והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר אמר ליה איברא בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא ואמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן מאי בינייהו איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת דחתמינן בין קודש לקודש מאן דאמר מעין פתיחתן סמוך לחתימתן לא בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ומאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת
ונוהגין באשכנז לחתום כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו אור חדש על ציון תאיר ונזכה כלנו במהרה לאורו בא"י יוצר המאורות ואין נוהגין כן בספרד וכן כתב רש"י שאין לחתום באור העתיד שאינו מעין החתימה לפי שסדרו חז"ל הברכה על אור המתחדש בכל יום ולא על אור העתיד וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה דהוי שפיר מעין החתימה ופתיחה דיוצר אור היינו אור שברא הקב"ה בו' ימי בראשית ולא היה העולם כדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים לעתיד לבא ועל אור זה נאמר (ישעיהו ס׳:ג׳) והלכו גוים לאורך והיינו נמי אור חדש שחדש בו' ימי בראשית שעתיד הקב"ה לחדש לנו ע"כ וכן דעת רב שרירא גאון שכתב וז"ל מה שכתב רב סעדיה שאין ש"צ רשאי לומר אור חדש על ציון תאיר אין בכך כלום שלא על אותו אור אנו מברכין אלא שהזכרה בעלמא הוא:
(א) ונוהגים באשכנז לחתום כאמור לעושה אורים גדולים וכו' אור חדש על ציון וכו' במנהיג כתוב יש מקומות שאומרים לעושה אורים גדולים ואור חדש בציון תכין כדבר שנאמר (ישעיה ס') קומי אורי וגו' ובדברי קדשך כתוב לאמר אל ה' ויאר לנו בא"י יוצר המאורות ולא יתכן לחתום על אור העתיד כי אם על אור הבריאה דאמרינן בערבי פסחים (קד.) שצריך לסמוך לחתימה מעין פתיחה ומעין חתימה לכך צריך לומר אחרי המקראות ותיקן מאורות לשמח עולמו בא"י יוצר המאורות וכ"כ רב סעדיה ורב נטרונאי ז"ל עכ"ל ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב בשם ספר המנהיג שאין לומר ותיקן מאורות לשמח בהם עולמו שאין המאורות לשמח בהם העולם אלא להאיר על הארץ:
(א) וא"א ז"ל כתב בתשובה דהוי שפיר מעין החתימה וכו' כלל ד' סימן כ'. ומ"ש רבינו וכן דעת רב שרירא גאון היינו לומר שגם הוא סובר שיכול לומר אור חדש על ציון תאיר כדסבר הרא"ש אבל אין טעמיהם שוין דלהרא"ש הוי טעמא משום דיוצר אור קאי אאור שנגנז והיינו אור חדש שעתיד להאיר בציון ולרב שרירא יוצר אור הוא אור שאנו משתמשים בו ואע"פ שאין זה אור חדש העתיד להאיר בציון כשאומר סמוך לחתימה אור חדש על ציון תאיר אין בכך כלום דכיון שמזכיר שם אור בעלמא הויא שפיר מעין פתיחה ואין אנו מדקדקין איזה אור הוא:
ראבי״ה ברכות סימן מ״ד
ר' יהושע בן לוי אומר צריך להזכיר את כולן וצריך לומר צור ישראל וגואלו. ויש שאין אומרים צור ישראל קומה וכו' מפני שאין אומרים בקשה אחר אמת ויציב, ואינו נראה דהא בברכה כולל הכל. ור"ח ורבינו אלפסי פי' הטעם משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה, וגם מפני שצריך לסדר שבחו של הקב"ה תחלה קודם שיתפלל כדילפינן ממשה בפ' אין עומדין,הילכך אין לבקש דבר אחר אמת ויציב, [וכי כייל בתוכו] דברי בקשה אין מונעין:
ראבי״ה ברכות סימן צ״ב
אין אומר דבר בקשה אחר אמת ויציב. פי' רבינו [אלפסי] ור"ח כדי שיהא סומך גאולה לתפלה, משמע שזולת הכלולים בברכה שפיר דמי לומר בהם בקשה, וכן צור ישראל קומה בעזרת ישראל שהיא קודם חתימת גאל ישראל, אבל בפרק קמא בירושלמי איתא הכי צור ישראל וגואלו:
בכור שור קי״ז:
