929/2 Samuel 8-12: David & Batsheva

(א) וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת ׀ צֵ֣את הַמַּלְאֿכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְאֶת־עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ (ס) (ב) וַיְהִ֣י ׀ לְעֵ֣ת הָעֶ֗רֶב וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד מֵעַ֤ל מִשְׁכָּבוֹ֙ וַיִּתְהַלֵּךְ֙ עַל־גַּ֣ג בֵּית־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה רֹחֶ֖צֶת מֵעַ֣ל הַגָּ֑ג וְהָ֣אִשָּׁ֔ה טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה מְאֹֽד׃ (ג) וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָֽאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא־זֹאת֙ בַּת־שֶׁ֣בַע בַּת־אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ (ד) וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שָׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃ (ה) וַתַּ֖הַר הָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃

II Samuel 11:1-5

(1) At the turn of the year, the season when kings go out [to battle], David sent Joab with his officers and all Israel with him, and they devastated Ammon and besieged Rabbah; David remained in Jerusalem. (2) Late one afternoon, David rose from his couch and strolled on the roof of the royal palace; and from the roof he saw a woman bathing. The woman was very beautiful, (3) and the king sent someone to make inquiries about the woman. He reported, “She is Bathsheba daughter of Eliam [and] wife of Uriah the Hittite.” (4) David sent messengers to fetch her; she came to him and he lay with her—she had just purified herself after her period—and she went back home. (5) The woman conceived, and she sent word to David, “I am pregnant.”

שבת נ״ו א:ד׳-ט׳

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה׳ עמו וגו׳ אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו אלא מה אני מקיים מדוע בזית את דבר ה׳ לעשות הרע שביקש לעשות ולא עשה אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד מדוע בזית את דבר ה׳ לעשות הרע רבי אומר משונה רעה זו מכל רעות שבתורה שכל רעות שבתורה כתיב בהו ויעש וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה את אוריה החתי הכית בחרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת ואת אשתו לקחת לך לאשה ליקוחין יש לך בה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו.

Shabbat 56a:4-9

R. Shmuel bar Naḥmani in R. Yonatan's name: Anyone who says that David sinned with Bathsheba is mistaken, as it is stated: “And David succeeded in all his ways; and the Lord was with him” (I Samuel 18:14). Would a sinner retain the Divine Presence? If so, what is the meaning of Nathan's rebuke: (II Samuel 12:9)? David sought to do evil but did not. Rav said: R. Yehuda HaNasi, who descends from the house of David, seeks to teach the verse in favor of David. “Why have you despised the word of the Lord to do evil,” Rabbi said: This evil of David is different from other evils in the Torah; because it doesn't say "And he did evil" but only "To do evil" indicating that David sought to do evil but did not do so. .... “And his wife you have taken to be your wife”; implying that she was marriageable . As R. Shmuel bar Naḥmani said in R. Yonatan's name: Any soldier in David's army writes a conditional bill of divorce to his wife.

כתובות ט׳ א:י״א

וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה התם אונס הוה

Ketubot 9a:11

And if you would say, regarding "the incident" (i.e. David and Bathsheba), why didn't the Sages deem her forbidden adultery? The Gemara answers: She was raped so it was unwilling.

משנה מגילה ד׳:י׳

(י) מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן (בראשית לה), נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָמָר (לח), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם ...., מַעֲשֵׂה דָּוִד (שמ. ב י״א:כ״ז) וְאַמְנוֹן (שמ. ב יג), לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.

Mishnah Megillah 4:10

(10) The incident of Reuven is read but not translated. The story of Tamar is read and translated. ... the stories of David and Amnon are not read or translated.

תוספתא מגילה ג׳:י״ט

(יט) יש נקראין ומתרגמין נקראין ולא מתרגמין לא נקראין ולא מתרגמין...

מעשה דוד ובת שבע לא נקרא ולא מתרגם.

Tosefta Megillah 3:19

Certain portion of scripture are publicly read and translated, others are read but not publicly translated and still others are neither read nor translated publicly. ... THe incident of David and Batsheva is not read or translated in public.

