Essential Talmud: Fetal Rights and Abortion Jewish Law and Thought
Fetus Has Its own Rights
(יט) הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃

(19) I call heaven and earth to witness against you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;

וא"ל אנטונינוס לרבי נשמה מאימתי ניתנה באדם משעת פקידה או משעת יצירה א"ל משעת יצירה א"ל אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת אלא משעת פקידה אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייעו שנאמר (איוב י, יב) ופקודתך שמרה רוחי

Antoninus said to Rebbe At what point is the soul given to a human? Is it from the moment of decree [that such a child will exist], or from the moment of formation? He responded: "from the moment of formation." He replied, "is it possible that a piece of meat can last for three days without salt, and yet not become rotten? Rather it must be from the moment of decree." Rebbe said: "This thing that I learned from Antoninus, and there is a supporting verse: [Job 10] Your Providence has guarded my soul."

The Fetus Has No Rights
(כב) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים. (כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. (כד) עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. (כה) כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.

(22) And if men strive together, and hurt a woman with child, so that her fruit depart, and yet no harm follow, he shall be surely fined, according as the woman’s husband shall lay upon him; and he shall pay as the judges determine. (23) But if any harm follow, then thou shalt give life for life, (24) eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot, (25) burning for burning, wound for wound, stripe for stripe.

עובר ירך אמו הוא ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאבריה:

...the fetus is it's mother's thigh...

The Emergent Rights of a Fetus

(ז) המפלת ליום ארבעים אינה חוששת לולד, ליום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה. רבי ישמעאל אומר: יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנדה, יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה, שהזכר נגמר לארבעים ואחד והנקבה לשמונים ואחד. וחכמים אומרים: אחד ברית הזכר ואחד ברית הנקבה, זה וזה לארבעים ואחד.

(7) If she miscarries on the fortieth day [since her prior immersion], she need not be concerned that it was a fetus. If [she miscarries] on the forty-first day, she should sit [for the required number of days] for a male and for a female, and for [being] a niddah. Rabbi Yishmael says: on the forty-first day she should sit for [the required number of days for one who gives birth to] a male and for [being] a niddah. On the eighty-first day she should sit for a male and for a female and for [being] a niddah, because [the formation of] a male is completed in forty-one [days], and a female in eighty-one. And the Sages say: this and that [are both completed] in forty-one.

בת כהן שנישאת לישראל ומת טובלת ואוכלת בתרומה לערב אמר רב חסדא טובלת ואוכלת עד ארבעים דאי לא מיעברא הא לא מיעברא ואי מיעברא עד ארבעים מיא בעלמא היא

If a priest's daughter was married to an Israelite who died, she may perform her ritual immersion and eat terumah the same evening! R. Hisda replied: ... She performs the immersion but may eat terumah only until the fortieth day. For if she is not found pregnant she never was pregnant; and if she is found pregnant, the semen, until the fortieth day, is only a mere fluid.

מתני' גהאשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד האשה שישבה על המשבר ממתינין לה עד שתלד האשה שנהרגה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה: גמ' פשיטא גופה היא איצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב (שמות כא, כב) כאשר ישית עליו בעל האשה ממונא דבעל הוא ולא ליפסדיה מיניה קמ"ל

Mishnah: If a woman is about to be executed, one does not wait for her until she gives birth. But if she had already sat on the birthstool, one waits for her until she gives birth. If a woman has been put to death one may use her hair; if an animal has been put to death it is forbidden to make any use of it.

Gemara: But that is self-evident, for it is her body! It is necessary to teach it, for one might have assumed since Scripture says: According as the woman's husband shall lay upon him, that it (the unborn child) is the husband's property, of which he should not be deprived, therefore we are informed (that it is not so).

Comparing One Life for Another Life - The Case of the Purser
(ו) שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹקִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃

(6) Whoever sheds the blood of a human, By a human shall his blood be shed; For in God's image Did God make humanity.

(ו) האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רבו, אין נוגעין בו, שאין דוחין נפש מפני נפש.

(6) A woman who was having trouble giving birth, they cut up the fetus inside her and take it out limb by limb, because her life comes before its life. If most of it had come out already they do not touch it because we do not push off one life for another.

...יצא ראשו אין נוגעין בו לפי שאין דוחין נפש מפני נפש ואמאי רודף הוא שאני התם דמשמיא קא רדפי לה נימא מסייעא ליה רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו אומר לו ראה שישראל הוא ובן ברית הוא והתורה אמרה (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך אמרה תורה הצל דמו של זה בדמו של זה

'If his head emerged' we do not touch him since we do not push away one life for another. Why? It is a pursuer (rodef)....A pursuer who was chasing another to kill him, say 'He is a Jew and a child of the covenant.' But the Torah said, 'The one who sheds blood, shall his own blood be shed.', meaning, save the blood of the pursued by the blood of the pursuer.

יצא ראשו - באשה המקשה לילד ומסוכנת וקתני רישא החיה פושטת ידה וחותכתו ומוציאתו לאברים דכל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו אבל יצא ראשו אין נוגעים בו להורגו דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש
[In the case of] a pregnant woman [who is in mortal danger during childbirth, she may] extend her hand and cut up [her fetus] and remove it limb by limb, for as long as it has not emerged to the world, it is not a nefesh [soul] and it is permitted to kill it and to save its mother. But if its head has emerged, one may not touch it to kill it, for it is as living offspring, and one does not set aside one nefesh for another.
(ט) אף זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במיעיה. בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה. ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם.

