| א. "שבע רצון ומלא ברכת ה'" |
"וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה"
And of Naphtali he said: O Naphtali, satisfied with favour, And full with the blessing of the LORD: Possess thou the sea and the south.
ד"ה שבע רצון: שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה.
וממגד תבואת שמש AND BY THE PRECIOUS FRUITS BROUGHT FORTH BY THE SUN — for this land lay exposed to the sun and it therefore produced sweet fruit (Sifrei Devarim 353:3).
ד"ה שבע רצון: (אחרי הביאו את דברי רש"י דלעיל) והנכון שהוא נמשך אל השם הנכבד, יאמר שבע ומלא רצון ה' הנכבד וברכתו.
בכור שור:
ד"ה שבע רצון: ארץ נפתלי קלה וממהרת לבשל פירותיה, ולפיכך הוא אומר שהוא שבע רצון, כי מי שפרותיו מאוחרים ואחרים אוכלים פרותיהם והוא אינו אוכל שלו מפני שהם מאוחרים, אינו שבע לרצונו, אלא מתאוה קודם שישבע, אבל נפתלי אינו כן, כי פירותיו ממהרות, ומיד שירצה יאכל מהם קודם שיאכל שום אדם פירות.
ד"ה שבע רצון: ארץ נפתלי קלה וממהרת לבשל פירותיה, ולפיכך הוא אומר שהוא שבע רצון, כי מי שפרותיו מאוחרים ואחרים אוכלים פרותיהם והוא אינו אוכל שלו מפני שהם מאוחרים, אינו שבע לרצונו, אלא מתאוה קודם שישבע, אבל נפתלי אינו כן, כי פירותיו ממהרות, ומיד שירצה יאכל מהם קודם שיאכל שום אדם פירות.
בכור שור:
ד"ה ומלא ברכת ה': כל הבא בארץ נפתלי ורואה פירות מבכרות ואילנות מלבלבין וצצים ופרחים מוקדמים, מודה ומשבח ומברך את ה' על החדש.
ד"ה ומלא ברכת ה': כל הבא בארץ נפתלי ורואה פירות מבכרות ואילנות מלבלבין וצצים ופרחים מוקדמים, מודה ומשבח ומברך את ה' על החדש.
**
1. מהו ההבדל בין התפישה התחבירית של פסוקנו לפי דעת רש"י ולפי דעת הרמב"ן?
2. האם מסכים בכור שור בפירוש המושג "שבע רצון" עם רש"י, או עם רמב"ן, או הלך בדרך שלישית?
3. במה שונה פירושו של בכור שור ל"ברכת ה'" מן הפירוש הרגיל (וכן מפירושו של הרמב"ן)?
*
4. האפשר להוכיח שאין תפישתו של בכור שור ל"מלא ברכת ה'" פשוטו של המקרא?
| ב. "שבע רצון" |
...ויותר נכון לפרש שרמז משה רבנו בזה מה שזכר הפילוסוף במאמר ד' פ"ט מספר המידות, שכבר ימצא מין מן האנשים אשר תכלית חברתם לרצות חבריהם ולמלא את חפצם, ויש אנשים בהיפך, שהם עקשים ופתלתולים ושהמיצוע ביניהם בזאת התכונה אין לו שם. ומתאריו (=של המין הראשון) שלא יעציב לשום אדם ואם יעציבהו מעט יהיה כדי שישמחו אחר כן.
ומשה רבנו שיבח את נפתלי בתכונה הזאת החברותית, והוא אמרו "נפתלי שבע רצון" – כי שבע ילין מהרצון, וטוב החברה וההסכמה לכל בני אדם, להיות מטבעו התרצות לכל בני אדם. ולפי שהאיש הזה דרכו לתת לכל שואל די מחסורו ולמלאת לו שאלתו, יאבד ממונו במהרה, כמו שזכר המדיני בספר המידות מאמר ד' פרק ראשון: "בקשי ועל חזרות יוסף הנדיב הון רב", לזה אמר: "ים ודרום ירשה", רצונו לומר: שיהיו לו ארצות לחוף הים וארצות ליבשה שאינם סמוכות לים.
ויש מפרשים בזה, כי יש אנשים שהם עשירים ושמחים בחלקם והוא חלק טוב; ומהם שהם עשירים ואינם שמחים בחלקם, ומהם שאינם עשירים אבל הם שמחים בחלקם, ומהם שאינם עשירים ולא שמחים בחלקם, והוא החלק היותר רע מכולם. וניבא משה רבנו שיהיה נפתלי שבע רצון ושמח בחלקו ויהיה עם זה עשיר ומלא ברכת ה'.
1. מה ההבדל בין שני פירושיו, ואיזה מהם קרוב להוראה של הביטוי "שבע רצון" בעברית שבפינו כיום?
2. המסכים אחד משני פירושיו עם פירושו של רש"י?
| ג. מיקומה של נחלת נפתלי |
"יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה"
And of Naphtali he said: O Naphtali, satisfied with favour, And full with the blessing of the LORD: Possess thou the sea and the south.
שנחלתו יהיה דרומית מערבית.
West and South His inheritance will be Southwest [of Gad — Translator].
1. רוב הפרשנים – כראשונים כאחרונים – אינם מסכימים עם פירוש זה של הראב"ע. הסבר, מדוע?
2. כיצד אפשר לפרש את המילים האלה פירוש אחר?