"Kol Nidrei: History, Controversy and the Power of our Words" Shabbat Shuva 5776
1א

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים

ויש מי שעושין כך, כשעומד שליח צבור מתחיל ואומר.
כל נדרים ואיסורים ושבועות וקיומין וחרמין, שנדרנו ושאסרנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה הבא עלינו, בכולם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר, ואם שבועה נשבענו אין כאן שבועה, אם קיום קיימנו אין כאן קיום. בטל הנדר מעיקרו, בטלה השבועה מעיקרה, בטל הקיום מעיקרו. אין כאן לא נדר ולא איסור ולא חרם, ולא שבועה, ולא קיום. יש כאן מחילה וסליחה וכפרה. ככתוב בתורתך ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה +במדבר ט"ו, כ"ו+.
ואומר ברוך שהחיינו, לפי שאין כוס ביום הכפורים לאומרו.

אבל שגרו ממתיבתא הקדושה שמנהג שטות הוא זה ואסור לעשות כן.

Rav Amram Gaon in the 9th century mentions the yeshivas of the time objected to the practice of saying Kol Nidrei claiming it was a silly practice.

2ב

(ג) אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיקוק אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

(3) When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.

3ג

(כב) כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיקוק אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יקוק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ (כג) וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ (כד) מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיקוק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ (ס)

(22) When thou shalt vow a vow unto the LORD thy God, thou shalt not be slack to pay it; for the LORD thy God will surely require it of thee; and it will be sin in thee. (23) But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee. (24) That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto the LORD thy God, even that which thou hast promised with thy mouth.

4ד

(ד) ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶׁתִּדּ֖וֹר וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃

(4) Better is it that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.

5ה

דתניא טוב אשר לא תדור וגו' (קהלת ה) טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם

For it was taught: Better it is that thou shouldst not vow, than that thou shouldst vow and not pay.Better than both is not to vow at all: thus said R. Meir. R. Judah said: Better than both is to vow and repay.

6ו

דתניא רבי נתן אומר כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה:

. For it was taught: R. Nathan said: Whoever vows is as though he built a high place, and who fulfils it, is as though he burnt incense thereon...

7ז

(א) אַל תְּהִי רָגִיל בִּנְדָרִים. כָּל הַנּוֹדֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַיְּמוֹ, נִקְרָא רָשָׁע וְנִקְרָא חוֹטֵא.

(ד) צָרִיךְ לִזָהֵר שֶׁלֹּא יִדֹּר שׁוּם דָּבָר, וַאֲפִלּוּ צְדָקָה אֵין טוֹב לִדֹּר; אֶלָּא אִם יֶשְׁנוֹ בְּיָדוֹ, יִתֵּן מִיָּד; וְאִם לָאו, לֹא יִדֹּר עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְאִם פּוֹסְקִים צְדָקָה וְצָרִיךְ לִפְסֹק עִמָּהֶם, יֹאמַר: בְּלֹא נֶדֶר.

1) A person should not regularly make vows.A person who makes a vow even though he fulfills it is called evil and a sinner.

4) If a person needs to verbally declare a Tzedakka contribution they should say "Bli Neder"(without a vow)

8ח

רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כח

אבל רב נטרונאי גאון כתב אין נוהגין לא בשתי ישיבות ולא בכל מקום להתיר נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכפורים אלא שמענו שבשאר ארצות אומרים כל נדרי אבל אנן לא ראינו ולא שמענו מרבותינו זכרם לברכה.

Rav Natronai Gaon (9th century) mentions that he heard of other lands that annul vows before Rosh Hashana and Yom Kippur but he is unfamiliar with the practice and has never seen it nor heard of it from his teachers. He therefore thinks it should not be done. (The Geonim did not even learn Tractate Nedarim in their yeshivot)

9ט

והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר אי זכור עקריה לתנאיה וקיים ליה לנדריה אמר אביקוק תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר רבא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא הכא במאי עסקינן כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע במה התנה והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר נדריה לית ביה ממשא לא אמר על דעת הראשונה אני נודר עקריה לתנאיה וקיים לנדריה רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא אמר ליה רבא תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפירקא

And he who desires that none of his vows made during the year shall be valid, let him stand at the beginning of the year and declare, ‘Every vow which I may make in the future shall be null. [HIS VOWS ARE THEN INVALID,] PROVIDING THAT HE REMEMBERS THIS AT THE TIME OF THE VOW. But if he remembers, he has cancelled the declaration and confirmed the vow? — Abaye answered: Read: providing that it is not remembered at the time of the vow. Raba said, After all, it is as we said originally. Here the circumstances are e.g., that one stipulated at the beginning of the year, but does not know in reference to what. Now he vows. Hence, if he remembers [the stipulation] and he declares: ‘I vow in accordance with my original intention’, his vow has no reality. But if he does not declare thus, he has cancelled his stipulation and confirmed his vow. R. Huna b. Hinena wished to lecture thereon [sc. anticipatory cancellation] at the public session. But Raba remonstrated with him : The Tanna has intentionally obscured the law, in order that vows should not be lightly treated, whilst you desire to teach it publicly!
10י

