Above Sinai: Midrashim on the Conversations in Heaven

(יב) וַיֹּ֨אמֶר יקוק אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃ (יג) וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹקִֽים׃ (יד) וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃

(טו) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃ (טז) וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יקוק עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃ (יז) וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יקוק כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ (פ)

(12) And YHWH said to Moses, “Go up to me to the mountain and be there, that I may give you the stone tablets and the teaching and the commandments that I have written to instruct them. (13) And Moses arose, and Joshua his attendant with him, and Moses went up the mountain of God. (14) And to the elders he had said, "Sit here for us until we return to you, and, look, Aaron and Hur are with you. Whoever has matters to air may approach them.

(15) And Moses went up, and the cloud covered the mountain. (16) And YHWH's glory abode on Mount Sinai, and the cloud covered it six days. And on the seventh day He called out to Moses from the midst of the cloud. (17) And the sight of YHWH's glory was like consuming fire at the mountaintop before the eyes of the Israelites. (18) And Moses entered within the cloud and went up the mountain, and Moses was on the mountain forty days and forty nights.

(Trans. by Robert Alter)

Babylonian Talmud

Tractate Shabbat

Redacted in Mesopotamia, c.550 - c.650 CE

שבת פ״ח-פ״ט

ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו

אמר להן לקבל תורה בא

אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם

(תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם

כי תפקדנו יקוק אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים

אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה

אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם

אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר (איוב כו, ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו

אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה

נותן לי מה כתיב בה

(שמות כ, ב) אנכי יקוק אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא

לכם שוב מה כתיב בה

לא יהיה לך אלקים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים

שוב מה כתיב בה

זכור את יום השבת לקדשו

כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות

שוב מה כתיב בה

לא תשא

משא ומתן יש ביניכם

שוב מה כתיב בה

כבד את אביך ואת אמך

אב ואם יש לכם

שוב מה כתיב בה

לא תרצח לא תנאף לא תגנוב

קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם

מיד הודו לו להקב"ה שנאמר (תהלים ח, י) יקוק אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב

מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב

Shabbat 88b-89a

And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on High the ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, what is one born of a woman [doing here] among us?

[God] said to them: He came to receive the Torah.

[The angels] said before Him: [The Torah is a] hidden treasure that was concealed by you 974 generations before the creation of the world; you seek to give it to flesh and blood [now]?

[As it is stated:] “What is man that You are mindful of him and the son of man that You think of him?” [Psalms 8:5].

[And further:] “God our Lord, how glorious is Your name in all the earth that Your majesty is placed above the heavens” (Psalms 8:2).

The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Provide them an answer.

[Moses] said before Him: Master of the Universe, I am afraid lest they burn me with the breath of their mouths.

[God] said to him: Grasp My throne of glory and provide them an answer. As it is stated: “He causes him to grasp the front of the throne, and spreads His cloud over it,” [Job 26:9] and Rabbi Naḥum said: [This verse] teaches that God spread the radiance of His presence and His cloud over [Moses].

[Moses] said before Him: Master of the Universe, the Torah that You are giving me, what is written in it?

[God said to him:] “I am the Lord your God Who brought you out of Egypt” [Exodus 20:2].

[Moses] said to [the angels]: Did you descend to Egypt? Were you enslaved to Pharaoh? Why should the Torah be yours?

Again [Moses asked]: What is written in it?

[God said to him:] “You shall have no other gods” [Exodus 20:3]. [Moses said to the angels:] Do you dwell among the nations who worship idols?

Again [Moses asked]: What is written in it?

[God said to him:] “Remember the Shabbat day to sanctify it” [Exodus 20:8].

[Moses asked the angels:] Do you perform labor that you require rest?

Again [Moses asked]: What is written in it?

“Do not take [the name of the Lord your God in vain]” [Exodus 20:7].

[Moses asked the angels:] Do you do business with one another [that may lead you to swear falsely]?

Again [Moses asked]: What is written in it?

[God said to him:] “Honor your father and your mother” [Exodus 20:12].

[Moses asked the angels:] Do you have a father or a mother?

Again [Moses asked]: What is written in it?

[God said to him:] “You shall not murder, you shall not commit adultery, you shall not steal.”

[Moses asked the angels:] Is there jealousy among you; is there an evil inclination within you?

Immediately they agreed with the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “God our Lord, how glorious is Your name [in all the earth]” [Psalms 8:10] while “that Your majesty is placed above the heavens” is not written.

