GrowTorah Core Value: Cultivating compassion for all creatures

Lesson Title: Mercy for the Mother

(כח) וְשׁ֖וֹר אוֹ־שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת־בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃
(28) However, no animal from the herd or from the flock shall be slaughtered on the same day with its young.
אותו ואת בנו. נוהג בנקבות ולא בזכרים. כתב הרמב"ן והי' ראוי שיאמר ופרה או כשבה אותה ואת בנה אלא מפני שהזכיר שור או כשב או עז כי יולד והזכיר האם והבן והי' ז' ימים תחת אמו אמר כי במינים הנזכרים האלה שהם שור או שה יש עוד מצוה אחרת כי אותו ואת בנו הנזכרים לא תשחטו ביום אחד:

אותו ואת בנו, “it together with its offspring.” This legislation applies only to the females of the species, not to the males. [Although according to the masculine mode employed by the Torah we might have been misled. Ed.] Nachmanides writes that actually we could have expected the Torah to write instead of the words שור או כשב או עז, the feminine equivalent i.e. פרה או כבשה אותה ואת בנה, the reason why the Torah did not do so was that the paragraph began with the legislation that the species cattle and sheep etc., must not be used as sacrifices on the same day.

ובמדרש ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, זה שאמר הכתוב (משלי יב) יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי, יודע צדיק נפש בהמתו זה הקב"ה שאמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ורחמי רשעים אכזרי זה המן הרשע שכתב להשמיד להרוג ולאבד. יודע צדיק נפש בהמתו זה שאמר הכתוב (דברים כב) לא תקח האם על הבנים, ורחמי רשעים אכזרי זה סנחריב הרשע שכתוב בו (הושע י) אם על בנים רטשה.
A Midrashic approach based on Tanchuma Emor 13 draws a parallel between Proverbs 12,10; “the righteous man knows the soul (needs) of his beast; but the compassion of the wicked is cruelty.” The “righteous one” in that verse is a reference to the Almighty who has said that mother animal and its young are not to be slaughtered on the same day; by contrast the compassion of the wicked cited by Solomon refers to someone like Haman who decreed that all Jews of all generations be killed on the same day (Esther 3,13). Another example of the righteous (G’d) knowing the needs of his beast is reflected in the legislation in Deut. 22,6 that the mother bird is to be sent off before its nest is to be robbed of its chicks or eggs. By contrast, the “compassion for the wicked which is cruelty” was demonstrated by Sancheriv the wicked of whom it is written (Hoseah 10,14) “when mothers and babes were dashed to death together.”

GUIDING QUESTIONS:

How are we emulating Hashem by showing compassion to animals?

  • Just as Hashem does not allow mothers and children to die together, we must also have compassion for all creatures and prevent cruelty.

Living the Lesson

וכן אסר לשחוט 'אותו ואת בנו' 'ביום אחד' - להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר בעלי חיים כי אהבת האם ורחמיה על הולד אינו נמשך אחר השכל רק אחר פועל הכח המדמה הנמצא ברוב בעלי חיים כמו שנמצא באדם. והיה זה הדין מיוחד ב'שור ושה' מפני שהם - מותר לנו אכילתם מן הביתיות הנהוג לאכלם והם אשר תכיר מהם האם מן הולד:

It is also prohibited to kill an animal with its young on the same day (Lev. 22:28), in order that people should be restrained and prevented from killing the two together in such a manner that the young is slain in the sight of the mother; for the pain of the animals under such circumstances is very great. There is no difference in this case between the pain of man and the pain of other living beings, since the love and tenderness of the mother for her young ones is not produced by reasoning, but by imagination, and this faculty exists not only in man but in most living beings. This law applies only to ox and lamb, because of the domestic animals used as food these alone are permitted to us, and in these cases the mother recognises her young.

GUIDING QUESTIONS:

How do Rambam's words change the way you think about the animals we encounter in the garden?

