שני סוגי מצוות!
א. מצווה שחובתו של אדם לעשות אותה אינה בשליטתו, כגון הנחת תפילין, אכילת מצה, נטילת ידיים בבוקר,שבת.
ב.מצווה שאדם אינו חייב לרוץ אחריה, אך אם הוא בוחר לעשות דבר מסוים הוא מתחייב בה. למשל: רוצה לאכול חייב לברך,שחיטה, ציצית(מנהג היום לשים בכל מקרה)
Three types of different "Mitzvot"
1. A Mitzva , commandment that is not in our hands. we have to follow it . For example - Teffilin.
2. A Mitzva that one doesn't have to follow but it possible that you might make a step that will change everything and make you have to do the Mitzva .
שאלת נושא : לאיזה קטגוריה מצוות סוכה נכנסת מבין השני? תביאו דוגמאות והסברים
?מתי אתם מברכים על"לשב בסוכה" שאתם עומדים או יושבים ? מתי לדעתכם צריך
רמב"ם בפרק שישי דין יב כתב:כל זמן שיכנס לישב בסוכה כל שבעה ימים– מברך קודם שישב: "אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה" ... נמצא מקדש מעומד, ומברך "לישב בסוכה",
The Rambams opinion is that the main part of the Succah is sitting in it and thats why we recite the blessing standing.
ראבד: מנהג מקומנו לא היה מעולם כזה, והטענה כי הישיבה אינה אלא על דעת האכילה וכל זמן שאינו אוכל, הברכה עובר הזמן של ישר עשייה אחרי הברכה. ולכן מברכים בישיבה כי זה על דעת האכילה .
The Raavad says that that the main part of מצוות ישיבה בסוכה is eating and chilling in the succah and thats why we recite the "Bracha" when we are already sitting down .
שו"ע הלכה
(.רמב"ם , מקדש מעומד ומברך: לישב בסוכה, ויושב, (ואין נוהגים , כן אלא מקדשין מיושב
Summary : Rambam Blesses when standing because the Mitzva is - Sitting in the Succah
Others : Blesses when sitting because the "Bracha" is for eating and sitting in the Succah
הסיבה שאנחנו יושבים ואז מברכים היא כי מסתכלים על העיקר שלשמה הברכה נועדה ודרך זה שרואים שהחיוב הוא כללי כגון אכילה בסוכה , שינה בסוכה, שהייה בסוכה , לשבת בסוכה אז אנחנו מבינים שהברכה היא לאו דווקא לישיבה בסוכה אלא יותר כללית ולכן אומרים את הברכה כבר בישיבה