Immediately, each and every one [of the angels] became an admirer [of Moses].

(Adapted from Koren Steinsaltz)

Otzar Midrashim

Composed c.400 - c.1200 CE

בשעה שעלה משה למרום בא ענן ורבץ כנגדו ולא היה יודע משה רבינו אם לרכוב עליו אם לאחוז בו, מיד פתח הענן פיו ונכנס משה בתוכו, והיה מהלך ברקיע כאדם שמהלך בארץ, שכן כתוב בתורה ויבא משה בתוך הענן.

פגע בו קמוא"ל השוער המלאך הממונה על י״ב אלפים מלאכי חבלה שהן עומדין על שערי הרקיע, גער בו במשה וא״ל מה לך בן עמרם לבא במקום מלאכי אש? א״ל משה אני לא בעצמי באתי אלא ברשותו של הקב״ה לקבל התורה ולהורידה לישראל,

כיון שלא הניחו לילך הכהו משה פצע אחד ואבדו מן העולם, והיה משה מהלך ברקיע עד שפגע הדרניאל המלאך, אמרו עליו על הדרניאל המלאך שהוא גבוה מחבירו ששים רבוא פרסאות וכל דבור ודבור שיוצא מפיו י״ב אלפים ברקים של אש יוצאים מפיו (בדבור אחד), וכיון שראה משה גער בו וא״ל מה לך בן עמרם במקום קדושים עליונים?

כיון ששמע משה את קולו נבהל משה מפניו וזלגו עיניו דמעות ובקש ליפול מן הענן, מיד נתגלגלו רחמיו של הקב״ה ואמר להדרניאל מיום שבראתי אתכם בעלי מריבה אתם, בתחלה כשבקשתי לבראת אדם הראשון עשיתם קטיגוריא לפני ואמרתם לי מה אנוש כי תזכרנו וגו׳ ויחר אפי בכם ושרפתי מכם כתות כתות באצבעי הקטנה, ועכשיו מריבים אתם עם נאמן ביתי שהעליתי אותו הנה לקבל תורה להורידה לבני בחירי, שאלמלא תורה שישראל מקבלין אין לכם דירה ברקיע,

כיון ששמע הדרניאל מיד זירז עצמו לפני הקב״ה ואמר לפניו רבש״ע גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי שבא ברשותך, הנה עכשיו אהיה לו שלוחו ואלך לפניו כתלמיד לפני רבו. מיד רץ וכפף הדרניאל את עצמו והלך לפני משה כתלמיד לפני רבו עד שהגיע אצל אשו של סנדלפון,

א״ל הדרניאל למשה לך שוב שאיני יכול לעכב עצמי מפני אשו של סנדלפון שלא ישרפני, כיון שראה משה את סנדלפון מיד נבהל ונחפז ליפול מן הענן וזלגו עיניו דמעות ובקש רחמים לפני הקב״ה וענהו, ומרוב חיבתן של ישראל ירד הקב״ה בעצמו מכסא כבודו ועמד לפני משה עד שעבר מאשו של סנדלפון, ועל אותה שעה כתוב בתורה ויעבור ה׳ על פניו. אמרו על סנדלפון שהוא גבוה מחבירו מהלך ת״ק שנה ועליו כתוב והנה אופן אחד בארץ אצל החיות זה סנדלפון שעומד אחר המרכבה וקושר כתרים לקונו.

וכי תעלה על דעתך שמלאכי השרת יודעין היכן הקב״ה שרוי והלא כתיב ברוך כבוד ה׳ ממקומו, במקומו לא נאמר אלא ממקומו מלמד שאין מכירין מקומו של הקב״ה, אלא משביע סנדלפון את הכתר שמכתירין מקומו של הקב״ה בקדושות ועולה הכתר מעצמו ויושב בראש אדוניו, מיד כל חיילי מרום חלים וזעים וחיות הקדש דוממות ושרפי הקדש נוהמים כאריה ועונים השרפים ואומרים קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, וזה פירושו קדוש בעליונים קדוש בתחתונים קדוש בכל עולמים הוי"ה הנקדש בסוד צבאות ישראל, ובשעה שמגיע הכתר לכסא הכבוד מיד גלגלי המרכבה מתגלגלים ומתרעשין אדושם שרפרף וכל רקיעים כולם אוחזם חלחלה ובשעה שהכתר עובר על כסא הכבוד לישב במקומו כל חיילי מרום פוצחים פיהם ואומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו.

