Uncovering Trei Assar: Micha, Through the Lens of Pirkei Avot

וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת ה' כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃ תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃ (פ) וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־ה' וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃ וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־מִבְצָרֶֽיךָ׃ וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־לָֽךְ׃ וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃ וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ (ס) שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־ה' אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃ שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב ה' וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽה' עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃ עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִּֽי׃ כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃ עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת ה'׃ בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם ה' אִכַּ֖ף לֵאלֹקֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ הֲיִרְצֶ֤ה ה' בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃ הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־ה' דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹקֶֽיךָ׃ (פ)

Micah 5:6-6:8

The remnant of Jacob shall be, In the midst of the many peoples, Like dew from the LORD, Like droplets on grass— Which do not look to any man Nor place their hope in mortals. The remnant of Jacob Shall be among the nations, In the midst of the many peoples, Like a lion among beasts of the wild, Like a fierce lion among flocks of sheep, Which tramples wherever it goes And rends, with none to deliver. Your hand shall prevail over your foes, And all your enemies shall be cut down! In that day —declares the LORD— I will destroy the horses in your midst And wreck your chariots. I will destroy the cities of your land And demolish all your fortresses. I will destroy the sorcery you practice, And you shall have no more soothsayers. I will destroy your idols And the sacred pillars in your midst; And no more shall you bow down To the work of your hands. I will tear down the sacred posts in your midst And destroy your cities. In anger and wrath Will I wreak retribution On the nations that have not obeyed. Hear what the LORD is saying: Come, present [My] case before the mountains, And let the hills hear you pleading. Hear, you mountains, the case of the LORD— You firm foundations of the earth! For the LORD has a case against His people, He has a suit against Israel. “My people! What wrong have I done you? What hardship have I caused you? Testify against Me. In fact, I brought you up from the land of Egypt, I redeemed you from the house of bondage, And I sent before you Moses, Aaron, and Miriam. “My people, Remember what Balak king of Moab Plotted against you, And how Balaam son of Beor Responded to him. [Recall your passage] From Shittim to Gilgal— And you will recognize The gracious acts of the LORD.” With what shall I approach the LORD, Do homage to God on high? Shall I approach Him with burnt offerings, With calves a year old? Would the LORD be pleased with thousands of rams, With myriads of streams of oil? Shall I give my first-born for my transgression, The fruit of my body for my sins? “He has told you, O man, what is good, And what the LORD requires of you: Only to do justice And to love goodness, And to walk modestly with your God;

משלי י״א:ב׳

בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃

Proverbs 11:2

When arrogance appears, disgrace follows, But wisdom is with those who are unassuming.

יסטרוב, צָנַע א׳

...

Jastrow, צָנַע 1

צָנַע (b. h.) to hide; to retire.—Part. pass. צָנוּעַ. Taan. 16ᵃ (commenting on the custom of bringing the chest containing the Torah scrolls to the open place of the town for fasts and prayers) לומר כלי צ׳ היה לנו וכ׳ as if saying, we had a vessel kept in reverential retirement, and it has been exposed on account of our sins.—V. צָנוּעַ.
Hif. - הִצְנִיעַ to withdraw (from use); to reserve, hide. Sabb. X, 1 המַצְנִיעַ לזרע וכ׳ if a person had laid aside something for seed, or for a sample, or for medicinal purposes, and takes it out into the street &c. Ib. 90ᵇ שהִצְנִיעוֹ ושכח וכ׳ if he had laid it aside, but forgot for what purpose &c. Ib. 91ᵃ כל … להַצְנִיעוֹ ואין מַצְנִיעִין וכ׳ a thing not fit for reservation, or of the kind not usually reserved, but this person considered it fit &c. Num. R. s. 1 מַצְנַעַת עצמה keeps herself in retirement (chastity). Num. R. s. 20 הִצְנִיעוּ עצמן contained themselves (remained chaste); a. e.—Part. pass. מוּצְנָע; f. מוּצְנַעַת &c. Ter. VIII, 8 מקום המ׳ a retired (well-guarded and clean) place; Bekh. 33ᵇ, a. e.—Gen. R. s. 94; Cant. R. to I, 12 (ref. to Ex. XXXV, 24) מלמד שהיו מ׳ וכ׳ this shows that acacia wood was kept by them in reserve from the days of Jacob; a. e.—Gen. R. s. 1 (ref. to אמון, Prov. VIII, 30) אמון מוצנע amon (= amun) means well cared for (by ref. to אֹמֵן, Esth. II, 7).
Pi. - צִינֵּעַ to restrain. Y. Bets. V, 63ᵃ מי הוא זה שבא לצַנְּעֵינוּ וכ׳ who is he that comes to put us under restrictions in our own house?

