| א. התועלת שבנתינת הגר לאברהם |
"אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"
And Sarai said unto Abram: ‘Behold now, the LORD hath restrained me from bearing; go in, I pray thee, unto my handmaid; it may be that I shall be builded up through her.’ And Abram hearkened to the voice of Sarai.
ד"ה אבנה ממנה: בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי.
אולי אבנה ממנה IT MAY BE THAT I SHALL BE BUILDED UP THROUGH HER — This statement of Sarah teaches that a person who has no children is not firmly established (literally, built up: his name and future are not perpetuated) but is unstable (lit, demolished) (Genesis Rabbah 45:2).
ד"ה אבנה: הבן נקרא "בן" לפי שהוא בנין האב והאם. אמרה: אם יהיה לך מִשִפְחָתִי בן, אחשוב אותו כאילו הוא בני ויהיה לי כבן.
אבנה, the son from this union would be called אבנה, "I shall be built up." All children are a building consisting of genetic input by father and mother. Sarai said that any son from this union with her husband would be accepted by her as if he were part of her biological family. She would treat him as her own son.
ד"ה אולי: אזכה בסיבתה שיהיה לי זרע, וכמו שזה העניין מצאנו ברחל שאמרה ליעקב, ולא נתבארה לנו הסיבה בזה.
וזה, שאם היה זה העניין לבקש מה' יתברך שייתן לה זרע על צו ההשגחה הפרטית, היה יותר ראוי בזה התפילה לה' יתברך וההשתדלות שתדבק בהם ההשגחה הא-לוהית.
ומן הדומה (=והנדמה לי) שהכוונה הייתה לה בזה להפוך מזגה בדרך שייתכן לה ההיריון. וכבר ידעת שהשומן והדשנות הוא סיבה למיעוט הזרע, ואם היה המנע ההיריון משרה ורחל לזאת הסיבה, היה אפשר שייקחו תועלות בזה. וזה, כי הנשים שהן נשי איש אחד הן צרות זו לזו בהכרח, ויקרה להן מזה צער נפלא, באמור להן שפחותיהן דבר כנגדן, עם שכבר יצטערו יותר ממה שיאמרו כנגדן להיות שפחותיהן.
וההפעלות החזק המגיע להן מזה אולי יהיה סיבה למעט השומן והדשנות אשר היה סיבה להימנעות ההיריון מהם. עם שבזה תועלת להקים זרע לבעליהן, אם היה שתהיינה הן בלתי ראויות להריון.
ולזה בחרו להן זה העניין המצער אותן על שאר הדברים שאפשר שיצטערו בו.
זהו מה שנראה לי עתה בזה.
אבן כספי, טירת כסף (והוא ספר הסוד):
וראה אמרו (=אמור הכתוב) "אולי אבנה ממנה", רצוני שפרש בכאן בפועל מילת הצד (עיין הסבר המושג "צד" בעלון ההדרכה) והוא צד האפשר, ונכון גם להשמט (=מותר מבחינה לשונית להשמיט מילת "אולי") כמו שנשמט במאמר רחל באמרה "ואבנה" (בראשית ל' ג'), וטעמו בלי ספק כמו "ואולי אבנה" או: "אפשר שאבנה". וכבר הודעתיך כי הצדדין פעם יזכרו בפועל ופעם יושמטו ולא יזכרו בפועל. אבל יהיו שם בכוח... אמנם לזה האפשרות הנזכרת, רצוני שתהר העקרה בתתה שפחתה בחיק אישה, הנה אין אנחנו צריכין לתת סיבה לזה, כי הנה מבואר שאינו הכרחי, אבל אפשרי אמתי, רצוני – אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה. ונכון שיהיה האפשר היותו רחוק ועל המעט, כמו האפשר לא היותו. ואם בשני אלו המעשים (=מעשה שרה ומעשה רחל) יצא לפועל האפשר היותו, מצורף לזה כי שני אלו המאמרים אמרום נשים! ואין רצוני לפרש ולזכור כל מה שאני חושב מאמתת אלו העניינים, אבל אזכור עניין אחד לבד, והוא שנכון אצלי שה' יתברך אשר רחמיו על כל מעשיו היה מרחם על העקרה בהשתפך נפשה בזה הפועל הנמרץ, כי תתן שפחתה בחיק אישה, וכמו שכתוב (בראשית כ"ט ל"ט) "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה".
