Midrash: The 'Original' Meaning
by Josh W

(ז) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם וגו' (בראשית ד, ח), עַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִים, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַחֲלֹק אֶת הָעוֹלָם, אֶחָד נָטַל הַקַּרְקָעוֹת וְאֶחָד נָטַל אֶת הַמִּטַּלְטְלִין, דֵּין אָמַר אַרְעָא דְּאַתְּ קָאֵם עֲלָהּ דִּידִי, וְדֵין אָמַר מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ דִּידִי, דֵּין אָמַר חֲלֹץ, וְדֵין אָמַר פְּרַח, מִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵּהוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ אֶת הַקַּרְקָעוֹת, וּשְׁנֵיהֶן נָטְלוּ אֶת הַמִּטַּלְטַלִין, וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וגו'. יְהוּדָה בַּר אָמֵי אָמַר עַל חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה לַעֲפָרָהּ וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי הוּנָא תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם הֶבֶל, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁאֲנִי בְּכוֹר, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עִמִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ וַיָּקָם קַיִן.

And Cain spoke to Abel his brother, and it came to pass when they were in the field…(Genesis 4:8) What were they arguing about? They said: come let’s divide up the world, one will take the land and one will take the moveable property. This one said: the ground you are standing on is mine. The other one said: what you are wearing is mine. This one said: take it off! The other one said: fly! Because of this “…Cain rose against his brother Abel and killed him.”

R’ Yehoshua of Sakhnin said in the name of R’ Levi: they both took the land and the moveable property. What were they arguing about? One said: the Holy Temple will be built in my boundary. The other said: the Holy Temple will be built in my boundary. As it says “…when they were in the field…” and the field only refers to the Holy Temple. This is what it says “…Zion shall be plowed as a field…(Micah 3:12) Because of this “…Cain rose up against Abel his brother and killed him.”

Yehudah bar Ami said: they were arguing about the first Eve. R’ Ibo said: the first Eve returned to the dust. Then what were they arguing about? R’ Huna said: an extra twin sister was born with Abel. This one said: I will take her because I am the first born. The other one said: I will take her because she was born with me. Because of this “…Cain rose up against Abel his brother and killed him.”

(א) מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו לאביו חורשים והיו חורשים על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה. אמר לו אביו, מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? עכשיו אתה חורש על גבי המענה. ישב לו על גבי המענה והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה? אמר לו, לאו. ולמה את בוכה? אמר לו, שאני מבקש ללמד תורה. אמר לו והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה, ואתה מבקש ללמד תורה. אלא קח לך אשה ותוליד לך בנים ואתה מוליכן לבית הספר. עשה שתי שבתות ולא טעם כלום עד שנגלה לו אליהו זכור לטוב, ואמר לו, בן הורקנוס, למה אתה בוכה? אמר לו מפני שאני מבקש ללמד תורה. אמר לו, אם אתה מבקש ללמד תורה, עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי. עמד והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי. ישב לו והיה בוכה. אמר לו, מפני מה אתה בוכה? אמר לו, מפני שאני מבקש ללמד תורה. אמר לו, בן מי אתה? ולא הגיד לו.

