Hadlakas Neros Shabbos Part 1
1 א
רבי ישמעאל אומר כו׳: מאי טעמא אמר רבא מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא אמר ליה אביי ויצא אמר ליה שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ואני אומר מצוה
We learned in the mishna that Rabbi Yishmael says that kindling a lamp on Shabbat with tar is prohibited. The Gemara asks: What is the reason for this? Rava said: Because its odor is bad the Sages issued a decree prohibiting the use of tar, lest one forsake the light and leave. Abaye said to him: And let him leave. What obligation is there to sit next to the light? Rava said to him: Because I say that kindling Shabbat lights is an obligation, and one is required to eat specifically by that light in deference to Shabbat. As Rav Naḥman bar Rav Zavda said, and others say that it was Rav Naḥman bar Rava who said that Rav said: Kindling the Shabbat lamps is an obligation, whereas washing one’s hands and feet with hot water in the evening prior to Shabbat is merely optional. And I say: Washing is not merely optional; it is a mitzva even though it is not an obligation.
2 ב
חובה - כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה:):
Obligation - This is included in "honoring Shabbat" (Kevod Shabbat), for a feast is not important unless it is in a place where it is as bright as day, as mentioned in the last chapter of Yoma (75b)
3 ג
אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא:
Rava said: It is obvious to me that there is a fixed list of priorities. When a person is poor and must choose between purchasing oil to light a Shabbat lamp for his home or purchasing oil to light a Hanukkah lamp, the Shabbat lamp for his home takes precedence. That is due to peace in his home; without the light of that lamp, his family would be sitting and eating their meal in the dark. Similarly, if there is a conflict between acquiring oil to light a lamp for his home and wine for the sanctification [kiddush] of Shabbat day, the lamp for his home takes precedence due to peace in his home. However, Rava raised a dilemma: When the conflict is between oil for a Hanukkah lamp or wine for kiddush of Shabbat day, what is the ruling in that case? Does kiddush of Shabbat day take priority because it is frequent, i.e., it is performed every week, and there is a principle: When there is a conflict between a frequent practice and an infrequent practice, the frequent practice takes precedence? Or, perhaps the Hanukkah lamp takes precedence due to publicity of the miracle? After he raised the dilemma, he then resolved it on his own and he ruled that, in that case, the Hanukkah lamp takes precedence due to publicity of the miracle.
4 ד
שלום ביתו - והכי אמרינן לקמן (שבת דף כה:) ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחשך:
5 ה

(ב) אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא:

(ג) הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם וכן אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר לחנוכה נר שבת קודם משום שלום הבית דאין שלום בית בלא נר (ואם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולקנות נר לחנוכה ע"ל סימן תרע"ח):

(2) An individual man or an individual women must have in their houses an ignited lamp on the Sabbath; even if they have not what to eat they must beg at doors and take oil and light the lamp because this is within the generality Sabbath Enjoyment.

(3) Women are more responsible, since they are present in the home and engaged in the household needs. If one lacks means to purchase a Shabbat lamp and kiddush for the day, the Shabbat lamp takes precedence. Similarly, if one lacks means to purchase a Shabbat lamp and a Hanukkah lamp, the Shabbat lamp takes precedence because of peace in the home, since there is no peace without a lamp. And if one lacks means to purchase wine for kiddush and a Hanukkah lamp, see Siman 678.

6 ו

(ו) הנשים מוזהרות. ואפי' אם ירצה הבעל להדליק בעצמו האשה קודמת (ב"ח) וכשהיא יולדת בשבת ראשונה מדליק הבעל ומברך (מנהגים מט"מ ושל"ה) משמע דבימי נידותה האשה מברכת בעצמה ועמ"ש סי' פ"ח:

(ז) מפני שמצויות. ועוד מפני שהאשה כבתה נרו של עולם ומ"מ האיש יתקן הנרות (כתבים):

7 ז

(ט) אין צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי. אל תאכלו ממנו נא תרגום יונתן מהבהב: הגה ומ"מ נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחוז בה האור יפה (טור):

