לתחילת פרקנו – שיחת משה ואהרן הראשונה עם פרעה (פסוקים א'–ה') עיין גיליון שמות תש"י.
| א. שאלות כלליות |
**
1. לפי דעת רש"ר הירש השתמש משה בדברו עם פרעה שנית (פסוק ג') במושגים וניבים מותאמים ללשון פרעה ולמהלך מחשבותיו האלילי. הוכח זאת מלשון הפסוקים!
2. האם התכוון פרעה בגזרתו החדשה (ו'-ז'-ח') ליעל את העבודה ולהגביר את הייצור, או הייתה לו בזה כוונה אחרת?
מדוע שם פרעה על מלאכת בני ישראל שוטרים מבין בני ישראל עצמם ולא מבין המצרים?
ד"ה הנגשים: מצריים היו, והשוטרים היו ישראלים. הנוגש ממונה על כמה שוטרים והשוטר ממונה לרדות בעושי המלאכה.
הנגשים THE TASKMASTERS — These were Egyptians, and the שוטרים, bailiffs, were Israelites (cf. vv. 14, 15, 19) (Exodus Rabbah 5:18). A taskmaster (נוגש), was given charge over many bailiffs, and a שוטר was one who was appointed to have control over the workmen.
| ב. תועלת הטענה "פן יפגענו" |
"פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב"
And they said: ‘The God of the Hebrews hath met with us. Let us go, we pray thee, three days’journey into the wilderness, and sacrifice unto the LORD our God; lest He fall upon us with pestilence, or with the sword.’
לפסוק זה מקשה בעל עקדת יצחק:
וקשה, שאם כפשוטו – מה איכפת ליה (לפרעה) ואם לתיקון רש"י ז"ל – אין פרעה ירא מפני האלוקים?
וקשה, שאם כפשוטו – מה איכפת ליה (לפרעה) ואם לתיקון רש"י ז"ל – אין פרעה ירא מפני האלוקים?
נסה לענות לשאלתו.
| ג. "הן רבים עתה עם הארץ" |
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ
וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם"
And Pharaoh said: ‘Behold, the people of the land are now many, and will ye make them rest from their burdens?’
הן רבים עתה עם הארץ: שהעבודה מוטלת עליהם – ואתם משביתים אותם מסבלותם – הפסד גדול הוא זה.
הן רבים עתה עם הארץ BEHOLD THE PEOPLE OF THE LAND NOW ARE MANY upon whom lies the duty of working, and you make them rest from their burdens — this is a great loss to us, since so many will refrain from work.
אמר יפת, כי פירוש "רבים עתה עם הארץ" שלא נחוש אם יבוא דבר או חרב עליכם, כי רבים הם הסובלים.
עקדת יצחק:
אמר הרשע בלבו כמדבר עמהם; הנה כשלא היו העם רבים על זה השיעור אמרנו: "הבה נתחכמה לו פן ירבה" ושמנו עליהם שרי מיסים למען ענותו בסבלותם. ועתה – שכבר הם כרבים "והשבתם אותם מסבלותם"?! זה לא יתכן!
אמר הרשע בלבו כמדבר עמהם; הנה כשלא היו העם רבים על זה השיעור אמרנו: "הבה נתחכמה לו פן ירבה" ושמנו עליהם שרי מיסים למען ענותו בסבלותם. ועתה – שכבר הם כרבים "והשבתם אותם מסבלותם"?! זה לא יתכן!
1. מה קשה לכל המפרשים בפסוקנו?
*
2. מה הקושי הנוסף שרצה בעל העקדה לישבו?
**
3. איזה פירוש משלושתם נראה לך הקרוב ביותר לפשוטו של מקרא? נמק את תשובתך.
| ד. לטענת משה "למה הרעות" |
"לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?"
And Moses returned unto the LORD, and said: ‘Lord, wherefore hast Thou dealt ill with this people? why is it that Thou hast sent me?
ד"ה וישב משה: הנה שאלה, אחר שה' הודיע למשה ואמר לו (ג' י"ט) "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה" – עד שיעשה כל האותות אשר ציוהו – אם כן למה יתרעם משה לומר: "למה זה שלחתני והצל לא הצלת"?
התשובה: חשב משה כי מעת דברו אל פרעה יקל מעליהם עולם, והנה הוא הכביד העבודה עליהם. וטעם "למה הרעות" – היפך מה שאמרת (ג', ז'). "ראה ראיתי את עני עמי... וארד להצילו מיד מצרים" – "ולמה זה שלחתני" להרע לישראל והנה לא מצאתי תשובה לשוטרים.
