(יד) וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ (טו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃
(ד) חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר, עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן לְוִיִּים עוֹמְדִין בִּכְלֵי שִׁיר וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וְעָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בַּשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶן. קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הָיוּ תוֹקְעִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִזְרָח. הִגִּיעוּ לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח, הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ, אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ, וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָיוּ שׁוֹנִין וְאוֹמְרִין, אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ:
(4) Men of piety and good deeds used to dance before them with lighted torches in their hands, and they would sing songs and praises. And Levites with innumerable harps, lyres, cymbals and trumpets and other musical instruments stood upon the fifteen steps leading down from the Court of the Israelites to the Court of the Women, corresponding to the fifteen songs of ascents in the Psalms, and it was on these [steps] that the Levites stood with their musical instruments and sang their songs. Two priests stood by the upper gate which leads down from the Court of the Israelites to the Court of the Women, with two trumpets in their hands. When the cock crowed they sounded a teki'ah [drawn-out blast], a teru'ah [staccato note] and again a teki'ah. When they reached the tenth step they sounded a teki'ah, a teru'ah and again a teki'ah. When they reached the Court [of the Women] they sounded a teki'ah, a teru'ah and again a teki'ah. They would sound their trumpets and proceed until they reached the gate which leads out to the east. When they reached the gate which leads out to the east, they turned their faces from east to west and said, “Our fathers who were in this place ‘their backs were toward the Temple of the Lord, and their faces toward the east, and they worshipped the sun toward the east’, but as for us, our eyes are turned to the Lord.” Rabbi Judah said: they used to repeat [the last words] and say “We are the Lord’s and our eyes are turned to the Lord.”
שמחה - היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, לרוב בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו באחד מהיבטי חייו.
שאלות:
1. על פי המקור בספר דברים האדם מצווה לשמוח בחג הסוכות.
א. מדוע צריך האדם לשמוח בחג זה?
ב. מי מחויב לשמוח בחג?
ג. האם אפשר להכריח אדם לשמוח? הסבר
2. שמחת החג באה לידי ביטוי בשמחת בית השואבה בבית המקדש. המשנה עוסקת בהשפעתה של השמחה על חיי היחיד והחברה.
א. מה הם מאפייני השמחה המופיעים במשנה?
ב. כיצד לדעתכם תורמת ומשפיעה השמחה בציבור על שמחתו של היחיד?
3. על פי המאמר "ליצנים רפואיים" מה תורמים השמחה והצחוק לאדם?