(9) It is not necessary to singe the wick. (Explanation: A singed piece which falls on something which is not totally burnt and is also is not fully whole. "Do not eat of it now" -- Targum Yonasan "singed." (Tur)

8 ח

(יב) המדליק את הנר צריך שידליק רוב מהפתילה מה שיוצא מן הנר, דאם לא כן קרוב להכבות. וכן בנר של שעוה ושל חלב, צריך שידליק רוב הפתילה שעל ראש הנר. אבל אין צריך להבהב הפתילה, דלא קיימא לן כמאן דסבירא ליה דצריך הבהוב, דגם בלאו הכי תדלק יפה.אמנם הבה"ג פסק דאין מדליקין לא בסמרטוטין, והיינו בגדי פשתן שבלו, ולא בפתילה שאינה מחורכת. וצריך לומר דסבירא ליה דהגם דקיימא לן דאין צריך הבהוב - זהו הבהוב גמור, כלומר שידליקה בטוב ולכבותה דנעשית קרוב לאפר, דאחר כך יפה להדליקה. אבל קצת חירוך - צריך, דאם לא כן לא תדלק בטוב. ולכן אין מדליקין בסמרטוטין, דבהם אי אפשר להבהב מפני ישנן. (עיין ב"י ותבין מה שהכריחני לזה ודו"ק) והנשים נהגו להדליק הפתילה ולכבותה, כדי שתהיה מחורכת ותאחז בו האור יפה.ואין מדליקין על השלחן בנר ישן של חרס, (מג"א ססקט"ז) מפני שהוא מאוס. ואם הוא מצופה כמו פאליוו"א או של זכוכית - אינו מאוס ומותר להדליק בו.

9 ט

ודקדקו שנשים צריכות להקפיד על חלה, נדה והדלקת הנר, ולא אמרו בקיצור הנר – כי רק הדלקה שלהן, אבל ההכנה של הבעל. המשנה כותבת כך (שבת ב): "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר", ודייק מכאן הגאון רבי עקיבא איגר (תוס' רע"ק מודפס במשניות יכין ובועז) שהיה צריך להיות כתוב נדה חלה ונר, שכתוב 'חלה ולא 'הפרשת חלה', ותירץ שהתנא רצה לרמוז למה דאיתא בתקוני זהר שהבעל יתקן את הנרות ואשתו תדליק, משום הכי תני 'ובהדלקת הנר' לומר דתיקון לאו עלה רמי (מובא בשם החזון איש, דינים והנהגות ממרן החזון איש ט ו, שבזמננו אין צורך להבהב את הנרות קודם ההדלקה, כיוון שהנרות בזמננו דולקים היטב גם בלי הבהוב. וכן מובא בשמו בירושלים במועדיה – שבת ח"ב עמ' סה. וכן הגר"מ פיינשטיין, שנדלקים היטב בלי זה. והוסיף: ואולי בפתילות רגילות של שמן, אף הפתילות שלנו כדאי להבהב. מסורת משה עמ' נט – מ"צ].

10 י

עיין סי' רסג במ"ב ס"ק יא דיולדת בשבת ראשונה מדליק הבעל ועין מס"א ס תקצט סע' ט ומשמע דה"ה ביו"ט ראשון ועיין בערוה"ש סע' ז דמסתמא אינה נקיה ועיין תורת שבת שם הערה ד ומשמע דהטעם הוא מכיון שאינה יכולה לקום ממטתה וכ"ה כהגהות ר' ברוך פרנקל ז"ל על סי' רסג ס"ק ו ועיין גם בתהל"ד ס פח ס"ק ג ולפ"ז בזמננו חייבת בהדלקה גם בשבת ראשונה...

11 יא

(ו) בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו אבל מי שהוא אצל אשתו א"צ להדליק בחדרו ולברך עליו לפי שאשתו מברכת בשבילו:

(ז) אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה:

(6) Lads which travel to learn away from their homes must ignite the Sabbath lamp in their rooms, and bless over them, but one who is married need not ignite in his room and bless over them because his wife blesses in his stead.

(7) A guest that has no room to himself and whose home does not ignite for him must participate via a p'rutah.