(ב) אמר לו, מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון? אמר לו לאו. אמר לו עמד ואלמדך שלשתן. ישב והיה בוכה. אמר לו, בני, מפני מה אתה בוכה? אמר לו, שאני מבקש ללמד תורה. והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע, והיה חוזר לו עליהן ומדבקן. עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי, והעמידו מלפניו. ישב והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה? אמר לו, מפני שהעמדתני מלפניך כאדם שמעמיד מלפניו מכה שחין. אמר לו, בני, כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים. אמר לו, בני, בן מי אתה? אמר לו בן הורקנוס אני. אמר לו, והלא בן גדולי עולם אתה, ולא היית מגיד לי! אמר לו, חייך, היום אתה סועד אצלי. אמר לו, כבר סעדתי אצל אכסניא שלי. אמר לו, ומי הוא אכסניא שלך? אמר לו, רבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן. (ג) שלח ושאל לאכסניא שלו, אמר להם, אצלכם סעד אליעזר היום? אמרו לו, לאו. והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום. אחרי כן הלכו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום. (א) אמרו בניו של הורקנוס לאביהם, עלה לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך. ועלה לירושלים לנדותו, ומצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי. והיו כל גדולי המדינה סועדין אצלו, בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע. (ב) ולמה נקרא שמו בן ציצית הכסת, שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים. אמרו על נקדימון בן גוריון, שהיה לו מזון שלשה סאים קמח לכל אחד ואחד שהיו בירושלים. אמרו עליו על בן כלבא שבוע, שהיה לו בית ארבע כורין של גנות טוחנין בזהב. אמרו לו, הרי אביו של רבי אליעזר בא. אמר להם, עשו לו מקום, ועשו לו מקום והושיבו אותו אצלו. ונתן עיניו ברבי אליעזר, אמר לו, אמור לנו דבר אחד מהתורה. אמר לו, רבי, אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהיה מוציא. כך אני איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקיבלתי ממך. (ג) אמר לו, אמשול לך משל למה הדבר דומה, למעין זה שהוא נובע ומוציא מים, ויש בכוחו להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס. כך אתה יכל לומר דברי תורה יותר ממה שקבלו מסיני. אמר לו, שמא ממני אתה מתבייש, הריני עומד מאצלך. עמד רבן יוחנן והלך לו לחוץ, והיה רבי אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה. בא רבן יוחנן מאחוריו ונשקו על ראשו. אמר לו, אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם. (ד) אמר הורקנוס, למי אמר כך. אמרו לו, לאליעזר בנך. אמר להם, לא כך היה לו לומר, אלא אשרי אני שיצא זה מחלצי. היה רבי אליעזר יושב ודורש, ואביו עומד על רגליו. כיון שראה אביו עומד על רגליו, נבהל. אמר לו, אבא, שב, שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך. אמר לו, בני, לא על כך באתי, אלא לנדותך מנכסי. ועתה שבאתי לראותך וראיתי כל השבח הזה, הרי אחיך מנודים מהם, והם נתונים לך במתנה. (ה) אמר לו, והרי אני איני שוה כאחד מהם. אילו קרקעות בקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא, היה לפניו לתן לי, שנאמר, (תהלים כד , א): "ליי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ". ואילו כסף וזהב בקשתי, היה נותן לי, שנאמר, (חגי ב , ח): "לִי הַכֶּסֶף, וְלִי הַזָּהָב--נְאֻם יי צְבָאוֹת". אלא לא בקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא אלא תורה בלבד, שנאמר, (תהלים קיט , קכח): "עַל כֵּן, כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּיי כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי". (א) רבי אליעזר בן הורקנוס פתח (תהלים קו, ב): "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ". וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורתו של הקדוש ברוך הוא, או להשמיע כל תהלתו? אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות, למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא, בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (תהלים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ". (ב) עד שלא נברא העולם, היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד, ועלה במחשבה לברוא את העולם, והיה מחריט את העולם העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהוא רוצה לבנות פלטרים שלו, אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו, אינו מתחיל לבנות, כך הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה. (ג) שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, ואלו הן, תורה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ובית המקדש ותשובה ושמו של משיח.​​​​​​​

A tale of Rabbi Eliezer, son of Hyrḳanos. His father had many ploughmen who were ploughing arable ground, whereas he was ploughing a stony plot; he sat down and wept. His father said to him: O my son! Why do you weep? Perhaps you are distressed because you are ploughing a stony plot? Now, plough with us arable soil. He sat down on the arable ground and wept. His father said to him: But why do you weep?... He answered him: I weep only because I desire to learn Torah. (Hyrḳanos) said to him: You are twenty-eight years old—yet you desire to learn Torah? Nay, go, take a wife and have sons and you will take them to the school. He fasted two weeks not tasting anything, until Elijah— may he be remembered for good—appeared to him and said to him: Son of Hyrḳanos! Why do you weep? He replied to him: Because I desire to learn Torah. (Elijah) said to him: If you desire to learn Torah, go to Jerusalem to Rabban Yochanan ben Ẓakkai.