וראה אמרו (=אמור הכתוב) "אולי אבנה ממנה", רצוני שפרש בכאן בפועל מילת הצד (עיין הסבר המושג "צד" בעלון ההדרכה) והוא צד האפשר, ונכון גם להשמט (=מותר מבחינה לשונית להשמיט מילת "אולי") כמו שנשמט במאמר רחל באמרה "ואבנה" (בראשית ל' ג'), וטעמו בלי ספק כמו "ואולי אבנה" או: "אפשר שאבנה". וכבר הודעתיך כי הצדדין פעם יזכרו בפועל ופעם יושמטו ולא יזכרו בפועל. אבל יהיו שם בכוח... אמנם לזה האפשרות הנזכרת, רצוני שתהר העקרה בתתה שפחתה בחיק אישה, הנה אין אנחנו צריכין לתת סיבה לזה, כי הנה מבואר שאינו הכרחי, אבל אפשרי אמתי, רצוני – אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה. ונכון שיהיה האפשר היותו רחוק ועל המעט, כמו האפשר לא היותו. ואם בשני אלו המעשים (=מעשה שרה ומעשה רחל) יצא לפועל האפשר היותו, מצורף לזה כי שני אלו המאמרים אמרום נשים! ואין רצוני לפרש ולזכור כל מה שאני חושב מאמתת אלו העניינים, אבל אזכור עניין אחד לבד, והוא שנכון אצלי שה' יתברך אשר רחמיו על כל מעשיו היה מרחם על העקרה בהשתפך נפשה בזה הפועל הנמרץ, כי תתן שפחתה בחיק אישה, וכמו שכתוב (בראשית כ"ט ל"ט) "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה".
עתה שישבנו כל כך שנים בכנען בדבר ה' ולא נתקיים "ואעשך לגוי גדול" אין ספק כי בשלי הצער הגדול הזה שציערנו ה' מלדת, ואין רצונו שיהיה הזרע ממני, ולכן "בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה" רצונה לומר, שהבן אשר תלד הגר אני אגדלנו ויהיה לי לבן יורש ואולי מפני הגידול יהיה לי נאמן כאילו יצא ממעי. וזה עניין: אולי אבנה גם אנכי ממנה.
אולי הקנאה תעורר הכוח לפעולותיו ויתחזק להשיג זרע.
אולי אבנה ממנה, Sarah hoped that the jealousy which would develop within her when she saw that Hagar gave birth to a child for Avram would stimulate her own biological and sexual urges so that in due course she too would become pregnant by her husband. (based on Megillah 13)
שהבן הנולד לשפחתה הוא עבד של שרה וקנינה, ונחשב כאילו הוא בן שלה.
אברהם כהנא ("פירוש מדעי"):
אבנה - השפחה יולדת והגבירה מגדלת, והבנים קרויים על שם הגבירה ומסירים חרפת העקרות מעליה.
אבנה - השפחה יולדת והגבירה מגדלת, והבנים קרויים על שם הגבירה ומסירים חרפת העקרות מעליה.
1. כמה תפישות שונות לפנינו בשמונה המפרשים דלעיל? סדרם לקבוצות!
2. לאיזו מן התפישות השונות אפשר להביא סיוע מן הסעיפים הבאים של חוקי ח'מורפי? 146 כי יקח איש אישה ונתנה את שפחתה לבעלה ותלד בנים ואחרי כן תקנא בגבירתה (לפי תרגום הלועזי Richard: that female slave has claimed equality with her mistress) על אשר ילדה בנים גבירתה בכסף לא תמכרנה. לעבדות תשימנה ועם אמהותיה תחשבנה. She may mark her with the slave mark and count her among the slaves)). 170 איש כי תלד לו אשתו בנים וילדה אמתו בנים, ויאמר האב בחייו אל הבנים אשר ילדתם האמה "בני" ואת (=ועם) בני אשתו ימנם, ואחרי כן הלך האב בדרך כל הארץ, בני הגבירה ובני האמה נחלת בית אביהם יחדיו יחלוקו. בן הגבירה יבחר חלקו וייקח (=תהייה לו הזכות לבחור לו חלקו בראש). (התרגום של ד.ה מילר ואינו מדויק).