רא"ש מסכת נדרים פרק ג סימן ה

והיה אור"ת ז"ל שעל פי הלכה זו נהגו לומר כל נדרי בליל יום הכפורים להתנות על נדרים של שנה הבאה שאם ידור האדם בכעסו ויהיה שכוח התנאי שלא יתקיימו נדריו ובשביל שביום הכיפורים מתקבצין כל העם לבית הכנסת נהגו לאומרו ביום הכפורים וגם מצינו בספר יחזקאל (מ') דקרי ליום הכפורים ראש השנה.

Rabeinu Tam say the previous Gemara is the basis for the practice to recite Kol Nidre before Yom Kippur. Kol Nidre is done to prevent a future vow that is taken at point of anger from taking hold. He states this was established to be done right before Yom kippur because that is when the multitudes are in synagogue.

11יא

תוספות מסכת נדרים דף כג עמוד ב

מתוך שמעתין מוחק ר"ת מה שכתוב במחזורים בכל נדרי מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה וסבורים הם שמתירין נדרים משנה שעברה וטועין חדא בכל התרת נדרים בעי חרטה מעיקרא לכל הפחות והרי אין אנו פותחין בשום חרטה ועוד דבעי יחיד מומחה או ג' הדיוטות וליכא ועוד שהלכה כרב פפא דהוא בתראה דאמר פרק השולח (גיטין דף לה:) צריך לפרט הנדר ואנן לא עבדינן הכי ועוד דנודר עצמו אי אפשר לו להתיר לכך נראה לו להגיה מיוה"כ זה עד יוה"כ הבא עלינו לטובה ונדרים של שנה הבאה הוא דשרינן

Rabeinu Tam erased the text of Kol Nidre written in the Machzorz that annul the vows from last Yom Kippur to this Yom Kippur. He changes it to cover vows taken from this Yom Kippur until next Yom Kippur.

He raises 4 objections to the original text because it lacks the following critical components for Hatarat Nedarim(annulling vows):

1) There is no Beit Din

2)There is no regret

3)The particular vow needs to be specified

4)You cant annul your own vows and the chazan is annulling his own vows

12יב

רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כח

ומיהו נראה כמנהג הקדמונים ולשון כל נדרי מוכיח שנתקן על הנדרים שעברו עליהם השנה שעברה ומתירין אותם כדי להציל מן העונש וכך אומר אותו שלשה פעמים וגם אומר ונסלח לכל עדת בני ישראל כי צריכין כפרה אותן שעברו. ומה שהקשה דבעי חרטה אנן סהדי כל מי שעבר נדרו הוא מתחרט מעיקרו כדי להנצל מן העונש. ומה שהקשה דבעיא שלשה הדיוטות הרי כל הקהל אומרים אותו איש איש בלחש וגם החזן הקהל מתירין אותו. והא דאמר רב פפא צריך לפרט הנדר היינו כשהנודר בא לפני החכם להתיר לו נדרו אולי נדר על דבר מצוה ולא יתיר לו החכם נדרו.

The Rosh defends the original Nusach and attemts to answer all of Rabeinu Tam's objections

13יג

הר"ן מסכת נדרים דף כג עמוד ב

ונראה שמה שאומרים קצת קהלות ביה"כ כל נדרי ואסרי וכו' לדבר זה הם מתכונים לבטל נדרים שידרו לאחר מכן אלא שלשונם משובש שנראה מלשונם שהם מתירין נדרים שעברו וזה אין לו ענין אלא נדרים הבאים לאחר מכן אלא שרבינו יעקב ז"ל היה מתקן הלשון כדי שיהא משמעותו להבא לומר כל נדרי ואסרי די אסרנא ודי חרמנא כולו קמוץ כדי שיהא נראה להבא ואין ראוי לומר כן כדי שלא יקלו ראשם בנדרים דהא תנא מסתם לה סתומי

The Ran mentions Rabeinu Tam that kol nidre is for future vows but comments how the language of Kol Nidre is all messed up as it is in past tense. He then raises a further objection as to why Kol Nidre should not be recited based on Nedarim 23b. He states that although Halachikally valid the practice of annulling for the coming year should not be publicized in order that people not become frivolous with their vows

14יד

Response R. Yechiel of Paris in disputation in Paris in 1240 with the Apostate Nicholas Donin after accusing the Jews of lack of trustworthiness because of Kol Nidrei:

"We only annul the unintentional vows, in order that a person not transgress with with his vows or oaths... and only those [vows] which relate specifically to himself, and not to others. However, vows which relate to others may not be annulled

