Rafts and Runaways: The Diametrically Different Nautical Experiences Of Noach and Yonah

I. Teivah vs. Sfina

(יד) עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃

Genesis 6:14

(14) Make yourself an ark of gopher wood; make it an ark with compartments, and cover it inside and out with pitch.

אבן עזרא על בראשית ו׳:י״ד

ושם תיבה ולא ספינה כי איננה על צורת אניה ואין לה משוטים

Ibn Ezra on Genesis 6:14

It is called teivah (literally BOX) and not boat as it does not have the shape of a boat nor oars.

Rav SR Hirsch on Genesis 6:14

In any case its shape is that of a box and not of a boat. Its shape is broad at the bottom at the bottom and tapering at the top, the reverse of the shape of a boat. For it is not designed to cleave through the waters, but to be borne by them.

יונה א׳:ה׳

(ה) וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃

Jonah 1:5

(5) In their fright, the sailors cried out, each to his own god; and they flung the ship’s cargo overboard to make it lighter for them. Jonah, meanwhile, had gone down into the hold of the vessel where he lay down and fell asleep.

II. The Narratives

בראשית ז׳:י״ג-ט״ו

(יג) בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃ (יד) הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃ (טו) וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

Genesis 7:13-15

(13) That same day Noah and Noah’s sons, Shem, Ham, and Japheth, went into the ark, with Noah’s wife and the three wives of his sons— (14) they and all beasts of every kind, all cattle of every kind, all creatures of every kind that creep on the earth, and all birds of every kind, every bird, every winged thing. (15) They came to Noah into the ark, two each of all flesh in which there was breath of life.

יונה א׳:ג׳-ה׳

(ג) וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אָנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה׃ (ד) וַֽיהוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃ (ה) וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃

Jonah 1:3-5

(3) Jonah, however, started out to flee to Tarshish from the LORD’s service. He went down to Joppa and found a ship going to Tarshish. He paid the fare and went aboard to sail with the others to Tarshish, away from the service of the LORD. (4) But the LORD cast a mighty wind upon the sea, and such a great tempest came upon the sea that the ship was in danger of breaking up. (5) In their fright, the sailors cried out, each to his own god; and they flung the ship’s cargo overboard to make it lighter for them. Jonah, meanwhile, had gone down into the hold of the vessel where he lay down and fell asleep.

מדרש תנחומא, נח ט׳

אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה, לֹא נֹחַ וְלֹא בָנָיו, שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לָזוּן אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת.

Midrash Tanchuma, Noach 9

Rabbe Levi said: Neither Noah nor his sons were able to sleep during the entire twelve months (in the ark) because they were obliged to feed the animals, the beasts, and the birds.

סנהדרין ק״ח ב:י״א

(בראשית ו, טז) תחתיים שנים ושלישים תעשה תנא תחתיים לזבל אמצעיים לבהמה עליונים לאדם

Sanhedrin 108b:11

With regard to the verse: “With lower, second and third stories shall you make it” (Genesis 6:16), it was taught in a baraita: The bottom story was for manure, the middle story was for animals, and the top story was for people.

יונה א׳:י״ב

(יב) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃

Jonah 1:12

(12) He answered, “Heave me overboard, and the sea will calm down for you; for I know that this terrible storm came upon you on my account.”

מדרש תנחומא, נח ח׳

דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִין גְּזֵרָה קָשָׁה, אֵלּוּ הֵן, תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה. אָמַר רִבִּי יוֹסִי, אַף שִׁנּוּי הַשֵּׁם וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַוֶּה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וְגוֹ', וְשִׁיֵּר לְנֹחַ בַּתֵּבָה. כֵּיוָן שֶׁנָּחוּ הַמַּיִם, הָיָה צָרִיךְ נֹחַ לָצֵאת מִן הַתֵּבָה. אֶלָּא אָמַר, בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַסְתִּי, שֶׁאָמַר לִי, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, וְעַכְשָׁו אֵינִי יוֹצֵא אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ. נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ.

Midrash Tanchuma, Noach 8

R. Judah the son of R. Shalum explained in the name of R. Eleazar that three things abrogate a harsh decree: repentance, prayer, and charity. R. Yosé added: Changing one’s name and the performance of good deeds. The Holy One, blessed be He, had hoped that the generation of the flood would repent, but when they failed to do so, He exterminated all living beings. Only Noah survived in the ark. When the waters ceased to flow, and the time arrived for Noah to leave the ark, he declared: I entered at the bidding of the Holy One, blessed be He, when He told me, “Come, you and your household, into the ark,” and I shall not depart except at His bidding. Thereupon God revealed Himself unto Noah, as it is said: And God spoke to Noah, saying, “Go forth from the ark.”

הושע ז׳:י״א

(יא) וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃

Hosea 7:11

(11) Instead, Ephraim has acted Like a silly dove with no mind: They have appealed to Egypt! They have gone to Assyria!

רד"ק על הושע ז׳:י״א

(א) ויהי אפרים. המשילו ליונה הנלכדת ברשת לפתיותה שאין לה לב להבין כשתבא ללקט הגרגירים רשת פרושה שם ללכדה כן אפרים כשהיו הולכים ושואלים עזר מאשור או ממצרים כי לרעתם ילכו שם בבקשם עזר מהעכו"ם ולא מהאל יתברך אשר בידו הכל וכשיחשבו להעזר בהם יפלו ברשת האל יתברך וזהו שאמר כאשר ילכו אפרש עליהם רשתי וזכר היונה והוא הדין לשאר העופות אלא יונה לפי שאין לה מרה היא כאלו הולכת בתמימות ולא תרגיש על הרע שימצאנה, ויונתן תרגם והוו בית ישראל דמן ליונה שריחתא וגו' ופירש בעל הערוך שריחתא מבכה וגורדת פניה, ודמהו ללשון הערבי שאומר לאשה המבכה ומשרטת פניה שרחה:

Radak on Hosea 7:11

...

בראשית ח׳:י״ב

(יב) וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃

Genesis 8:12

(12) He waited still another seven days and sent the dove forth; and it did not return to him any more.