(יג) חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃
(13) You will keep the feast of tabernacles seven days, in your gathering from your threshing-floor and from your winepress.
(א) באספך. בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פרות הקיץ דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסכה בפסולת גורן ויקב:
Rashi introduces us to the idea that we are supposed to use the "psolet" from our threshing floor (wheat stalks) and winepress (grape vines) as schach in our Sukkah. Why should this be?
(יב) אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת. הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
(12) I will thank You, since You answered me and You have become my salvation. The stone that was despised by the builders has become the main cornerstone. From the Lord was this, it is wondrous in our eyes. This is the day of the Lord, let us exult and rejoice upon it. (Psalms 118:21-24)
(ז) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אַל־תַּבֵּ֧ט אֶל־מַרְאֵ֛הוּ וְאֶל־גְּבֹ֥הַּ קוֹמָת֖וֹ כִּ֣י מְאַסְתִּ֑יהוּ כִּ֣י ׀ לֹ֗א אֲשֶׁ֤ר יִרְאֶה֙ הָאָדָ֔ם כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיהוָ֖ה יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב׃
(7) But the LORD said unto Samuel: ‘Look not on his countenance, or on the height of his stature; because I have rejected him; for it is not as man sees: for man looks on the outward appearance, but the LORD looks on the heart.’
(יא) וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֣ל אֶל־יִשַׁי֮ הֲתַ֣מּוּ הַנְּעָרִים֒ וַיֹּ֗אמֶר ע֚וֹד שָׁאַ֣ר הַקָּטָ֔ן וְהִנֵּ֥ה רֹעֶ֖ה בַּצֹּ֑אן וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יִשַׁי֙ שִׁלְחָ֣ה וְקָחֶ֔נּוּ כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב עַד־בֹּא֥וֹ פֹֽה׃
(11) And Samuel said to Yishai: ‘Are here all your children?’ And he said: ‘There remains yet the youngest, and, behold, he keeps the sheep.’ And Samuel said to Yishai: ‘Send and fetch him; for we will not sit down till he comes here.’
What is the Torah's attitude towards weakness? Why is this attitude unique?
(טז) כָּל־חטאתו [חַטֹּאתָיו֙] אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לֹ֥א תִזָּכַ֖רְנָה ל֑וֹ מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֛ה עָשָׂ֖ה חָי֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃
(16) None of his sins that he has committed will be remembered against him; he has done that which is lawful and right; he shall surely live.
(ב) שמשפט וצדקה עשה, כי בתשובה מאהבה יעשה מעונות זכיות, ויהיה דומה כאילו לא חטא רק שעשה משפט וצדקה, כי אם חבול ישיב וגזלה ישלם לא יוחשב לו חטא החבלה והגזלה רק זכות ההשבה והתשלומין שקיים מ''ע, כאילו לא חטא בעבר רק עשה זכות ומצוה שע''י
According to the Malbim, how is it possible for our sins to become a source of merit for us?
This concept of "upcycling" on Sukkot applies to the Etrog as well. Ramban explains the connection between the Etrog and the sin of Adam and Chava.
(א) פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שוה הדר הדר באילנו משנה לשנה וזה אתרוג לשון רש"י ... ועל דרך האמת "פרי עץ הדר" הוא הפרי שבו רוב התאוה ובו חטא אדם הראשון שנאמר (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל והנה החטא בו לבדו ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים
Rashi tells us that the Hadar is a tree whose bark and fruit taste the same. This is the same tree as the etz hada'at. Ramban tells us that the Hadar is the most enticing tree. He reminds us that when Chava is thinking about eating from the tree, it is the tree itself that she desires. We sinned with the Hadar tree, and therefore we make a tikun by using the etrog together with the rest of the arba minim on Sukkot.
Michal Horowitz suggests that the role of the lulav is to support the etrog. When we are trying to make a tikun, to fix something in ourselves that we have sinned with, we need the proper support.
Two potential follow-up activities:
1. Fill a bag with random items. Everyone picks one and thinks of how this item represents an area of their life that they can "upcycle."
2. Cut out green paper in the shape of leaves or other schach-like items. Each person thinks of some "psolet" in their life - something they don't like about themselves, a bad mida or a bad habit, or a difficult relationship - and writes some action steps for how to turn it into something they love about themselves.