(א) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ואין להתעצב על מיתתי שלא הייתי ראוי להיות עוד בטבע:
(1) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, Moses mentions his age to remind the people that there is no reason to be sad that someone of his age has to die. According to any life expectancy and law of nature, he was no longer fit to go on living by natural means.
(א) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא. כי זקנתי ועוד כי ה' אמר אלי לא תעבור את הירדן וגו'. ואתם אין לכם הפסד בדבר כי ה' אלהיך הוא עובר לפניך ואין לכם כמוהו. ד"א לא אוכל עוד לצאת ולבא ולא משום חלישות אלא משום שה' אמר אלי לא תעבור וגו':
(1) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא, “I am one hundred and twenty years old today, I can no longer go out and return home.” One reason I cannot do so is my age; another reason is the fact that G’d has forbidden me to cross the river Jordan. You will not suffer a setback by my not crossing the Jordan, as G’d, personally, will cross with you, and He will destroy etc.;” i.e. כי ה' הוא עובר לפניך והוא ישמיד וגו'. I do not feel weak, but I must obey G’d’s command.
(א) חזקו ואמצו. אחר שתדעו שה' הולך עמכם בכל מקום שתלכו להלחם
"Be strong and of good courage" - for after you will know that God walks with you in all of the places that you will go.
(טו) כתיב (דברים לא ז) כי אתה תבוא וכתיב (שם) כי אתה תביא א״ר יוחנן א״ל משה ליהושע אתה והזקנים שבדור עמהם א״ל הקב״ה טול מקל והך על קדקדם דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור:
(15) It is written (Deut. 31, 7) Thou must go with this people, etc., and it is written (Ib. 23) Thou shalt bring. R. Jochanan said: Moses said to Joshua: "You and the elders shall rule over them;" but the Holy Blessed One! said: "Thou (alone) shalt rule over them, because there must be one ruler to a generation, and not two rulers."