פרשת שמיני תשכ"ג - אהרן ובניו הנותרים
א. לסגנון הפסוק "ואת שעיר החטאת" וכו'
"וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף"
And Moses diligently inquired for the goat of the sin-offering, and, behold, it was burnt; and he was angry with Eleazar and with Ithamar, the sons of Aaron that were left, saying:
1. התוכל להסביר את סדר המילים הבלתי רגיל הזה (מושא נשוא נושא)? למה לא נאמר בסדר המילים הרגיל "וידרוש משה את..."?
למה נאמר "שורף" ולא נאמר "נשרף", שהיא הצורה הרגילה?
עיין לזה דברי בעל שם עולם לויקרא:
כל בניין ובניין אין דומה הוראתו להוראת חברו בשום מקום, כי אם כל אחד ואחד יש לו הוראה בפני עצמו. וכן גם כן הבדל בין נפעל ובין פועל. שורש שהוא בבנין קל – פעל יוצא לשני, בבניין הכבד הוא פועל יוצא לשלישי, אם כן תולדותיהם כיוצא בהם: בנין נפעל תולדות הקל מורה תמיד על הפעול שקיבל פעולת פעל יוצא לשני, אבל "פועל" תולדות הכבד מורה על הפעול שקבל פעולה פעל יוצא לשלישי. אם כן – כאן שריפת שעיר החטאת היה פועל יוצא לשלישי, ולכן נאמר "שורף" ולא נשרף, שצורת "שורף" מורה שקיבל פעולת פעל יוצא לשלישי ולכן נאמר "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר" כי הם שרפוהו. ועל דעתי לפי זה מיושב דברי רש"י שכותב: ד"ה על אלעזר ועל איתמר: בשביל כבודו של אהרן הפך פניו כנגד הבנים וכעס. ולכאורה ייפלא על דברי רש"י אלה: וכי בשביל כבודו של אהרן יכעס על הבנים שהם נקיים וחפים מכל פשע ואינם יודעים מאומה? אבל לפני הנ"ל אתי שפיר.
התוכל ליישב את צורת "שורף" לפי דברי בעל "שם עולם"?
התוכל ליישב את צורת "שורף" בדרך אחרת?
**
3. כיצד מתיישבת הפליאה על דברי רש"י ד"ה על אלעזר ועל איתמר לפי דברי בעל שם עולם, עד שיאמר עליהם שעתה הכל "אתי שפיר"?
ב. "בני אהרן הנותרים"
"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם"
And Moses diligently inquired for the goat of the sin-offering, and, behold, it was burnt; and he was angry with Eleazar and with Ithamar, the sons of Aaron that were left, saying:
ספרא מ"א:
ר' אליעזר אמר "הנותרים" – קרובים היו לישרף [נ"א: לשטף] אלא שריחם הקב"ה על אהרן.
ועל כן קצף בשביל שהיה חושש שלא יענשו גם המה חס ושלום בשביל שאינם נזהרים בקדשי המקדש. וזה היה קשה על משה רבנו יותר מאילו עברו על מצוות עשה בעלמא, שאינו ראוי לקצוף טרם חקור דבר. אבל נרתע מפחד העונש.
להבנת דברי הספרא:
מלבי"ם, "אילת השחר" (מבוא לפירושו לספרא) כלל תס"ו:
יש הבדל בין "נשאר" ובין "נותר". "נשאר" מציין שנשאר בכוונה. "נותר" מציין שנותר מעצמו שלא בכוונה. ומזה יעמוד עוד הבדל: "הנשאר" לא היה משותף עם הכלל, והנותר היה משותף עם הכלל.
**
1. מה הקושי שעליו עומד כל אחד מן הפירושים דלעיל?
2. במה עוזר הכלל הלשוני של המלבי"ם להבנת דברי ר' אליעזר בספרא? ועיין גיליון ויקרא תשכ"ב (לפסוק "ואת היותר החרמנו").
ג. במה נחלקו משה ואהרן (1)
ר' נפתלי הרץ ויזל, (ה"באור" לספר ויקרא):
דברי הפרשה סתומים... ולפרש במה נחלקו משה ואהרן לפי משמעות הכתוב יראה בעיני כי שעיר החטאת בין שיתפרש על שעיר חטאת המפורש בעניין למעלה (ט' ג') "קחו שעיר עזים לחטאת", או על שעיר ראש חודש – הכל עניין אחד, כי ה' ציוה למשה שיאמר לאהרן ולבניו שיאכלו נותרת המנחה וחזה ושוק של שלמי העם (י' י"ב–י"ד) ולא ציוהו על אכילת החטאת וכן משה ציוה לבד על אכילת מנחה וחזה ושוק ולא דיבר כלום מאכילת חטאת, וסבור משה, לפי שהמנחה והשלמים אינן לכפר, הוצרך ה' לצוותו שיאכלוהו אוננין, אבל החטאת שבא לכפר על עוון העדה, וצריכין הכוהנים לאכול בשרו ובעלים מתכפרים, לא היה צריך לצוותו על אכילתו, וכל שכן הוא, כי כבר הגיד להם דיני החטאת בפרשת צו, וידעו שבשר חטאת חיצונה נאכל לכוהנים בעזרה, לכן כשדרש עליו והגידו לו ששרפוהו - קצף, שהיה להם לאכלו.