בא וראה שבחו של הקב״ה שבשעה שמגיע הכתר בראשו מחזיק ה׳ ראשו לקבל הכתר מעבדיו, וכל חיות ושרפים וגלגלי המרכבה וכסא הכבוד וחיילי מעלה וחשמלים וכרובים מתגדלים ומתחברים ומתגאים ונותנין הוד והדר וממליכים אותו כולם ואומרים בפה אחד הוי״ה מלך הוי״ה מלך הוי״ה ימלוך לעולם ועד. וזהו פי׳ ה׳ מלך קודם שנברא העולם ה׳ מלך משנברא העולם ה׳ ימלוך לעולם ועד לעולם הבא. ואף הקב״ה ישתבח שמו מסכים עמהם ואומר ימלוך ה׳ לעולם אלקיך ציון לדור ודור הללויה.

וכיון שעבר משה מסנדלפון פגע בו רגיון נהר של אש וגחלים שלו שורפין את מלאכי השרת ובו טובלין כלם ומתחדשים לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך, וכך מפורש על יד דניאל (ז' י') נהר דינור נגד ונפיק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשנה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון דינא יתיב וספרין פתיחו, וזה פירושו נהר של אש ששמו רגיון מושך גחלים בוערות ויוצא לפני הקב״ה מתחת כסא הכבוד, והוא עשוי מזיעת ארבע חיות שתחת כסא הכבוד ומזיעות אש מאימתו של הקב״ה, ומאותה זיעת אש נעשה אותו הנהר.

והקב״ה יושב על כסא דין ודן אפילו למלאכי השרת שנאמר הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה, וכתיב הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, וכשמלאכי השרת באין לדין מתחדשין וטובלין באותו נהר של אש, ומה אם מלאכי השרת טובלין באותו נהר של אש, בני אדם לא כל שכן.

מיד הקב״ה העבירו משם, ופגע בו גליצור המכונה רזיאל, ועליו הוא אומר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ולמה נקרא שמו גליצור שמגלה טעמי צור, ולמה נקרא שמו רזיאל ששומע מאחורי הפרגוד מה שנגזר להיות ומכריז בעולם,

ועומד אליהו זכור לטוב על הר חורב ושומע קול הכרזה מפיו והולך ומשמיע הקול בעולם, וכן כתיב כי עוף השמים יוליך את הקול זה רזיאל ובעל כנפים יגיד דבר זה אליהו.

אמרו עליו על גליצור שהוא עומד לפני הכסא וכנפיו פרושות לקבל הבל פיהם של חיות ואלמלא כן היו נשרפין כל מלאכי השרת מהבל פיהם של חיות. ועוד מדה אחרת של גליצור שנוטל כמין מחבת ברזל והיא של אש ומקבל עליה גחלי אש מנהר רגיון ומעמידה כנגד מלכים ושרים ונגידי עולם כדי שיצליח זיום ותפול אימתם בעולם,

כיון שראהו משה נזדעזע, מיד נטל הקב״ה והעבירו משם, ופגע בו גדוד של מלאכי אימה שהם סובבים לכסא הכבוד שהם גבורים ועצומים מכל המלאכים ובקשו לשרפו בהבל פיהם, מיד פירש הקב״ה עליו זיו כבודו ואמר למשה השב להם תשובה, אמר להם משה רבינו: כתיב בתורה אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, שמא נשתעבדתם במצרים ויצאתם בני חורין שאתם צריכין לתורה? כתיב לא יהיה לך אלקים אחרים, שמא ע״ז יש בתוככם שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תשא, שמא משא ומתן יש ביניכם שאתם צריכין לתורה לענין שבועה, כתיב זכור את יום השבת לקדשו, שמא פעולה יש ביניכם שאתם צריכין לתורה? כתיב כבד את אביך ואת אמך, שמא אב ואם יש לכם שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תרצח, שמא שפיכות דמים יש ביניכם שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תנאף, שמא נשים יש ביניכם שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תגנוב שמא ממונות יש ברקיע שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תענה, שמא עדות שקר יש ביניכם שאתם צריכין לתורה? כתיב לא תחמוד, שמא בתים ושדות וכרמים יש ביניכם שאתם צריכין לתורה?

