וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יהוה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
You shall rejoice before YHVH your G!D with your son and daughter, your male and female slave, the Levite in your communities, and the stranger, the fatherless, and the widow in your midst, at the place where YHVH your G!D will choose to establish G!D's name.
Bear in mind that you were slaves in Egypt, and take care to obey these laws.
וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
You shall rejoice in your festival, with your son and daughter, your male and female slave, the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow in your communities.
שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יהוה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יהוה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃
You shall hold a festival for YHVH your G!D seven days, in the place that YHVH will choose; for YHVH your G!D will bless all your crops and all your undertakings, and you shall have nothing but joy.
(יח) כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין. וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו. ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם. ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם.
(18) How [does one make everyone happy appropriately]? Give the children nuts and candy, and buy the women as much nice clothing and jewelry as he can afford. And the men eat meat and drink wine since there is no happiness without meat and wine. And when [the head of household] eats and drinks, he is obligated to feed strangers, orphans and widows as well as all other poor people. However, if he locks his doors and eats and drinks with his family and does not feed the poor and others going through hard times, this is not the joy which was commanded, but [merely] satisfying his stomach. About such people, it is said "There sacrifices are like the bread of mourners, all who eat it will be contaminated for their bread is for their own appetites." Such parties are disgraceful to those who participate in them as it says "I will spread dung on your faces, the dung of your festival [sacrificial meals]"