שמואל ב כ״ג:ל״ד

(לד) אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּֽעֲכָתִ֑י (ס) אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃ (ס)

II Samuel 23:34

(34) Eliphelet son of Ahasbai son of the Maacathite, Eliam son of Ahithophel the Gilonite,

שמואל ב ט״ז:כ׳-כ״ג

(כ) וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה־נַּעֲשֶֽׂה׃ (כא) וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת־אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ׃ (כב) וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כג) וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל־[אִ֖ישׁ] בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹקִ֑ים כֵּ֚ן כָּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם׃ (ס)

II Samuel 16:20-23

(20) Absalom then said to Ahithophel, “What do you advise us to do?” (21) And Ahithophel said to Absalom, “Have intercourse with your father’s concubines, whom he left to mind the palace; and when all Israel hears that you have dared the wrath of your father, all who support you will be encouraged.” (22) So they pitched a tent for Absalom on the roof, and Absalom lay with his father’s concubines with the full knowledge of all Israel.— (23) In those days, the advice which Ahithophel gave was accepted like an oracle sought from God; that is how all the advice of Ahithophel was esteemed both by David and by Absalom.

שמואל א כ״א:ו׳

(ו) וַיַּעַן֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֹּהֵ֜ן וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כִּ֣י אִם־אִשָּׁ֤ה עֲצֻֽרָה־לָ֙נוּ֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם בְּצֵאתִ֕י וַיִּהְי֥וּ כְלֵֽי־הַנְּעָרִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהוּא֙ דֶּ֣רֶךְ חֹ֔ל וְאַ֕ף כִּ֥י הַיּ֖וֹם יִקְדַּ֥שׁ בַּכֶּֽלִי׃

I Samuel 21:6

(6) In reply to the priest, David said, “I assure you that women have been kept from us, as always. Whenever I went on a mission, even if the journey was a common one, the vessels of the young men were consecrated; all the more then may consecrated food be put into their vessels today.”

נדה ל׳ ב:כ״א-כ״ג

ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר (משלי ד ד) ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה ואומר (איוב כט, ד) בסוד אלוק עלי אהלי מאי ואומר וכי תימא נביא הוא דקאמר ת"ש בסוד אלוק עלי אהלי וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר (בראשית ד, ז) לפתח חטאת רובץ

Niddah 30b:21-23

A fetus is taught the entire Torah while in the womb, as it is stated: “And He taught me and said to me: Let your heart hold fast My words; keep My commandments, and live” (Proverbs 4:4). And it also states: “As I was in the days of my youth, when the converse of God was upon my tent” (Job 29:4). ... And once the fetus emerges into the airspace of the world, an angel comes and slaps it on its mouth, causing it to forget the entire Torah, as it is stated: “Sin crouches at the entrance” (Gen. 4:7)

תהילים נ״א

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ (ב) בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃ (ג) חָנֵּ֣נִי אֱלֹקִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃ (ד) הרבה [הֶ֭רֶב] כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃ (ה) כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ (ו) לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ ׀ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ׃ (ז) הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶֽחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃ (ח) הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃ (ט) תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃ (י) תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃ (יא) הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכָל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃ (יב) לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹקִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃ (יג) אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃ (יד) הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃ (טו) אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃ (טז) הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים אֱלֹקֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃ (יז) אדושם שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ (יח) כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃ (יט) זִֽבְחֵ֣י אֱלֹקִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹקִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃ (כ) הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃ (כא) אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃

Psalms 51

(1) For the leader. A psalm of David, (2) when Nathan the prophet came to him after he had come to Bathsheba. (3) Have mercy upon me, O God, as befits Your faithfulness; in keeping with Your abundant compassion, blot out my transgressions. (4) Wash me thoroughly of my iniquity, and purify me of my sin; (5) for I recognize my transgressions, and am ever conscious of my sin. (6) Against You alone have I sinned, and done what is evil in Your sight; so You are just in Your sentence, and right in Your judgment. (7) Indeed I was born with iniquity; with sin my mother conceived me. (8) Indeed You desire truth about that which is hidden; teach me wisdom about secret things. (9) Purge me with hyssop till I am pure; wash me till I am whiter than snow. (10) Let me hear tidings of joy and gladness; let the bones You have crushed exult. (11) Hide Your face from my sins; blot out all my iniquities. (12) Fashion a pure heart for me, O God; create in me a steadfast spirit. (13) Do not cast me out of Your presence, or take Your holy spirit away from me. (14) Let me again rejoice in Your help; let a vigorous spirit sustain me. (15) I will teach transgressors Your ways, that sinners may return to You. (16) Save me from bloodguilt, O God, God, my deliverer, that I may sing forth Your beneficence. (17) O Lord, open my lips, and let my mouth declare Your praise. (18) You do not want me to bring sacrifices; You do not desire burnt offerings; (19) True sacrifice to God is a contrite spirit; God, You will not despise a contrite and crushed heart. (20) May it please You to make Zion prosper; rebuild the walls of Jerusalem. (21) Then You will want sacrifices offered in righteousness, burnt and whole offerings; then bulls will be offered on Your altar.