סוכה מ״ט ב:ח׳

והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (מיכה ו, ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך. עשות משפט זה הדין. ואהבת חסד זו גמילות חסדים. והצנע לכת עם אלקיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה. והלא דברים ק"ו? ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא-- אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה.

Sukkah 49b:8

And this is what Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “It has been told you, O man, what is good, and what the Lord does require of you; only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with your God” (Micah 6:8)? “To do justly”; this is justice. “To love mercy”; this is acts of kindness. “To walk humbly with your God”; this is referring to taking the indigent dead out for burial and accompanying a poor bride to her wedding canopy, both of which must be performed without fanfare. The Gemara summarizes: And are these matters not inferred a fortiori? If, with regard to matters that tend to be conducted in public, as the multitudes participate in funerals and weddings, the Torah says: Walk humbly, then in matters that tend to be conducted in private, e.g., giving charity and studying Torah, all the more so should they be conducted privately.

Honor/Pride:

משנה אבות ד׳:כ״א

רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:

Pirkei Avot 4:21

Rabbi Elazar HaKapor says: Envy, lust and honor drive a man from the world.

משנה אבות ו׳:ה׳

אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:

Pirkei Avot 6:5

Do not seek greatness for yourself, and do not covet honor. More than your study, do. And do not desire the tables of kings since your table is greater than their tables and your crown is greater than their crowns. And your Employer is trustworthy to pay you the wages of your labor.

משנה אבות ד׳:ה׳

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:

Pirkei Avot 4:5

Rabbi Yishmael his son says: One who studies Torah in order to teach will be given the opportunity both to study and to teach. One who studies in order to practice will be given the opportunity to study, to teach, to observe, and to practice. Rabbi Tzadok says: Do not make it [the Torah] into a crown with which to aggrandize yourself, and not into a spade with which to dig into them. And thus Hillel used to say: And one who makes use of the crown [of learning] passes away. From here you learn that any one who benefits from the words of the Torah removes his life from the world.

A Hasidic tale tells of a man who came to the Zaddik with a complaint. “All my life,” he said, “I have tried to follow the advice of the rabbis that one who runs away from fame will find that fame pursues him, and yet while I run away from fame, fame never seems to pursue me.” The Zaddik replied: “The trouble is that while you do run away from fame you are always looking over your shoulder to see if fame is chasing after you.”

משנה אבות ג׳:ט׳

רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:

Pirkei Avot 3:9

Rabbi Chanina ben Dosa says: Anyone whose fear of sin precedes his wisdom, his wisdom endures. And anyone whose wisdom precedes his fear of sin, his wisdom does not endure. He would [also] say: Anyone whose actions are more plentiful than his wisdom, his wisdom endures. And anyone whose wisdom is more plentiful than his actions, his wisdom does not endure.

משנה אבות ב׳:ח׳

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.

Pirkei Avot 2:8

Rabban Yochanan ben Zakkai received [the tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: If you have learned a lot of Torah, do not credit it favorably for yourself, because for this you were created.

Self-Deprecation:

משנה אבות א׳:י״ז

שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:

Pirkei Avot 1:17

Shimon, his son, says, "All my days I grew up among the Sages, and I did not find anything good for the body except silence. And the exposition [of Torah] is not what is essential, but the action. And whoever increases words brings sin."

