1) What resonance does the Seforno hear in the phrase אדם כי יקריב מכם?
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קָרְבַּנְכֶֽם׃
(2) Speak to the Israelite people, and say to them: When any of you presents an offering of cattle to the LORD, he shall choose his offering from the herd or from the flock.
(א) אדם כי יקריב מכם כי יקריב מעצמכם בוידוי דברים והכנעה על דרך ונשלמה פרים שפתינו וכאמרו זבחי אלהים רוח נשברה, כי אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת, וכבר אמרו ז''ל מכם ולא כלכם, להוציא את המומר:
(1) אדם כי יקריב מכם, when he brings himself close to G’d by means of a confession of his sins and by humbling himself. The concept parallels the verse in Hoseah 14,3 ונשלמה פרים שפתינו, “we will pay with bulls after having done so first with our lips.” Psalms 51,19 warns זבחי אלוקים רוח נשברה, “an offering of sacrificial meat is such only if accompanied by a crushed spirit.” The psalmist means that G’d is not interested in the fools who offer sacrificial animals if they have not first humbled themselves. Our sages paraphrase this when pointing out that the Torah does not write here כולכם, your entire selves, but מכם, something emanating from you, i.e. “by excreting the spiritually unworthy parts of you.” (compare Rashi)
2) How do we know that an olah offering atones? Which sins does it atone for?
See Rashi and Ramban (from וראיתי באגדה).
(ד) וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃
(4) He shall lay his hand upon the head of the burnt offering, that it may be acceptable in his behalf, in expiation for him.
(א) על ראש העלה. לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שם): (ב) העלה. פְּרָט לְעוֹלַת הָעוֹף (שם): (ג) ונרצה לו. עַל מָה הוּא מְרַצֶּה לוֹ? אִם תֹּאמַר עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ מַלְקוּת, הֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר, הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא עַל עֲשֵֹה וְעַל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵֹה (שם):
(1) על ראש העולה UPON THE HEAD OF THE BURNT OFFERING — This is intended to include an obligatory burnt offering also in the law of סמיכה (laying hands on the head of the sacrifice) as well as to include a sheep that is offered as a free — will burnt offering (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 4 3-5). (2) העלה THE BURNT OFFERING — This implies the exclusion of a bird offered as a burnt offering (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 4 7). (3) ונרצה לו AND PROPITIATION SHALL BE EFFECTED FOR HIM — For what kind of sins does it (the עולת נדבה) effect propitiation for him? Should you say, “for such as make him liable to excision, or to execution by the court, or to the death penalty through the Heavenly Judge, or to lashes, surely, you see that the punishment for those sins is expressly stated and it is that and not the sacrifice which effects propitiation! Consequently it can only propitiate for the neglect of a positive command and for the transgression of “a prohibition transformed into a positive command” (לאו הניתק לעשה, a prohibitive law the transgression of which can be repaired by a succeeding act) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 4 8).
(א) ... וראיתי באגדה בויקרא רבא (ז ג) תני רבי שמעון בן יוחאי אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב אמר רבי לוי מקרא מלא הוא והעולה על רוחכם היה לא תהיה (יחזקאל כ לב) העולה מכפרת על העולה על רוחכם וכן באיוב הוא אומר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה) הדא אמרה אין העולה באה אלא על הרהורי הלב והטעם שלפי שהוא חטא שאין מכיר בו אלא ה' לפיכך כולה כליל לה' ולשון "ונרצה לו" יחזור אל השם הנכבד הנזכר שיתרצה לו בקרבן הזה לכפר עליו מלשון ובמה יתרצה זה אל אדניו (שמואל א כט ד) ואור פניך כי רציתם (תהלים מד ד) וכן רבים ויתכן כי ונרצה כנוי לחטא שנרצה לו חטאו לכפר עליו מלשון כי נרצה עונה (ישעיהו מ ב) עד רצתה הארץ את שבתותיה (דהי"ב לו כא) והם ירצו את עונם (ויקרא כו מג) לשון השלמה ויתכן שהוא כענין הראשון כאלו העון רצוי לפני השם לא יחר אפו בו עוד
3) What does the word mincha mean? Why does the Torah switch the terminology from אדם to נפש?
See Chizkuni and Rashi
(א) וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
(1) When a person presents an offering of meal to the LORD, his offering shall be of choice flour; he shall pour oil upon it, lay frankincense on it,
(א) ונפש כי תקריב היחיד מביא מנחת נדבה ואפילו כהן משוח ואין הצבור מביאין מנחת נדבה. (ב) מנחה לשון דורון.
(1) ונפש כי תקריב, “an individual brings the socalled “gift offering,” “מנחה,” a meal offering, as a voluntary offering. This applies even to the High Priest. This type of offering is never presented by a group of people. (2) מנחה, another word for “gift.”