גמ' אמר רבא ק"ש והלל גאל ישראל כו'. עי' ט"ז או"ח סי' ס"ו סק"ו שכתב שהקשה מהר"ש רופא להגאון מהר"מ מלובלין איך אנו אומרים במערבית בברכה מלך צור ישראל וגואלו וכ"ה בירושלמי והוא נגד ש"ס ערוכה זה דאמר רבא דק"ש גאל ישראל ודתפלה גואל ישראל וכתב הט"זשהקשה לכמה רבנים ולא מצאו מענה ועיי"ש מה שנדחק הט"ז בתרוצו, ומה אעשה דלענ"ד לא קשה מידי דהא ודאי איכא כמה בקשות בפיוטמערבית דברכת אמת ואמונה עיי"ש ואפי' בגוף הברכה נמי נזכר על העתיד דקרא כי פדה ה' את יעקב וגאלו וגו' הוא כתוב על גאולה העתידה וכן בברכה שאחר ק"ש דשחרית יש בקשה לעתיד והוא נוסח צור ישראל קומה וכו' אלא דרבא לשיטתיה דס"ל דמ"מ החתימה צריכה שתהיה דוקא עלעיקר תיקון הברכה כמ"ש רבא לקמן עמוד זה בפלוגתא דסבי דפומבדיתא וסבירא ליה לרבא דבשבת ויו"ט בצלותא מקדש ישראל כו' מטעם דזיל בתרעיקר אלא דאנן קיי"ל כסבי דפומבדיתא דא"צ למיזל בתר עיקר וגם רבא בעצמו חזר בו אח"כ וא"כ לא קמה גם הא דאמר רבא הכא ויכול לחתוםלהבא אם אמר בברכה איזו בקשה להבא אע"פ שהבקשה טפילה ואינה עיקר הברכה ושפיר אמרינן כן במערבית, ודו"ק.
(ו) עַד הֵיכָן הוּא אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם. וְחוֹתֵם בִּגְאֻלָּה. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא הָיָה חוֹתֵם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים כוּ', עַד בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
(6) How far does one recite it? Bet Shammai say: Until “As a joyous mother of children” (Psalm. But Bet Hillel say: Until “The flinty rock into a fountain of waters” (Psalm. And he concludes with [a formula of] redemption. Rabbi Tarfon says: “Who redeemed us and redeemed our fathers from Egypt”, but he did not conclude [with a blessing]. Rabbi Akiva says: “So may the Lord our God and the God of our fathers bring us to other appointed times and festivals which come towards us for peace, rejoicing in the rebuilding of Your city and glad in Your service, and there we will eat of the sacrifices and the pesahim” etc. until “Blessed are You who has redeemed Israel.”
מגביהים את הכוס עד גאל ישראל.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךְ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצון, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
שותים את הכוס בהסבת שמאל.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
We raise the cup until we reach "who redeemed Israel"
Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who redeemed us and redeemed our ancestors from Egypt, and brought us on this night to eat matsa and marror; so too, Lord our God, and God of our ancestors, bring us to other appointed times and holidays that will come to greet us in peace, joyful in the building of Your city and happy in Your worship; that we shall eat there from the offerings and from the Pesach sacrifices, the blood of which shall reach the wall of Your altar for favor, and we shall thank You with a new song upon our redemption and upon the restoration of our souls. Blessed are you, Lord, who redeemed Israel.
We say the blessing below and drink the cup while reclining to the left
Blessed are You, Lord our God, who creates the fruit of the vine.