מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
Only that shall happen Which has happened, Only that occur Which has occurred; There is nothing new Beneath the sun!
וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
And it came to pass, as she spoke to Yosef day by day, that he hearkened not to her, to lie by her, or to be with her. And it came to pass about this time, that Yosef went into the house to do his work; and there was none of the men of the house there within. And she caught him by his garment, saying, Lie with me: and he left his garment in her hand, and fled, and went outside.
כִּֽי־יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃
For the LORD will be your trust; He will keep your feet from being caught.
אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃
Did I put my reliance on gold, Or regard fine gold as my bulwark?
וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃ הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃ כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃
The sun rises, and the sun sets— And glides back to where it rises. Southward blowing, Turning northward, Ever turning blows the wind; On its rounds the wind returns. All streams flow into the sea, Yet the sea is never full; To the place [from] which they flow The streams flow back again.
שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
The name of the first is Pishon, the one that winds through the whole land of Havilah, where the gold is. (
לעשות מלאכתו. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית לוֹ דְּמוּת דְּיוּקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וכו' כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ז):
לעשות מלאכתו TO DO HIS WORK — Rab and Samuel differ as to what this means. One holds that it means, his actual house-work; the other that it means to associate with her, but a vision of his father’s face appeared to him and he resisted temptation and did not sin as is stated in Treatise Sotah 36b.
רַגְלֵ֤י חסידו [חֲסִידָיו֙] יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃
He guards the steps of His faithful, But the wicked perish in darkness— For not by strength shall man prevail.
אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין רב הונא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפתחא דרבי אבין נגרא חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא נפקי מינייהו רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר גברא רבא נפק מהכא נפק מינייהו רב שיזבי
Rav Huna said: One who is accustomed to kindle lights on Shabbat and Hanukkah will be rewarded and have children who are Torah scholars, who will disseminate the light of Torah. One who is meticulous in performing the mitzva of mezuza merits a beautiful house on which to affix his mezuza. One who is meticulous in performing the mitzva of ritual fringes merits a beautiful garment. One who is meticulous in performing the mitzva of kiddush of the day merits and fills jugs of wine. The Gemara relates: Rav Huna was accustomed to pass by and teach at the entrance of the house of Rabbi Avin the carpenter. He saw that Rabbi Avin was accustomed to kindle many lights in honor of Shabbat. Rav Huna said: Two great men will emerge from here. Indeed, Rav Idi bar Avin and Rav Ḥiyya bar Avin, his two oldest sons, emerged from their family. On a similar note, the Gemara relates: Rav Ḥisda was accustomed to pass by and teach at the entrance of Rav Sheizvi’s father’s family home. He saw that Rav Sheizvi’s father was accustomed to kindle many lights in honor of Shabbat. Rav Ḥisda said: A great person will emerge from here.Indeed, Rav Sheizvi emerged from them.
ולא השיגו. בְּטוֹבָה:
ולא השיגו AND THEY HAVE NOT ATTAINED so far as happiness is concerned.
מעט ורעים היו ימי שני חיי על מה שאמרת כמה ימי שני חייך אני אומר כי שני חיי היו מעט ורעים ברב טרדת מזונות ודאגות הקורות כי הימים אשר בהם יהיה האדם בצרה לא יקראו ימי שני חיים אבל ימי שני מגורי היו בין הכל מאה ושלשים שנה: ולא השיגו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם. כי אבותי אע''פ שהיו גם הם גרים בארץ לא להם מ''מ היו להם ימי חיים רבים בלתי צרות אבל שני חיי לא השיגו לשני חיי אבותי שהיו להם בימי מגוריהם:
מעט ורעים היו ימי שני חיי, concerning your question how many years I am old, I must confess that actually I am relatively young in years, and I have certainly not benefited from any life-extending drugs or herbs, on the contrary, I have experienced enough troubles to hasten my old age and my death. Years during which a person is beset with major problems do not even count as “years of his life.” But if you want to know how many years I have been sojourning on this planet, I am 130 years old. ולא השיגו ימי שני חיי אבותי, even though my parents and grandparents were also “aliens” in the land where they spent their lives or most of their lives, they enjoyed ימי חיים, a relatively sorrow-free existence. My own life is in no way a repetition of their experiences.