מיד חזרו כל מלאכי השרת והודו לדבריו של הקב״ה ואמרו ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. ולמדו הקב״ה כל התורה כולה בארבעים יום,

וכשבא לירד וראה אימתן של מלאכים וגדודי מלאכי אימה מלאכי זיע ומלאכי חלחלה ומלאכי רתת, מיד אחזתו חלחלה ושכחה בשעה אחת, מיד קרא הקב״ה ליפיפיה שר התורה ומסר לו את התורה ערוכה בכל ושמורה, וכל מלאכי השרת נעשו אוהביו, וכל אחד ואחד מסר לו דבר רפואה וסוד שמות שהן יוצאין מכל פרשה ופרשה וכל שמושיהן, שכן הוא אומר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, ואף מלאך המות מסר לו דבר שכן כתיב ויתן את הקטרת ויכפר על העם,

וזהו השמוש הנכבד שמסרו לו המלאכים ע"י יפיפיה שר התורה וע״י מטטרון שר הפנים ומסרה משה לאלעזר ואלעזר לפנחס בנו שהוא אליהו כהנא רבא ויקירא זכור לטוב, אמן.

When Moses ascended on high, a cloud came up against him, and Moses our teacher did not know if one rides it or holds it. Immediately, the cloud opened its mouth and Moses entered it, and he walked into the firmament like a man walking on land, as it is written in the Torah: "And Moses entered within the cloud" [Exodus 24:18].

He encountered Kemu'el, the guardian angel in charge of the twelve thousand angels of destruction who were standing at the gates of the firmament. He rebuked Moses, saying to him: "What do you have, son of Amram, that you should come into the place of the Fiery Angels?" Moses said to him: "I did not come merely by myself, but only with the permission of the Holy One, Blessed be He, to receive the Torah and bring it down to Israel.

Since he would not let him pass, Moses hit him with one hit, and he made him lost from the world. And Moses continued walking in the firmament until he confronted the angel Hadraniel. They said about the angel Hadraniel that he is taller than his kinsman -- six-hundred thousand parasangs [tall] -- and with each and every word that comes out of his mouth, twelve thousand bolts of fire come out of his mouth (all at once). And when he saw Moses he rebuked him, saying, "What do you have, son of Amram, in the place of the highest saints?"

When Moses heard his voice, Moses became afraid before him. And his eyes were dripping tears and he wanted to be let down from the cloud. Immediately, the Holy One, Blessed be He's mercy was aroused, and He said to Hadraniel, "From the day I created you (all), you (all) have been an opponent of theirs [the humans]. In the beginning, when I wanted to created Adam the First, you (all) made their prosecution before me, and you (all) said to me, 'What is man that You are mindful of him?' [Psalms 8:5] And I was upset with you (all), and I burnt from you (all) many bunches with my little finger. And now you (all) are quarreling with my loyal servant, whom I brought up here to receive the Torah and to bring down to my chosen child? If it were not for the Torah that Israel is receiving, you (all) would not have a living space in the firmament!"

When Hadraniel heard this, immediately he hastened himself before the Holy One, Blessed be He, and said before him, "Master of the Universe, it is revealed and known before you, but I did not know that he [Moses] came with your permission. Now I shall be his emissary and go before him as a student before his teacher." At once, Hadraniel ran and lowered himself before Moses as a student before his teacher, until they arrived at Sandalphon's fire.

Hadraniel said to Moses, "You must return, for I am not able to protect myself before

Sandalphon's fire that it should not burn me." When Moses saw Sandalphon, he was immediately startled and hastened to go down from the cloud, and his eyes were dripping tears, and he asked for mercy before the Holy One, Blessed be He. And He answered him. Out of his great fondness for Israel, the Holy One, Blessed be He, Himself descended from His Throne of Glory and stood before Moses until he passed from Sandalphon's fire. About that time it was written in the Torah: "And YHWH passed before him" [Exodus 34:6]. They said about Sandalphon that he was taller than his kinsman, the distance of five-hundred years, and about him it is written: "One of the Ophanim on the ground, next to the Chayot" [Ezekiel 1:15] -- this is Sandalphon, who stands behind the Chariot and ties crowns for its owner.

