שלושה בתי דינים היו שם, אחד בהר הבית, ואחד בפתח העזרה, ואחד בלשכת הגזית. כי מן הבאר ההיא וגו', שמשם היו שומעין את הדין. והאבן גדולה, זה ב"ד הגדול, שבלשכת הגזית. ונאספו שמה כל העדרים, אלו בתי דינין שבא"י. וגללו את האבן, שמשם היו שומעין את הדין. והשיבו את האבן, שהיו נושאים ונותנין בדין עד שמעמידין אותו על בוריו. [4] דבר אחר: והנה שלושה עדרי צאן וירא והנה באר, זו ציון. והנה שם שלושה עדרי צאן, אלו שלושה מלכיות ראשונות. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות. והאבן גדולה על פי הבאר, זו זכות אבות. ונאספו שמה כל העדרים, זו מלכות רומי, שהיא מכתבת טירוניא, מכל אומות העולם. וגללו את האבן, שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, לעתיד לבא, זכות אבות עומדת. [5] דבר אחר: והנה באר בשדה, זו סנהדרין. והנה שם שלושה עדרי צאן, אלו שלושה שורות של תלמידי חכמים, שהם יושבים לפניהם. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שמשם היו שומעין את ההלכה. והאבן גדולה על פי הבאר, זה מופלא שבבית דין, שהוא מסרס את ההלכה. ונאספו שמה כל העדרים, אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל. וגללו את האבן, שמשם היו שומעין את ההלכה. והשיבו את האבן על פי הבאר, שהיו נושאים ונותנים בהלכה, עד שמעמידים אותה על בוריה. [6] דבר אחר: וירא והנה באר בשדה, זה בית הכנסת. והנה שם שלושה עדרי צאן, אלו שלושה קרואים. כי מן הבאר וגו', שמשם היו שומעים את התורה. והאבן גדולה, זה יצר הרע. ונאספו שמה כל העדרים, זה הצבור. וגללו את האבן, שמשם היו שומעין את התורה. והשיבו את האבן וגו', שכיון שהם יוצאים להם, יצר הרע חוזר למקומו:

(ט) ר' יוחנן פתר לה בסיני,[7] וירא והנה באר, זה סיני. והנה שם שלושה, כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההיא, שמשם שמעו עשרת הדברות. והאבן גדולה, זו שכינה. ונאספו שמה כל העדרים ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר, משום ר' שמואל: שאילו היו ישראל חסרים עוד אחד, לא היו מקבלים את התורה. וגללו את האבן, שמשם היו שומעים את הקול ושמעו עשרת הדברות. והשיבו את האבן, (שמות כ): אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם וגו':