זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים (מלכים ב יב, טז), זֶה דוֹרוֹ שֶׁל יוֹאָשׁ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס, לֹא בְפַרְגּוֹד חָפוּת, וְלֹא בְפוּנְדִי, וְלֹא בְאִינְפִּילְיָא, שֶׁמָּא יַעֲשִׁיר, וְיֹאמְרוּ מִן הַלִּשְׁכָּה הֶעֱשִׁיר. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, כָּךְ הָאָדָם חַיָּב לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיי וּמִיִּשְׂרָאֵל (במדבר לב, כב). וּמֹשֶׁה הָיָה גִזְבָּר עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לְעַצְמוֹ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח), וּכְתִיב וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיי (שמות לה א, ה),
Scripture states elsewhere: Moreover, they reckoned not with the men, into whose hand they delivered the money to give to them that did the work; for they dealt faithfully (II Kings 12:16). This verse refers to the generation of Joash. Our sages teach us: One should not enter the Sanctuary with an offering while wearing a bordered cloak, a money belt, or felt shoes, for the people may say of him: “If he becomes wealthy, he acquired his wealth from the Temple treasury.” Just as a man must be morally pure in the sight of heaven, so must he be above suspicion among his fellowmen, as it is said: Then ye shall be clean before the Lord, and before Israel (Num. 3:22). Yet Moses alone was in charge of the Tabernacle treasury. At the time that the Holy One, blessed be He, told Moses: Let them make Me a Sanctuary, that I may dwell among them (Exod. 25:8), it is written: And Moses assembled all the congregation and said: “Take ye from among you an offering unto the Lord” (Exod. 35:1, 5).
בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל שנאמר ולא תחניפו וגו׳ ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה הא אתם מטמאים אותה אינכם יושבים בה ואיני שוכן בתוכה:
Due to the sin of bloodshed, the Holy Temple is destroyed, and the Divine Presence leaves Israel, as it says: “So you shall not pollute the land wherein you are; for blood, it pollutes the land; and no expiation can be made for the land for the blood that is shed therein, but by the blood of him that shed it. And you shall not defile the land which you inhabit, in the midst of which I dwell; for I the Lord dwell in the midst of the children of Israel” (Numbers 35:33–34). However, if you defile the land, you will not inhabit it, and I will not dwell in it.