Does it cross your mind that the ministering angels know where the Holy One, Blessed be He, dwells, for is it not written, "Blessed is YHWH's glory from His place [mimkomo]" [Ezekiel 3:12]? However, it does not say "in His place" [bimkomo] but rather "from His place" [mekomo], which teaches that the place of the Holy One, Blessed be He, is not known. But Sandalphon completes the crown that crowns the place of the Holy One, Blessed be He, with sanctity. And the crown rises from its own accord and sits on the head of its master. Immediately, all the legions on high are afraid and trembling, and the chayot are silent, and the holy seraphim roar like lions, and the seraphim call out, "Holy, holy, holy, YHWH of legions, the whole earth is filled with His glory" [Isaiah 6:3]. And this is its interpretation: holy in the upper [world]; holy in the lower [world]; holy, the eternal YHWH, who is sanctified in the foundations of the legions of Israel. And at the time when the crown reaches the Throne of Glory, immediately the wheels of the chariot start rolling, and the Lord shakes his footstool and all the heavens are shaken. And at the time when the crown passes over the Throne of Glory to sit in its place, all the legions on high open their mouths and they say, "Blessed is YHWH's glory from His place" [Ezekiel 3:12].

Come and see the praise of the Holy One, Blessed be He: that when the crown arrives at His head, YHWH holds His head to receive the crown from His servants. And all the chayot and seraphim and the wheels of the chariot and the Throne of Glory and the legions of the heavens and the chashmalim and the cherubim, elevate themselves and unite and give majesty and splendor, and they proclaim, and they say in one voice: "YHWH is king, YHWH was king, YHWH will be king forever and ever." And this is its interpretation: YHWH, the King before the creation of the world; YHWH, the King from the creation of the world; YHWH will reign forever and until the world to come. And the Holy One, Blessed be He, Blessed be His name, consents, and says: "YHWH shall reign forever, your God, O Zion, for all generations, hallelujah" [Psalm 146:10].

And when Moses passed by Sandalphon, he encountered Regyon, which is the river of fire. And in its burnings the ministering angels are immersing and renewing themselves every morning, as it says: "They are renewed every morning—great is Your faithfulness" [Lamentations 3:23], and so it is interpreted through Daniel [7:10]: "A river of fire streamed forth before Him; a thousand thousands served Him; myriads upon myriads attended Him; the court sat and the books were opened." And this is its interpretation: "river of fire" -- this is called Regyon, which flows with burning embers, and it goes out before the the Throne of Glory of the Holy One, Blessed be He. And it is made with the sweat of the four chayot beneath the Throne of Glory. And they sweat fire in awe of the Holy One, Blessed be He, and from the fiery sweat, that river is made.

And the Holy One, Blessed be He, sits on the Throne of Judgement and judges even the ministering angels, as it says: "If He cannot trust His own servants, and casts reproach on His angels" [Job 4:18]. And it is written: "He puts no trust in His holy ones; the heavens are not guiltless in His sight" [Job 15:15]. And when the ministering angels are brought to judgment, they renew themselves in that river of fire. Therefore, if the ministering angels were immersing in the river of fire, would not humans also be doing so?

Immediately, the Holy One, Blessed be He, sent it [the river of fire] away, and he [Moses] came upon Galizur, called Raziel, about whom it is said, "Is it not at the word of the Most High, that evil and good emanate?" [Lamentations 3:39] And why is his name Galizur? Because he reveals [gala] the taste of rock [tzur]. And why is his name Raziel? Because he is one who hears behind the curtain [ragod] what is decreed [gazer] to be, and he proclaims it in the world.

And Elijah, who should be recalled for good, stands on Mount Horeb, and he hears the voice of the proclamation from His mouth, and he makes heard the voice in the world. As it is written: "For a bird of the air may carry the utterance" [Ecclesiastes 10:20] -- this is Raziel; "and a winged creature may report the word" [Ecclesiastes 10:20] -- this is Elijah.

It is said about Galizur [Raziel] that he stands in front of the throne with his wings spread to receive the noxious breath from the mouth of the chayot, otherwise, all the ministering angels would be burned from the noxious breath of the chayot. And another vocation is said about Galizur: that he takes like an iron pan, which is made of fire, burning embers in the river Regyon, and he stands opposite the kings and ministers, leaders of the world, so that there luster should prevail and their awe befall the world.