3. הסבר את המקומות המסומנים בקו מתוך דברי רלב"ג ואבן כספי!
4. מה ראה אבן כספי להרבות דברים על מילת "אולי" שבפסוקנו?
| ב. עינוי שרה את הגר |
"וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי"
But Abram said unto Sarai: ‘Behold, thy maid is in thy hand; do to her that which is good in thine eyes.’ And Sarai dealt harshly with her, and she fled from her face.
...ולא נהגה שרה בזה לא למידת מוסר ולא למידת חסידות. לא מוסר – כי אף על פי שאברהם מוחל לה על כבודו ואמר לה "עשי לה הטוב בעיניך", היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו. ולא למידת החסידות ונפש טובה, כי אין ראוי לאדם לעשות כל יכולתו במה שתחת ידו. ואמר החכם, מה נאווה המחילה בעת היכולת (כלומר בעת שהיכולת בידך גם לבלי למחול אלא להעניש).
ומה שעשתה שרה לא היה טוב בעיני הא-ל, כמו שאמר המלאך אל הגר, "כי שמע ה' אל עניך" והשיב לה ברכה תחת עניה. ואברהם לא מנע שרי מלענותה אף על פי שהיה רע בעיניו – משום שלום בית.
וכן זה הסיפור נכתב בתורה לקנות אדם ממנו המידות הטובות ולהרחיק הרעות.
ותענה שרי, Sarai overburdened her with work, and made her perform the work in an intolerably harsh manner. It is even possible that the word ותענה includes physical as well as verbal abuse of Hagar by Sarai. The Torah testifies that Sarai did not act piously toward her, Although Avram had given her a free hand when he said "do to her as appears fit in your eyes," from a moral point of view she should have treated Hagar in a manner befitting her status as a wife or legal companion of Avram. From the point of view of practicing human kindness, Although Avram had given her a free hand when he said "do to her as appears fit in your eyes," from a moral point of view she should have treated Hagar in a manner befitting her status as a wife or legal companion of Avram. From the point of view of practicing human kindness, חסידות, she should have treated a subordinate with all possible consideration. The scholar Ibn Gabirol said "how beautiful is the attribute of practicing forgiveness in circumstances when this is possible!" Sarai's actions as reported were not pleasing in the eyes of the Lord. This is reflected in the words of the angel to Hagar (verse 11) כי שמע ה' אל עניך, "for the Lord has listened to the oppression you have endured." This is why the angel gave her a blessing as compensation for the harsh treatment she had suffered. Avram did not prevent Sarai from acting as she did, even though it was displeasing in his eyes, because he was concerned primarily with eyes, because he was concerned primarily with preserving his relations with Sarai. The reason why this whole story is preserved for all future generations in our chapter is to teach moral-ethical lessons, and to warn us not to indulge in injustice.
ד"ה ותענה שרי ותברח מפניה: חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן. ושמע ה' אל עניה ונתן להן בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי.
And Sarai oppressed her and she fled from her presence (literally face): Our mother sinned in this oppression, and also Abraham in permitting her to do so. And Hashem heard her [Hagar's] oppression and gave her a son who would be a wild ass of a man to oppress the descendants of Abraham and Sarah in all kinds of oppression.
1. הסבר, למה לא אמרו פרשנים אלה ביקורת זו גם על דברי שרה בפרק כ"א פסוק י'?
**
2. יש מקשים על דברי הרמב"ן: אם היה הדבר רע בעיני הא-ל, למה זה ציוה שליח הא-ל עליה לחזור אל גבירתה?
ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל.
גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא.