משנה אבות ג׳:א׳

עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

Pirkei Avot 3:1

Akavia ben Mahalalel says: Keep your eye on three things, and you will not come to sin: Know from where you came, and to where you are going, and before Whom you are destined to give an account and a reckoning. From where did you come? From a putrid drop. And to where are you going? To a place of dust, worms, and maggots. And before Whom are you destined to give an account and a reckoning? Before the King of kings, the Holy One, blessed be He.

Ramban in a Letter to his son: “I shall explain how you should become accustomed to the practice of humility in your daily life. Let your voice be gentle, and your head bowed. Let your eyes be turned earthwards and your heart heavenwards. When you speak to someone do not look him in the face. Let every man seem superior to you in your own eyes. If he is wise or rich you have reason to respect him. If he is poor and you are richer or wiser than he, think to yourself that you are therefore all the more unworthy and he all the less, for if you sin you do so intentionally whereas he only sins unintentionally.”

משנה אבות ד׳:ד׳

רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְגָלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:

Pirkei Avot 4:4

Rabbi Levitas, a man of Yavneh, says: Be very, very humble in spirit, for the hope of man is worms. Rabbi Yochanan ben Beroka says: Anyone who desecrates the Name of Heaven secretly, they punish him publicly. There is no differentiation between unintentional and intentional when it comes to desecration of the Name.

Decency:

משנה אבות א׳:ט״ו

שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

Pirkei Avot 1:15

Shammai says, "Make your Torah [study] fixed, say little and do much, and receive every person with a pleasant countenance."

משנה אבות ד׳:י׳

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק, וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם. וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ לְךָ בְטֵלִים הַרְבֵּה כְנֶגְדָּךְ. וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה, יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ:

Pirkei Avot 4:10

Rabbi Meir says: Minimize business and engage in Torah. Be humble of spirit before everyone. If you neglect the Torah, many reasons for neglecting it will be presented to you. And if you labor in Torah, [He (God)] has abundant reward to grant you.

משנה אבות ג׳:י״א

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:

Pirkei Avot 3:11

Rabbi Elazar of Modi'in says: One who profanes the Kodeshim (sacred material); one who desecrates the holidays; one who whitens (embarrasses) the face of another in public; one who nullifies the covenant of Abraham our father, peace be upon him; one who reveals meanings in the Torah that run contrary to the law, even though he has Torah knowledge and good deeds, he has no share in the world to come.

משנה אבות ד׳:ג׳

הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם:

Pirkei Avot 4:3

He would say: Do not disparage anyone, and do not shun any thing. For you have no man who does not have his hour, and you have no thing that does not have its place.

משנה אבות א׳:י׳

שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:

Pirkei Avot 1:10

Shemayah and Avtalyon received from them. Shemayah says, "Love work, hate lordship and do not become familiar with the government."

משנה אבות ו׳:ו׳

גְּדוֹלָה תוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהֻנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְבָרִים. וְאֵלוּ הֵן, בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתַיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּשִׂכְלוּת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, וּבְפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בַּמִּקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁינָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּבְקַבָּלַת הַיִּסּוּרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, מִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, מַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, מִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי:

Pirkei Avot 6:6

Greater is Torah than priesthood and kingship, for kingship is obtained with thirty levels, and priesthood with twenty-four, and Torah is obtained with forty-eight things. And these are them: learning, listening of the ear, preparation of speech, understanding of the heart, intellect of the heart, reverence, awe, humility, happiness, purity, service of sages, care of friends, debate of the students, clarification, scripture, mishnah, minimization of merchandise, minimization of worldly occupation, minimization of pleasure, minimization of sleep, minimization of conversation, minimization of laughter, patience, generosity, trust of the sages, acceptance of afflictions, knowing one's place, gladness in one's portion, erection of a fence to one's words, lack of self-aggrandizement, lovableness, love of God, love of the creatures, love of the righteous, love of the upright, love of rebuke, distancing from honor, lack of arrogance in learning, lack of joy in issuing legal decisions, lifting of a burden with one's friend, judging him with the benefit of the doubt, placing him with the truth, placing him with peace, deliberation in study, questioning and responding, hearing and adding, learning in order to teach and learning in order to act, making one's master wiser, focusing one's teaching, saying [a thing] in the name of the one who said it; for you learned that one who says something in the name of the one who said it brings redemption to the world, as it says (Esther 2:22): "Esther told the king in Mordekhai’s name."