When Moses saw him, he trembled. Immediately, the Holy One, Blessed be He, took him and removed him from there. He [Moses] encountered a regiment of Angels of Terror, who surround the Throne of Glory, those who are mighty of all the angels. And they wanted to burn him with the noxious breath of their mouths. Immediately, the Holy One, Blessed be He, spread the luster of his glory and said to Moses: "Give them an answer." Moses our teacher said to them: "It is written in the Torah, 'I am the Lord your God Who brought you out of the land of Egypt, the house of bondage' [Exodus 20:2]; perhaps you were enslaved in Egypt and went forth as free people, that you are in need of the Torah? It is written: 'You shall have no other Gods' [Exodus 20:3]; perhaps there is idol worship amongst you and you are in need the Torah? It is written: 'You shall not swear' [Exodus 20:7]; perhaps there are dealings amongst you that you are in need of the Torah regarding oaths? It is written: 'Remember the Sabbath day and sanctify it' [Exodus 20:8]; perhaps there is activity amongst you that you are in need of the Torah? It is written: 'Honor your father and mother' [Exodus 20:12]; perhaps you have a father and mother that you are in need of the Torah? It is written: 'You shall not murder' [Exodus 20:13]; perhaps there is bloodshed amongst you that you are in need of the Torah? It is written: 'You shall not commit adultery' [Exodus 20:13]; perhaps there are women amongst you that you need the Torah? It is written: 'You shall not steal' [Exodus 20:13]; perhaps there are finances in the firmament that you are in need of the Torah? It is written, "You shall not bear [false witness]' [Exodus 20:13]; perhaps there are false testimonies amongst you that you are in need of the Torah? It is written: 'You shall not covet' [Exodus 20:14]; perhaps there are houses and fields and vineyards amongst you that you are in need of the Torah?"

Immediately, all the ministering angels retracted [their desire to burn Moses] and they admitted to his words to the Holy One, Blessed be He. And they said: "YHWH, our Master, 'How majestic is Your name throughout the earth, you who have covered the heavens with Your splendor!'" [Psalm 8:2] And He, the Holy One, Blessed be He, taught him [Moses] the whole Torah in forty days.

And when he [Moses] came to descend [from the firmament] and saw the awesomeness of the angels, and the legions of awesome angels -- trembling [zia] angels, and shuddering [chalchala] angels, and quaking [ratat] angels -- immediately, shuddering [chalchala] took hold of him and he forgot it [the Torah] all at one moment. Immediately, the Holy One, Blessed be He, called to Yefefiah, Minister of Torah, who gave over to him [Moses] the Torah, fully prepared and preserved. And all the ministering angels became his [Moses's] admirer. And each one of them gave him something of healing and the hidden meaning of names that comes out of each and every section of Torah [parsha] and all their uses, as it says, "You went up to the heights, having taken captives, having received tribute of men" [Psalm 68:19]. And even the Angel of Death gave him something, as it is written: "He places the incense and made expiation for the people" [Numbers 17:12].

And this is the honorable use of that which was taught to him by Yefefiah, the Minister of Torah, and by Metatron, Minister of the Faces. And Moses gave it over to Elazar, and Elazar to his son Pinchas, who is Elijah the great and precious priest, he should be remembered for good. Amen.

Angelology

Classes of Heavenly Attendants

​​​​​​​Ofanim / אופנים

Lit. "wheels;" associated with the Divine Chariot (cf. Ezekiel 1); later understood

as a class of heavenly beings who guard God's divine throne.

Chayot / חיות

The four-faced animals that stand alongside God's Divine Chariot (cf. Ezekiel 1).

Chashmalim / חשמלים

Class of heavenly beings (cf. Ezekiel 1).

Cherubim / כרובים

Class of heavenly beings; often depicted as guardians (cf. Genesis 3:24) or

attendants at God's Divine Throne (cf. Isaiah 37:16).

Seraphim / שרפים

Lit. "serpents;" a class of heavenly beings who attend at God's Divine Throne (cf.

Isaiah 6).

Distinct Angelic Beings

Kemuel / קמוא"ל

Archangel; associated with strength, courage, and war; also called Camael or

Chamuel / חמואל.

Hadraniel / הדרניאל

Archangel; guardian of the second gate of heaven.

Sandalphon / סנדלפון

Archangel; associated with the gathering of prayers and the wheels of the Divine

Chariot.

Raziel / רזיאל

Archangel; known as the keeper of secrets and mysteries; also called Galizur /

גליצור.

Yefefiah / יפיפיה

Archangel; teacher of Kabbalistic mysteries and the Torah.

Metatrone / מטטרון

The greatest of the archangel; often associated with the Biblical character of

Enoch, with messianism, and as the guide of Israel through the wilderness of

Sinai.

Regions of the Firmament

Regyon / רגיון

The river of fire beneath the Throne of Glory.