And there was famine in the land (Gen. 12:10) – behold, Avraham went down to Egypt due to hunger, to live there temporarily in order to save his life in the days of drought, and the Egyptians exploited him without cause to get his wife, and the Holy One of Blessing avenged them with great afflictions, and brought him out from there with cattle, silver and gold, and Pharaoh had commanded men to send him. And it is a hint from (Avraham), since his children went down to Egypt because of hunger to live temporarily in the land, and the Egyptians did evil to them and took their wives, as it says (Exodus 1:22) And every (baby) girl you shall let live, and the Holy One of Blessing avenged them with great afflictions until they were taken out (laden) with silver and gold and sheep and cattle, with many possessions, and they (Egyptians) pressed them to be gone from the land. Not a single incident that befell the father didn't befall the children. And this matter is explained in Bereshit Rabbah 8:6: "Rabi Pinchas said in the name of Rabbi Oshaya - The Holy One said to Avraham: ‘Go and conquer the way for your children.’ And you find that everything that was written regarding Avraham was also written regarding his descendants: regarding Avraham it is written and there was famine in the land, regarding Israel it is written (Genesis 45:6) this is already two years of famine in all the land." And you should know that our father Avraham committed a great sin unintentionally, in which he brought his righteous wife to stumble into transgression because of his fear of getting killed, and he should have trusted the Name to have saved him, his wife and all that was his, because Elohim has power to help and to save. Also his going out from the land - of which he had been commanded at the beginning - due to famine was a transgression that he committed, because Elohim would have saved him from dying (even) in a famine. And because of this deed it was decreed that his seed would be in exile in Egypt under the hand of Pharaoh.
מה הקו המשותף בשני פירושיו אלה?
| ג. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וקראת שמו: ציווי הוא, כמו שאומר לזכר: (י"ז י"ט) – "וקראת את שמו יצחק"
וקראת שמו AND THOU SHALT CALL — This is a command, just as one would say to a man (וְקָרָאתָ), as (Genesis 17:19) “And thou shalt call his name Isaac”.
**
מה קשה לו? (שים לב: הלא אין זו אלא צורה רגילה של פעל עם ו' המהפך, א"כ מה צורך יש לפרשה?)
פרא אדם: אוהב מדברות לצוד חיות כמו שכתוב "וישב במדבר ויהי רובה קשת".
פרא אדם A WILD MAN — One who loves the open spaces to hunt wild animals, as it is written of him (Genesis 21:20) “And he dwelt in the wilderness and became an archer.”
אתה א-ל ראי: נקוד חיריק מפני שהוא שם דבר, א-לוה הראיה, שרואה בעלבון של עלובין.
אתה אל ראי THOU ART A GOD OF SEEING — The word is punctuated with a Chataph Kametz because it is a noun, and the meaning is “a God of seeing” — One who sees the humiliation to which people are subjected by others (Genesis Rabbah 45:10)
*
* השווה דבריו לדברי תרגום אונקלוס:
"את הוא א-להא דחזי כולא".
"את הוא א-להא דחזי כולא".
למה לא הלך רש"י בעקבות התרגום, ותחת זאת הלך בעקבות בראשית רבה מ"ה י'. "אתה הוא רואה בעלבון של עלובין".
| ד. "כי שמע ה' אל עניך" |
"כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ"
And the angel of the LORD said unto her: ‘Behold, thou art with child, and shalt bear a son; and thou shalt call his name Ishmael, because the LORD hath heard thy affliction.
תרגום אונקלוס:
ארי קביל ה' צלותך (=תפילתך).
ארי קביל ה' צלותך (=תפילתך).
מקרא כפשוטו, (אהרליך):
ערבוב לשונות של שני חושים יש כאן. וכיוצא בו (שמות ה' כ"א) "הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה"; (קהלת י"א ז') "ומתוק האור".
ערבוב לשונות של שני חושים יש כאן. וכיוצא בו (שמות ה' כ"א) "הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה"; (קהלת י"א ז') "ומתוק האור".
**
הסבר כיצד מגיע התרגום לפירוש, שלא על דרך ערבוב שני חושים?