וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָֽרְפָאִ֑ים כִּֽי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם׃
“If you are a numerous people,” Joshua answered them, “go up to the forest country and clear an area for yourselves there, in the territory of the Perizzites and the Rephaim, seeing that you are cramped in the hill country of Ephraim.”
הָעִיר רַבָּתִי עָם, תָּנֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע פְּלַטְיוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָל פְּלַטְיָה וּפְלַטְיָה עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה מְבוֹאוֹת, וְכָל מָבוּי וּמָבוּי עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה שְׁוָקִים, וְעַל כָּל שׁוּק וְשׁוּק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שְׁקָקִים, וְעַל כָּל שְׁקָק וּשְׁקָק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֲצֵרוֹת, וְעַל כָּל חָצֵר וְחָצֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, וְכָל חָצֵר וְחָצֵר הָיְתָה מוֹצִיאָה עַם כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם. תֵּדַע לְךָ שֶׁכָּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד שַׁיָּירָא דַּהֲוָה סָלֵיק לִירוּשָׁלַם וְטָעַן מָאוָון גְּמַלִּין טְעוּנִין פִּלְפְּלִין, עָבַר לַהֲדֵי צוֹר אַשְׁכַּח חַד חַיָּיט דִּיתֵיב עַל פִּילֵי דִּמְדִינְתָּא, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ טָעֵין אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין, אֲמַר לֵיהּ לָא יְהַבְתְּ לִי לוּקְטָא לוּקְטָא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לֵית לָךְ מַזְבַּן אֶלָּא בִּמְדִינְתָּא אוֹחֲרֵי. כֵּיוָן דִּמְטָא בִּירוּשָׁלַיִם אַשְׁכַּח חַד חַיָּיט דִּיתֵיב עַל תְּרַע פִּילֵי, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ טָעֵין, אֲמַר לֵיהּ קְטַע קִטְעָךְ, אַשְׁכְּחֵיהּ חַיָּיט אוֹחֲרָן, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ טָעֵין, אֲמַר לֵיהּ תְּפוֹר תְּפִירָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֵימָא לִי אִין יָכִילְנָא מַזְבִּין לְהוֹן מוּטָב, וְאִי לָא אֲנָא מַיְיתִינָא לָךְ בַּר נָשׁ דְּזָבֵין כֻּלְּהוֹן, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתְּ טָעִין, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין, נַסְבֵיהּ וִיהֲבֵיהּ בַּחֲדָא דָרָא וְאַחְמִין לֵיהּ כּוּרִיתָא דְּדִינָרִין אֲמַר לֵיהּ חֲמֵי הֲדָא מוֹנִיטָא אִי נָפֵיק בְּאַרְעָךְ וְסַב מִנְהוֹן. לְצַפְרָא נָפַק לְטַיָּילָא בְּשׁוּקָא אַשְׁכְּחֵיהּ חַד מִן רַחֲמוֹי דִּילֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ טָעֵין, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין, אֲמַר לֵיהּ לֵית לָךְ דִּיְהַבְתְּ לִי בְּמֵאָה דִינָרִין דְּאִית לִי אֲרִיסְטְוָון יוֹמָא דֵין, אֲמַר כְּבָר זַבֵּינִית לֵיהּ לְגַבֵּי פְּלַן. אֲזַל אִיהוּ לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִית לָךְ פִּלְפְּלִין דִּזְבַנְתְּ, תֵּיהַב לִי קָלֵיל דְּאִית לִי אֲרִיסְטְוָון. אֲמַר לֵיהּ מַאי אֵימָא לָךְ, כְּבָר זַבֵּינִית יַתְהוֹן לְחַד חַיָּיט, אֶלָּא אֵימָא אֲנָא לֵיהּ וְהוּא יָהֵיב לָךְ. אֲזַל וְאַשְׁכְּחִינוּן לְהַהוּא דִּירָאתָא, דְּאִיטַם קַמַּיְיתָא נְסַבוּן מִן אוּנְקָא, דְּאִיטַם תִּנְיָיתָאי נְסַבוּן מִן פְּלַג אוּנְקָא, דְּאִיטַם תְּלִיתָאי לָא אַרְגְּשׁוּן כְּלָל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר הָעִיר רַבָּתִי עָם. מְבַקֵּשׁ אַתָּה לֵידַע כַּמָּה אֻכְלוּסִין הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, מִן כָּהֲנַיָא אַתְּ יָדַע, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִכְרִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּסִדְקִי וְהָיוּ הַכֹּל בָּאִין לְשַׁעֲרוֹ וְלֹא יָכְלוּ, הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד אָמַר לָהֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁין לְשַׁעֲרוֹ מִתְּרוּמָתוֹ אַתֶּם עוֹמְדִים עָלָיו, כָּךְ מְבַקֵּשׁ אַתָּה לֵידַע כַּמָּה אֻכְלוּסִין הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם מִכַּהֲנַיָא אַתָּ יָדַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ח, סג): וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה' בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. וּתְנֵינַן פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְאַיִל בְּאַחַד עָשָׂר. הֲדָא דְאַתְּ אָמַר בַּבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בַּבִּנְיָן הַשֵּׁנִי, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ אַגְרִיפַס הַמֶּלֶךְ לֵידַע כַּמָּה מִנְיַן אֻכְלוּסִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, אָמַר לָהֶם לַכֹּהֲנִים הַפְרִישׁוּ לִי כֻּלְיָא אַחַת מִכָּל פֶּסַח וּפֶסַח, הִפְרִישׁוּ לוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף זוּגוֹת שֶׁל כֻּלְיוֹת, כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאֵין לְךָ כָּל פֶּסַח וּפֶסַח שֶׁלֹא הָיוּ עָלָיו מְנוּיִין יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַאֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. בַּר קַפָּרָא אָמַר אֲפִלּוּ מֵאָה, חוּץ מִמִּי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. פַּעַם אַחַת נִכְנְסוּ לְהַר הַבַּיִת וְלֹא הָיָה מַחֲזִיקָן, וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, רְמָסוּהוּ, וְאוֹתוֹ הַפֶּסַח הָיוּ קוֹרִין פֶּסַח מְעוּכָן, עַל שֵׁם שֶׁמִּעֲכוּ אֶת הַזָּקֵן. כֵּיצַד הָיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִין וְרָבִין, הָיָה אָדָם מַשִֹּׂיא בְּנוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לֵילֵד, וְהָיָה חוֹזֵר וּמַשִֹּׂיא בֶּן בְּנוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְעֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה בָּנִים לְבָנָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ו): וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
אמר לה ההוא מינא לברוריא כתיב רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה׳ אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו:
The Gemara relates an additional example of Berurya’s incisive insight: A certain heretic said to Berurya: It is written: “Sing, barren woman who has not given birth, open forth in song and cry, you did not travail, for more are the children of the desolate than the children of the married wife, said the Lord” (Isaiah 54:1). Because she has not given birth, she should sing and rejoice? Berurya responded to this heretic’s mockery and said: Fool! Go to the end of the verse, where it is written: “For the children of the desolate shall be more numerous than the children of the married wife, said the Lord.” Rather, what is the meaning of: “Sing, barren woman who has not given birth”? It means: Sing congregation of Israel, which is like a barren woman who did not give birth to children who are destined for Gehenna like you.