15טו

לבוש אורח חיים סימן תריט סעיף א

וא"כ רוב נוסח של כל נדרי אשר נדפס במחזורים אין בו ממש, ואין לו שום פירוש אלא הניגון בלבד, ואינם יודעים ואינם מבינים מה אומרים, ואם איישיר חילי אתקננה, וכמה פעמים רציתי לתקנו וללמדו לחזנים כהוגן, ולא היו יכולים לשנות בעת תפלתם מפני הרגל הניגון שבפיהם, על כן אומר אני הרוצה לדקדק יאמרנו לבדו בחשאי וכאשר תקנתיה, ולא יסמוך על הש"ץ לומר אחריו מלה במלה, כי ודאי נוסח של טעות הוא מה שאומרים ואינו תנאי לא לש"ץ ולא לקהל רק צפצוף דברים בעלמא כמו העופות שמצפצפין ואין בהם דיבור, נ"ל.

R. Mordecha Yaffe 16th c. Poland

The text of Kol Nidrei has many grammatical mistakes and inconsistencies. The only real meaning behind it is its tune. He tried numerous times to fit the text but the Chazzanim would not let him because it would affect the tune.

16טז

יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויקוק מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א"ל לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה (ירמיהו מט, יא) עזבה יתומיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה (ירמיהו מט, יא) ואלמנותיך עלי תבטחו נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא ואת אמרת תניא דמסייע לך אטו לא ידענא דשפיר קאמינא הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה] בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה

.. One day R. Johanan was bathing in the Jordan, when Resh Lakish saw him and leapt into the Jordan after him. Said he [R. Johanan] to him, ‘Your strength should be for the Torah.’ — ‘Your beauty,’ he replied, ‘should be for women.’ ‘If you will repent,’ said he, ‘I will give you my sister [in marriage], who is more beautiful than I.’ He undertook [to repent]; then he wished to return and collect his weapons, but could not. Subsequently, [R. Johanan] taught him Bible and Mishnah, and made him into a great man. Now, one day there was a dispute in the schoolhouse [with respect to the following. Viz.,] a sword, knife, dagger, spear, hand-saw and a scythe — at what stage [of their manufacture] can they become unclean? When their manufacture is finished. And when is their manufacture finished? — R. Johanan ruled: When they are tempered in a furnace. Resh Lakish maintained: When they have been furbished in water. Said he to him: ‘A robber understands his trade.’ Said he to him, ‘And wherewith have you benefited me: there [as a robber] I was called Master, and here I am called Master.’ ‘By bringing you under the wings of the Shechinah,’ he retorted. R. Johanan therefore felt himself deeply hurt, [as a result of which] Resh Lakish fell ill. His sister [sc. R. Johanan's, the wife of Resh Lakish] came and wept before him: ‘Forgive him for the sake of my son,’ she pleaded. He replied: ‘Leave thy fatherless children. I will preserve them alive.’ ‘For the sake of my widowhood then!’ ‘And let thy widows trust in me,’ he assured her. Resh Lakish died, and R. Johanan was plunged into deep grief. Said the Rabbis, ‘Who shall go to ease his mind? Let R. Eleazar b. Pedath go, whose disquisitions are very subtle.’ So he went and sat before him; and on every dictum uttered by R. Johanan he observed: ‘There is a Baraitha which Supports you.’ ‘Are you as the son of Lakisha?’ he complained: ‘when I stated a law, the son of Lakisha used to raise twenty-four objections, to which I gave twenty-four answers, which consequently led to a fuller comprehension of the law; whilst you say, "A Baraitha has been taught which supports you:" do I not know myself that my dicta are right?’ Thus he went on rending his garments and weeping, ‘Where are you, O son of Lakisha, where are you, O son of Lakisha;’ and he cried thus until his mind was turned. Thereupon the Rabbis prayed for him, and he died..

17יז

Rabbi Joseph Telushkin in "Words that Hurt Words that Heal" pg. 89

Words have consequences and if you use them to hurt people, your victims will find a way to hurt you in return. That is what happened between Rabbi Yochanan and Reish Lakish...Every year tens of thousands are spit asunder and close friendships are broken because contending parties refuse to fight fairly. In a dispute with someone you have the right to state your case, express your opinion,explain why you think the other party is wrong, even makeclear how passionately you feel about the subject at hand. But these are the only rights you have. You do not have a moral right to undercut your adversary's position by invalidating him or her personally."

18יח

Rav Benny Lau at Jerusalem Rally against Violence

Anyone who has overheard someone tell an anti-gay joke and not silenced him is complicit, Rabbi Lau said; in fact, by not doing anything, he becomes a “partner in this bloodshed.”

It is everyone’s responsibility to stand up and object when someone expresses bigoted opinions or jokes — “whether a rabbi or a teacher” — because acts of violence, like last week’s murderous rampage at the Jerusalem Pride parade — were enabled by “small bigotries,” jokes and comments that build up to legitimize heinous acts.

19יט

Rav Soloveitchik in "Before Hashem" pg 72-73