In relation to God:

משנה אבות ד׳:א׳

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ:

Pirkei Avot 4:1

Ben Zoma says: Who is the wise one? He who learns from all men, as it says, "I have acquired understanding from all my teachers" (Psalms 119:99). Who is the mighty one? He who conquers his impulse, as it says, "slowness to anger is better than a mighty person and the ruler of his spirit than the conqueror of a city." (Proverbs 16:32). Who is the rich one? He who is happy with his lot, as it says, "When you eat [from] the work of your hands, you will be happy, and it will be well with you" (Psalms 128:2). "You will be happy" in this world, and "it will be well with you" in the world to come. Who is honored? He who honors the created beings, as it says, "For those who honor Me, I will honor; and those who despise Me will be held in little esteem" (I Samuel 2:30).

משנה אבות ב׳:ד׳

הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:

Pirkei Avot 2:4

He was accustomed to say: Make His [God's] will like your will, so that He will make your will like His will. Nullify your will to His will, so that He will nullify the will of others to your will. Hillel says: Do not separate yourself from the community. Do not believe in yourself until the day of your death. Do not judge your fellow until you come to his place. Do not say something that cannot be heard, for in the end it will be heard. Do not say, "When I will be available I will study [Torah]," lest you never become available.

דרשות הר"ן ז׳:ל״א

ותשובות כל אלו השאלות. כי העובד מיראה שני מינים. הא' שיעבוד הש"י כדי שישיגנו הגמול וייטיב הש"י לו בעוה"ז ובעוה"ב. ומאשר ירא לנפשו פן ישיגנו הש"י על עבירות בעולם הזה באבדן הבנים וכליון הממון וזולתו מן הרעות. סוף דבר לא יעשה המצות ולא ירחיק העבירות רק לתועלתו ולחמלתו על נפשו ועל גופו. וזהו שאמר עליו פרוש מאהבה פרוש מיראה, או שהוא מכלל העוסקים במצות שלא לשמן והחלק הב' שתקבל הנפש זכרון רוממותו ית' וגבורותיו ונפלאותיו. והזכרון והידיעה הזאת יהיו מקובלים בנפש ומצויים בה בכל עת, ונעצרים וחרותים בלב. ושיקבל הנפש בזה מורא גדול ובושה וצניעות מצויים בה בכל עת, ויהיה דבר נמנע לנפש לעבור את פי ה' כאשר ירא העבד את רבו והבן את אביו גם כי יודע אליו שלא יגיענו עונש בבטול מצותו.

Derashot HaRan 7:31

The answer to all of these questions is that those who serve out of fear are of two types. The first type serves the Blessed One for reward, so that He bestow good upon him in this world and the next, and out of fear that the Blessed One will punish him for his transgressions in this world with loss of his children or of his wealth or with other evils. In sum, he performs mitzvoth and pushes aside transgressions only for his own benefit, out of compassion for his soul and his body. This is the type referred to as "a porush out of love and a porush out of fear" or as being in the category of those who perform mitzvoth shelo lishmah. The second type of service out of fear is that in which the soul is impressed by the exaltedness, and might, and wonders of the Blessed One, this impression being absorbed by the soul and being constantly immanent within it and assimilated by and inscribed in the heart. In this type, the soul is invested with great fear; humility and modesty constantly pervade it, and it is impossible for it to transgress the word of the L-rd. This type of fear can be compared to that of a servant for his master or of a son for his father, obtaining, as it does, even when it is known that violation of the command will not result in punishment.