ד"ה למה הרעות: אחרי הודיע אלוקים את משה פעמיים, לא יתן אותם מלך מצרים להלוך, מדוע יתרעם? ואמר ר' אברהם, כי חשב משה כי מעת דברו אל פרעה בשליחות ה' יקל מעליהם ויחל האלוקים להצילם, והנה פרעה הכביד והרע. וזה טעם "למה הרעות" כי זה הפך מה שאמרת לי "ראה ראיתי את עני עמי וארד להצילו". ואיננו נכון בעיני, בעבור שאמר "והצל לא הצלת" ואין הצלה רק יציאתם מן הגלות.
ולפי דעתי, שחשב משה רבנו, כי יאמר ה' שלא ישמע אליהם פרעה להוציאם מיד במצוותו ולא באות ובמופת עד שיעשה בו נפלאותיו הרבות. אבל חשב, כי יביאם עליו תכופות זו אחר זו בימים מעטים. וכשיאמר "לא ידעתי את ה'" יצווה לעשות מיד לפניו אות התנין והוא לא ישמע – יכה אותו בו ביום בדם ואחר כך בכל המכות. וכשראה משה שעמדו שלושה ימים והוא ירע להם בכל יום, וה' לא כהה בו ולא נתגלה למשה להודיעו מה יעשה, אז חשב משה כי ארוכה היא.
ויתכן שהיה בזה המעשה שסיפר הכתוב ימים רבים, כי כאשר הוכו שוטרי בני ישראל עמדו ימים עד שדיברו עם פרעה עצמו ואמרו לו (ה', ט"ו): "למה תעשה כה לעבדיך?" – כי אין ברשות כל אדם לבוא בהיכל המלך פנימה ולדבר אליו פנים בפנים, אף כי שוטרי העם הנבאשים בעיניו. והנה סבלו עמלם ולחצם ימים רבים והיו באים עד לפני שער המלך, עד שנשמעה צעקתם לפני המלך וציוה שיבואו לפניו וידברו עימו.
וכן אפשר ששב משה אל ה' ואמר "למה הרעות" אחרי ימים מעת שפגעו בו השוטרים.
ובאלה שמות רבה (ה', כ"ג) אמרו: "ויצאו נוגשי העם ושוטריו" – כיוון שגזר פרעה כך, הלך משה למדין ועשה שם ששה חודשים, ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדין. ועוד אמרו (במדרש שמות רבה ה', כ"ג): "ויפגעו את משה ואת אהרן" – אחר ששה חודשים נגלה הקב"ה אל משה במדין ואמר לו "לך שוב מצרים", בא משה ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהן יוצאין מלפני פרעה.
וכן ראיתי עוד במדרש חזית (שיר השירים רבה ב', כ"ב) "דומה דודי לצבי" מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונראה, וכמה נכסה? ר' תנחום אומר: שלושה חודשים. הדא הוא דכתיב (שמות ה', כ') "ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם"...
והנה היו ימים רבים מעת דיבר לו ה' ובואו אל פרעה. ולכן כששב משה אל ה', אמר: "למה הרעות לעם" למהר לשלוח אותי קודם שהגיע הקץ, כי לא היה ראוי לשלוח לו (=לשלוח אותי אל פרעה) עד שתרצה להצילם, כי עתה הרעות להם ולא הצלת אותם, ואם ככה אתה עושה להם – יסופו ברעה אשר תמצאם.
ולכן ענה אותו (ה'): "עתה – בעת הזאת, בקרוב – תראה אשר אעשה לפרעה, כי לא אאריך לו כל כך כאשר חשבת, וקרוב לבוא עיתו וימיו לו ימשכו (עיין ישעיה י"ג כ"ב).
ד"ה למה זה שלחתני: אם היו ראויים לזה הפורענות, למה גלגלת אותו על ידי?
למה זה שלחתני?, if they were guilty of suffering such problems why did You make me the one to be the immediate cause of it?
1. מהי טענת הרמב"ן נגד ראב"ע?
2. מהי תשובת הרמב"ן לקושיית הראב"ע בדבריו הראשונים עד "אז חשב משה כי ארוכה היא"?
*
3. מהי תשובתו השנייה (החל מן "ויתכן שהיה בזה המעשה" עד סוף דבריו) לאותה קושיה, ומה ההבדל בין תשובתו השנייה לראשונה?
4. לשם מה נעזר הרמב"ן בדברי שמות רבה ושיר השירים רבה - מה רצה להוכיח בעזרתם?
*
5. מהם הקשיים האחרים בפרקנו, שמישב אותם הרמב"ן בדבריו כאן, כבדרך אגב?
6. העוסק הספורנו בישוב אותה קושיה הנשאלת בראב"ע או בישוב קושיה אחרת? במה שונה פירושו לפסוקנו מפירוש הרמב"ן?
**
7. התוכל לענות תשובה נוספת אחרת לקושיית ראב"ע על תרעומת משה, ולהסביר מה הביא אותו לידי כך?