(א) ונפש כי תקריב. לֹא נֶאֱמַר נֶפֶשׁ בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה, מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה? עָנִי. אָמַר הַקָּבָּ"ה, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ (מנחות ק"ד):
(1) ונפש כי תקריב AND WHEN A PERSON (or “A SOUL”) WILL OFFER — Nowhere is the word נפש employed in connection with free-will offerings except in connection with the meal-offering. For who is it that usually brings a meal-offering? The poor man! The Holy One, blessed be He, says, as it were, I will regard it for him as though he brought his very soul (נפש) as an offering (Menachot 104b).
4) Why does the Torah say אשר נשיא יחטא?
See Rashi and Rashbam
(כב) אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְוֺת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃
(22) In case it is a chieftain who incurs guilt by doing unwittingly any of the things which by the commandment of the LORD his God ought not to be done, and he realizes his guilt—
(א) אשר נשיא יחטא. לְשׁוֹן אַשְׁרֵי — אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא):
(1) אשר נשיא יחטא — The word אשר is connected in meaning with אשרי “happy”. Happy is the generation whose prince (king) takes care to bring an atonement sacrifice even for an inadvertent act of his; how much the more certain is it that he will do penance for his wilful sins (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Section 5 1; Horayot 10b)
(א) אשר נשיא יחטא - כמו: ואשר נתן כתר מלכות בראשו. כמו: וכתר מלכות אשר נתן בראשו.
(1) אשר נשיא יחטא, the word אשר in this verse is similar to the word ואשר in the line ואשר ניתן כתר מלכות בראשו, which means וכתר מלכות אשר נתן בראשו, and the crown of the Kingdom which he had placed on his head. (Esther 6,8)
5) How does an אשם differ from a חטאת? See Ramban
(טו) נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃
(15) When a person commits a trespass, being unwittingly remiss about any of the LORD’s sacred things, he shall bring as his penalty to the LORD a ram without blemish from the flock, convertible into payment in silver by the sanctuary weight, as a guilt offering.
(א) והביא את אשמו לה' נקרא הקרבן הזה אשם כמו שאמר בשקל הקדש לאשם אבל והביא את אשמו לה' האמור למעלה (פסוק ו) בקרבן עולה ויורד טעמו והביא את קרבנו לה' כי הקרבן ההוא חטאת הוא כמו שאמר (שם) כשבה או שעירת עזים לחטאת ולא נתברר מה טעם יהיה שם הקרבן האחד חטאת ושם האחד אשם וכולן יבאו על חטא ולא נוכל לומר בעבור שהחטאת נקבה כי יש חטאת זכר שעירים ופרים ואין לומר שיהא מפני חומר החטא כי הנה המצורע מביא שני קרבנות שם האחד חטאת והשני אשם והנראה בעיני כי שם אשם מורה על דבר גדול אשר הענשו יתחייב להיות שמם ואבד בו מלשון האשימם אלהים (תהלים ה יא) ויאשמו נאות מדבר וכן תאשם שומרון כי מרתה באלהיה (הושע יד א) וכן אשמים אנחנו (בראשית מב כא) נענשים וחטאת מורה על דבר נטה בו מן הדרך מלשון אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ טז) והנה אשם גזלות ואשם שפחה חרופה בעבור שהם באים אף על המזיד יקרא קרבנם אשם וכן אשם הנזיר אבל אשם מעילות אע"פ שהוא בשוגג בעבור שהוא בקדשי ה' יקרא הקרבן אשם כי החטא הגדול יתחייב להיותו אשם בו כאשר יקרא מעילה וענין המצורע בעבור שהמצורע חשוב כמת והנה הוא כבר שמם ואבד ויקרא קרבנו הראשון אשם שיגין עליו מן האשמה אשר הוא שמם בה והשני חטאת שהוא מכפר שגגותיו וטעם אשם תלוי מפני שבעליו סבור שאין עליו עונש כי לא נודע שחטא מפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מודאו והצריכו איל בכסף שקלים ואלו נודע חטאו היה מביא חטאת בת דנקא וקראו אשם לאמר שהוא בשני סלעים כאשמות החמורים לרמוז לו שאם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו שמם יהיה בעונו וזה טעם אשם הוא אשום אשם לה' (פסוק יט) יאמר כי הקרבן הזה אעפ"י שהוא בא על הספק אשם הוא כי אשום אשם לה' היודע כל תעלומות ואם אולי חטא לו יענישנו וכן מה שאמר למעלה (פסוק ו) והביא את אשמו בעבור כי מן הנזכרים מזידין כגון שבועת העדות יזכיר בו אשם והוא חטאת ועל דרך האמת עוד הקרבן הבא נקבה על חטא יקרא חטאת והזכר יקרא אשם השעירים והפרים יקראו גם כן חטאת בעבור שהם לחטאת