12 יב
13 יג
מיתיבי רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תיובתא דרבא תיובתא דעולא תיובתא
The Gemara raises an objection from the following baraita: Rabbi Yehuda says: The thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. Know that this is true because how far can an average person walk in a day between dawn and the emergence of the stars? One can walk ten parasangs, which are forty mil, and from dawn until sunrise one can walk only four mil, which are one parasang. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. This is a refutation of the opinion of Rava. Similarly, it is a refutation of the opinion of Ulla, who holds that an average person can walk fifteen mil in half a day, whereas Rabbi Yehuda holds that the average person can walk sixteen mil in half a day. The Gemara concludes: It is indeed a conclusive refutation.
14 יד
ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור בין השמשות בכמה אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל מאי שלשה חלקי מיל אילימא תלתא פלגי מילא נימא מיל ומחצה אלא תלתא תילתי מילא נימא מיל אלא תלתא ריבעי מילא ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל מאי שני חלקי מיל אילימא תרי פלגי מילא לימא מיל ואלא תרי רבעי מילא לימא חצי מיל אלא
And the Gemara remarks: In this dispute over the precise definition of twilight both Rabba and Rav Yosef follow their line of reasoning stated elsewhere. As it was stated: What is the measure of the duration of twilight? Rabba said that Rav Yehuda said that Shmuel said: The time it takes to walk three parts of a mil. The Gemara asks: What is the meaning of three parts of a mil? If you say that it refers to three halves of a mil, let him say a mil and a half. Rather, if you say that it means three-thirds of a mil, let him simply say one mil. Rather, it means three-quarters of a mil. And Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: The duration of twilight is two parts of a mil. Again the Gemara asks: What is the meaning of two parts of a mil? If you say that it means two halves of a mil, let him simply say one mil. Rather, if you say that it means two-quarters of a mil, let him say instead: Half of a mil. Rather,
15 טו

בדבר נסיעה לאנשים בקאר /במכונית/ אחר הדלקת הנרות, לבית המדרש סמוך ערך שני מינוטין /דקות/ לכל היותר, אם יש איזה חשש איסור... נהנתי מאד אשר מעלת כבודו נזדרז לקיים מצות תוכחה לפי דעתו ותשואות חן חן למעלת כבודו וחס וחלילה לי להקפיד בזה, ואי"ה בלא נדר לא אסע עוד משעת הדלקת הנרות בקאר אף שאין בזה שמץ איסור אף לא משום מראית העין.

כי ידע ידידי אשר איסור מראית העין הוא רק בדבר שנעשה זה ברוב הפעמים באופן האסור והוא עושה זה באופן המותר אסרו מפני מראית העין, כגון לעשות על ידי עכו"ם בקבלנות מלאכה כזו שהרבה עושים בשכירי יום שהוא אופן האסור, לכן אסרו גם בקבלנות משום מראית העין, וכן בנשרו כליו במים אסרו משום מראית העין לשוטחן בחמה במקום שרואין בני אדם שיחשדו שכבסן.

אבל לעשות דבר היתר מפורסם בשביל איזה אנשים שיטעו לחשוב שהוא דבר איסור לא אסרו. ועובדא זו שידוע לכל, שנשים מקבלות שבת בהדלקת הנרות ואנשים מקבלים שבת בתוספת קטן כי זמן הדלקת הנרות קבעו בעשרים מינוטין קודם השקיעה בכאן וברוב המקומות, ואם כן הוא דבר מפורסם לכל אף לנשים שהאנשים עדיין מותרין במלאכה קרוב לי"ח מינוט אף לכתחלה אם לא יקבלו שבת... ורק אפשר יש איזה נשים טועות שחושבות שמזמן הדלקת הנרות אסור אף לאנשים, לא שייך לאסור בזה משום מראית העין, דלא איכפת לן שיודעו האמת שלאנשים מותר כיון שעדיין לא קבלו שבת. אבל מכל מקום כיון שמעלת כבודו כותב שיש ח"ו קלקול לאיזו נשים ואנשים שידמו שיש בזה זלזול לשבת קדש, אראה בלא נדר שלא ליסע עוד בקאר משעת הדלקת הנרות.