  • imagination, recognition of their young, emotion

Who are we benefiting when we show compassion to animals?

  • the animals, ourselves, Hashem

GrowTorah Core Value: Incubating Emunah

Lesson Title: Arbah Minim

(לט) אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃ (מ) וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
(39) Mark, on the fifteenth day of the seventh month, when you have gathered in the yield of your land, you shall observe the festival of the LORD [to last] seven days: a complete rest on the first day, and a complete rest on the eighth day. (40) On the first day you shall take the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before the LORD your God seven days.
פרי עץ הדר. ארבע' מינין הללו יש מהן שיש בו טעם וריח כמו אתרוג והוא כנגד הצדיקים שיש בהם ריח תורה וטעם של מעשי' טובי'. באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח וכנגדו הבינוני' של ישראל שיש בהם טעם של מצות ואין בהם ריח תורה. ההדס יש בו ריח ולא טעם והוא כנגד אותם שיש בהם ריח תור' ואין בהם מצות. וערבה אין בה לא טעם ולא ריח וכנגדן עמי הארץ שאין בהם לא ריח תורה ולא טעם של מצות ואנו אוגדין הארבעה ביחד רמז שאין הקב"ה מתרצה לישראל עד שיהיו כולם לאגודה אחת שנא' הבונה בשמי' עליותיו ואגודתו על ארץ יסדה אימתי הקב"ה מתעלה בזמן שכלנו נעשים אגודה ונ"ל שלכך אנו אומרים בר"ה ויעשו כלם אגודה אחת. ד"א הלולב דומה לשדרה ההדס דומה לעין הערבה דומה לשפתים האתרוג דומה ללב ואין לך אבר אחד גדול מאלו ושקולין הן כנגד כל הגוף וזהו שאמר דוד כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שיש לשבח להקב"ה בפה ובלב ובעין ובשדרה שהוא כל הגוף שתלוי בשדרה:

פרי עץ הדר, “the fruit of the goodly tree;” the four species of fruit which we use on this festival differ in basic attributes, The citron, etrog, is the fruit of a tree which provides taste as well as a pleasant fragrance. It symbolises the righteous person who has both Torah learning and good deeds to his credit. The tree from which the palm frond has been taken provides fruit but does not provide fragrance. (Date palm) It symbolises the average Israelite, who, while having the performances of many commandments to his credit, has failed to acquire Torah knowledge, i.e. he does not exude fragrance. The myrtle branch, hadass, does not bear any fruit but provides us with a pleasant fragrance. It symbolises the person who did acquire Torah knowledge but did not translate it into the performance of its commandments. Finally, the willow branch, aravah, comes from a tree that neither provides fruit nor fragrance, (except shade). It symbolises the Jew who has neither acquired Torah knowledge nor acquired a list of merits for having performed good deeds. The reason that we bind all these four plants together before performing our ritual with them is, to demonstrate that we are aware that the Almighty does not really look down upon us with favour until we have managed to coexist peacefully, regardless of any shortcomings we perceive in one another. The prophet Amos 9,6 alludes to this concept when he wrote: הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה, למי הים וישפכם על פני הארץ, ה' שמו, “Who built His chambers in heaven and founded His vault on earth; Who summons the waters of the sea and pours them over the land.” On this verse, Midrash Rabbah comments that G–d does all this when we, His people, form a united union. (Vayikra rabbah 30,12) Our author adds that it appears to him that this is also the reason why, on Rosh Hashanah, New Year’s day, in our prayer describing the essence of the day we insert the line: ויעשו כולם אגודה אחת, “they will all form a single band.” A different explanation: The lulav symbolises the human backbone, שדרה. The myrtle branch is a symbol of the eye, whereas the willow branch is a symbol of the lips. The citron, etrog, symbolises the heart, the most import part of the human body.