(9) ... It is a negative commandment that one should not protect the life of a rodef (pursuer). For this reason, the sages ruled that in the case of a pregnant woman in a dangerous labor, it is permissible to dismember the fetus in her womb - whether with a drug or by hand because it is like a rodef pursuing her to kill her. However, once his head has emerged one may not touch him, as we do not set aside one nefesh [soul] for another, and this is the natural way of the world.

ליכא מידעם דלישראל שרי בדבר - ...ועל העוברים דעובד כוכבים חייב וישראל פטור אע"ג דפטור מ"מ לא שרי...מיהו קשה דאמרינן בפרק בן סורר ומורה (לקמן סנהדרין דף עב:) יצא ראשו אין נוגעין בו דאין דוחין נפש מפני נפש אבל קודם שיצא ראשו החי' פושטת ידה וחתכתו לאברים ומוציאה כדי להציל את אמו וכה"ג בעובד כוכבים אסור כיון שהוזהרו על העוברים וי"ל דהא נמי בישראל מצוה כדי להציל ואפשר דאפילו בעובד כוכבים שרי:

There is nothing which is permitted to a Jew but prohibited to a non-Jew:...Concerning killing a fetus, a Gentile is liable but a Jew is exempt. But even though he is exempt, it is still not permitted. However, there is a difficulty for it says in Sanhedrin 72b, "if its head emerges, one may not touch it for the life of one may not be set aside for the life of another." But before its head emerges, the midwife may put her hand in the womb and cut it out limb by limb in order to save the mother. But this is not permitted to a Gentile, for they are liable for killing fetuses. And we can answer that it is a mitzvah for the Jew to save the mother and this might even be so for a Gentile.

Later Rulings that Expand Abortion Cases

Tzitz Eliezer, Volume

13:102

כשנשקפת סכנה לאשה בהמשכת ההריון יש להתיר הפלת העובר בשופי. גם כשמצב בריאותה של האשה רופף מאד ולשם רפואתה או השקטת מכאוביה הגדולים דרוש לבצע הפלת העובר, אע“פ שאין סכנה ממשית, גם כן יש מקום להתיר לעשות זאת, וכפי ראות עיני המורה המצב שלפניו.

If there is a danger to the mother from continuing the pregnancy, one should permit abortion without hesitation. Also, if her health is poor and to cure her or to relieve her from great pain it is necessary to abort the fetus, even if she is not in actual danger, there is room to permit it, based on the halachic authority’s evaluation of the situation.

Responsa Tzitz Eliezer 13:102

It is clear that in Jewish law an Israelite is not liable to capital punishment for feticide.... An Israelite woman was permitted to undergo a therapeutic abortion, even though her life was not at stake.... This permissive ruling applies even when there is no direct threat to the life of the mother, but merely a need to save her from great pain, which falls within the rubric of "great need." Now, is it possible to imagine a case in which there is more need, pain, and distress, than the present one, in which the mother is confronted by the [prospect of a] suffering child whose certain death is only a few years away and nothing can be done to save it?

Igros Moshe, Choshen Mishpat II, 69

דאף הולדות שלפי דעת הרופאים הם כאלו שלא יחיו שנים רבות כהא דנולדים איזה ילדים במחלה הנקראת תיי - סקס אפילו כשנודע ע“י הבדיקות בעובר שנתחדש עתה שהולד יהיה ולד כזה אסור כיון דלהאם ליכא סכנה ואינו רודף אין להתיר אפילו שהצער יהיה גדול מאד... וברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע“פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי תיי - סקס שכולן אסורין מדינא ממש.

Even for children for whom the doctors predict a very short life span, such as those children who are born with the disease called Tay-Sachs, which through newly developed tests can be diagnosed prenatally, it would be forbidden since there is no danger to the mother and the infant is not a rodef. One cannot permit an abortion even though there is very great suffering involved … It is incontrovertible and clear as I have written, a straightforward halachah according to the words of our Masters, the traditional commentaries and halachic authorities, that abortion would be forbidden as bona-fide murder, for any fetus; legitimate or a mamzer, genetically normal or afflicted with Tay-Sachs, are all included in the prohibition according to Jewish law.

Rabbi Jacob Emden (Germany, 1697-1776)

"And even in the case of a legitimate fetus there is reason to be lenient if there is a great need, so long as labor has not begun (or: as long as the child has not yet begun to move); even if the mother's life is not in jeopardy, but only so as to save her from an evil associated with it that would cause her great pain...("When Life is in the balance", p. 92)

From "Induced Abortion," The Journal of Halacha and Contemporary Society Vol. 1 No.1, Spring 1981

"Indications for induced abortion can be divided into two categories, maternal and fetal...

a.) Maternal indications for abortion:

  • The mother's life is endangered as a result of pregnancy or delivery.
  • The mother's life is endangered by a disease pre-dating the pregnancy, which is exacerbated by it.
  • A maternal systemic organic disease, exacerbated by pregnancy, but not life-threatening.
  • Hastening of maternal death as a result of pregnancy.
  • Maternal mental disease cause or exacerbated by pregnancy.
  • Organic disease of an isolated organ, exacerbated by pregnancy.
  • Extra-marital pregnancy.
  • Social, economic, or other factors.

b.) Fetus-related reasons for abortion:

  • Maternal diseases likely to cause fetal defects.
  • An iatrogenic situation likely to cause birth-defects.
  • Genetic disease of the fetus.