1. מהי התמיהה המתפרשת על ידי דבריו אלה?
2. כיצד יפרש את "כאשר צויתי" של פסוק י"ח? (השווה דבריו לדברי רש"י כאשר צויתי: לכם במנחה)
ד. במה נחלקו משה ואהרן (2)
דעות שונות לפרשנים בהסבר חלוקי הדעות בין משה ואהרן.
ד"ה הייטב בעיני ה': אם שמעת בקדשי שעה (שאפילו אני אונן, חייב הייתי לאכול) אין לך להקל בקדשי דורות (ושעיר של ראש חודש – קדשי דורות הוא).
'הייטב בעיני ה WOULD IT HAVE BEEN PLEASING IN THE EYES OF THE LORD? — If you have heard (been commanded; cf. v. 13) in the case of occasional holy offerings to which category the meal offering offered on the day of installation and that of Nachshon belonged that these may be eaten by Onanim (cf. vv. 12 and 13) you have no right to take a lenient view and to permit this also in the case of sacrifices that are obligatory on all generations, as this goat of the New Moon is! (Zevachim 101a).
ד"ה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם: ... היא העולה והחטאת של אהרן ובניו למעלה (ט' ב') "קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה", והבנים סייעו לאהרן בקבלת הדם, כאמור למעלה (ט' ט' ב'). וכן אמר אהרן: למה קצפת על בני, הלוא היום הזה הקרבנו אני ובני קרבנותינו שנתחנכנו בהם לעבודה, ובתוך הגדולה הזאת באה לנו צרה גדולה "ותקראנה אותי כאלה", והאיך אוכל חטאת של קדשי קדשים ביום הזה שנתקלקלה ונתערבה שמחתנו?
הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם, the reference is to the burnt offering and sin offering of Aaron and his sons concerning which the instructions had been issued in 9,2. Aaron’s sons had assisted him in the transfer of the blood from the place where the slaughtering took place to the altar. This too, has been mentioned in 9,9. This is why Aaron remonstrated with Moses. asking why he was angry at his sons seeing that both he and his sons had offered the mandatory offerings of their consecration rites. Seeing that while engaged in such a holy pursuit fate had dealt him such a blow, how could he be expected to eat, i.e. enjoy, other sacred meats of a permanent character, not part of his inaugural rites. His enjoyment of this day had already been spoiled! The thought is echoed in Gittin 36 עלובה כלה שזינתה בקרב החופה, “a bride who committed adultery while still next to her wedding canopy has indeed been humbled.”
הכורם, (מבני חבורת "הבאור" בסוף המאה ה-18):
הכוונה: אם כבשתי צערי ולא בכיתי להצדיק דין שמים ברבים, הייטב בעייני ה' לאכול את בשר החטאת מתוך שמחה ונחת ולבי מלא יגון ועצב, ובשר קדשים ראוי לאכלו בשמחה ולא באבלות.
ד"ה "הן היום הקריבו": אני וארבעה בני הקרבנו את חטאתנו ואת עולותינו לכפר בעדנו ואף על פי כן קרו אותי כאלה, שמתו שני בני. אם כן הרי אין אנחנו רצויים לפני המקום. ואם כן – אם אכילת החטאת היא כאשר אמרתי לכפר על העדה (עיין רש"י י', י"ז, ד"ה "ואתה נתן לכם"), היתכן שנכפר אנחנו על העדה בהיותנו אנחנו נזופים למקום? ואם בכל זאת היינו אוכלים אותה והיינו מתברכים בליבנו, שעדיין אנו רצויים לפניו ועדיין אנו כדאיים לכפר על העם, "הייטב בעיני ה'?" – הלוא יותר תבער חמתו על זדון לבנו זה.
1. במה שונה עקרונית תפישתם של המפרשים האחרונים מתפישת רש"י (שהיא תפישתם של חז"ל)?
2. מהו ההבדל בין דעת רשב"ם לבין דעת שד"ל?
*
3. מהו ההבדל בין תפישת משה לתפישת אהרן (לפי תפיסת רנה"ו והכורם)?