פרי עץ הדר מהן עושים פירות ומהן אין עושין פירות והם באגודה אחת לומר לך שיתאגדו צדיקים ובינונים לעשות רצון בוראם.
פרי עץ הדר, “both from the type of trees that produce fruit and from those which are pleasant to look at and which provide pleasant fragrance.” They are all to be tied together into one bunch. The moral lesson of this instruction is that both the pious people and those less pious but generally observant, are to join in carrying out G-d’s will.

GUIDING QUESTIONS:

What do the arbah minim symbolize?

  • different levels of piety all tied together, parts of the human body

Do you see anything in our garden that are similarly symbolic?

Living the Lesson

(יב) יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃ (יג) לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃

(12) the fields and everything in them exult; then shall all the trees of the forest shout for joy (13) at the presence of the LORD, for He is coming, for He is coming to rule the earth; He will rule the world justly, and its peoples in faithfulness.
ביום הראשון. הלולב שאנו נוטלין ביום ראשון הוא סי' שזכינו בדין ביום הכיפורים וזש"ה אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ במי הכתוב מדבר בישראל ובאומות העולם שהקב"ה דן אותם ביום הכפורי' אלו ואלו נכנסין לדין ואין אנו יודעין מי הנוצחין אמר הקב"ה טלו לולביכם בידיכם והכל יודעי' שזכיתם בדין משל לשני בני אדם שנכנסו לדון לפני המלך ולא היו יודעין הבריות מי נצח אלא מי שהוא יוצא במקל לבן או תפוח בידו אז יודעין שהוא יצא זכאי מלפני המלך:

ביום הראשון, “on the first day (of the festival).” The palm frond, lulav, which we shake on that day is to symbolise the fact that we have been found deserving of atonement on the recent Day of Atonement. This is what the psalmist had in mind when he said in Psalms 96,12: אז ירננו עצי היער, “then all the trees in the forest shall shout for joy.” Who does this verse speak of? Of the Jewish people in the desert as well as the nations of the earth whom G–d had sat in judgment of on the Day of atonement, see verse 13 in the same chapter of Psalms: לפני ה' כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו, “in the presence of the Lord, for He is coming, for He is coming to rule the Earth; He will judge the world fairly and its people in faithfulness.” Both the Jewish people and the gentile nations have come up for judgment on that day, and we do not know which ones are the victors. G–d advises us to hold the lulav in our hands, so that everyone will know that we have been acquitted. Tanchuma on this verse illustrates this by a parable. Two men appear before the king for judgment. The people on the outside have no idea which one of them was successful. All they know is that if one of them holds a cane or an apple in his hand when he emerges from the palace, he is the victor. The Jewish people, being modest, waited for five days before showing that they had been the victors in their confrontation with the gentiles. (Tanchuma, section 18)

הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא והוא דחזא בכנייהו הרואה אתרוג בחלום הדור הוא לפני קונו שנאמר פרי עץ הדר כפת תמרים הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים

One who sees myrtle in a dream, it is a sign that his property will be successful. And if he does not own property, it is a sign that he will receive an inheritance. Ulla said, and some say it was taught in a baraita: This applies exclusively to a case where he saw them on their stem. One who sees a citron [etrog] in a dream has seen a sign that he is honored [hadur] before his Creator, as it is stated with regard to the citron: “The fruit of goodly trees [hadar], branches of palm trees” (Leviticus 23:40). One who sees a palm branch [lulav] in a dream, it is a sign that he has but one heart for his Father in heaven. Lulav is interpreted homiletically as lo lev, he has a heart.

GUIDING QUESTIONS:

Just as Bnei Yisrael did, how can we use nature to improve our service to Hashem?

How does working in the garden help you understand the connection between nature and faith better?

Extra Sources

(ב) צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
(2) Command the Israelite people to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly.
(יח) וּמַכֵּ֥ה נֶֽפֶשׁ־בְּהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
(18) One who kills a beast shall make restitution for it: life for life.