He arose and went up to Jerusalem to Yochanan ben Ẓakkai and sat down and wept. (R. Jochanan) said to him: Why do you weep? He answered him: Because I wish to learn Torah. (R. Jochanan) said to him: Whose son are you? But he did not tell him. (R. Jochanan) asked him: Have you never learnt to read the Shema', or the Amida, or the Blessing after meals? He replied to him: No. He arose and (R. Jochanan) taught him all three. He sat down and wept. (R. Jochanan) said to him: My son, why do you weep? He replied: Because I desire to learn Torah. He (thereupon) taught him two rules (of the Law) every day of the week, and on the Sabbath (Eliezer) repeated them and memorised them....

THE sons of Hyrḳanos said to their father: Go to Jerusalem and disown your son Eliezer. He went up to Jerusalem to disinherit him, and it happened that a festival was being celebrated there by R. Jochanan ben Ẓakkai. All the nobility of the district were dining with him; (such as) Ben Zizith Hakkeseth, Nicodemus ben Gorion, and Ben Kalba Sabua...

The people said (to R. Jochanan): Behold, the father of R. Eliezer has arrived. He told them: Prepare a place for him, and seat him next to us. (R. Jochanan) fixed his gaze on R. Eliezer, saying to him, Tell us some words of the Torah. (R. Eliezer) answered him saying: Rabbi! I will tell you a parable. To what is the matter like? To this well which cannot yield more water than the amount which it has drawn (from the earth); likewise am I unable to speak words of the Torah in excess of what I have received from you. (R. Jochanan) said to him, I will (also) tell thee a parable. To what is the matter like? To this fountain which is bubbling and sending forth its water, and it is able to effect a discharge more powerful than what it secretes; so too are you able to speak words of the Torah in excess of what Moses received at Sinai. ... (Thereupon) R. Eliezer sat down and expounded [darash]. His face shone like the light of the sun and his radiance beamed forth like that of Moses, so that no one knew whether it was day or night. They went and said to Rabban Jochanan ben Ẓakkai: Come and see R. Eliezer sitting and expounding, his face shining like the light of the sun and his radiance like that of Moses, so that no one knows whether it be day or night. He came from (his place) behind him and kissed him on his head, saying to him: Happy are you, Abraham, Isaac, and Jacob, because this one has come forth from your loins.

Hyrḳanos his father said: To whom does (R. Jochanan) speak thus? The people answered: To Eliezer thy son. He said to them: (R. Jochanan) should not have spoken in that manner, but actually, "Happy am I because he has come forth from my loins." Whilst R. Eliezer was sitting and expounding, his father was standing upon his feet. When (Eliezer) saw his father standing upon his feet, he became agitated and said to him: My father! be seated, for I cannot utter the words of the Torah when you are standing. (Hyrḳanos) replied to him: My son, it was not for this reason that I came, but my intention was to disinherit you. Now that I have come and I have witnessed all this praise; behold, your brothers are disinherited and their portion is given to you as a gift!

(Eliezer) replied: Verily I am not equal to one of them. If I had asked the Holy One, blessed be He, for land, it would be possible for Him to give this to me, as it is said, "The earth is the Lord's, and the fulness thereof" (Ps. 24:1). Had I asked the Holy One, blessed be He, for silver and gold, He could have given them to me, as it is said, "The silver is mine, and the gold is mine" (Hag. 2:8). But I asked the Holy One, blessed be He, that I might be worthy (to learn the) Torah only, as it is said, "Therefore I esteem all precepts concerning all things to be right; and I hate every false way" (Ps. 119:128).

R. ELIEZER BEN HYRḲANOS opened (his discourse with the text), "Who can utter the mighty acts of the Lord, or shew forth all his praise?" (Ps. 106:2). Is there any man who can utter the mighty acts of the Holy One, blessed be He, or who can shew forth all His praise?... Before the world was created, the Holy One, blessed be He, with His Name alone existed, and the thought arose in Him to create the world. He began to trace (the foundations of) the world before Himself, but it would not stand. They told a parable, To what is the matter like? To a king who wishes to build a palace for himself. If he had not traced in the earth its foundations, its exits and its entrances, he does not begin to build. Likewise the Holy One, blessed be He, was tracing (the plans of) the world before Himself, but it did not remain standing until He created repentance.

Seven things were created before the world was created. They are: The Torah, Gehinnom, the Garden of Eden, the Throne of Glory, the Temple, Repentance, and the Name of the Messiah.