פרשת תולדות תשכ"ד - ברכת יצחק ליעקב
ועיין גם גיליון תולדות תשכ"ג.
א. ברכה וקללה
אבן כספי, טירת כסף. (והוא "ספר הסוד") פרק כ"ח:
ענין הברכה והקללה נזכר בתורה במקומות רבים מאוד וכן בשאר ספרי המקרא... וזה הענין מבואר בתורתנו, הלא תראה בתחילת הבריאה זכר שברך ה' בריותיו וזה על דרך דיברה תורה כלשון בני אדם, וכן נזכרה ברכת מלכיצדק לאברהם, וברכת בתואל ולבן לרבקה, וכן ברכת יצחק ליעקב ועשו. ...אין ספק שאף על פי שהפועל בכולם אחד בעצמו, ראוי שיהיה הבדל ביניהם מצד הפועלים, וכפי יתרון הפועל יהיה יתרון הפעול... ואמנם הפועל הראשון גם לזה העניין הוא ה' יתברך, כמו שהודיענו משה באמרו (במדבר ו' כ"ז) "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", וכן הוא בקללה כי הידיעה בהפכים אחת. אבל כי יש לטוען שיטען עלינו מעניין קללת בלעם שבאמת לא היה לה תיקון לא מאיכות המדבר ולא מאיכות המעשה, אמנם דע, שאין חשש לאותו הדבר מצד עצמו, כי אין בו ממש אבל מצד המקבלים, רצוני, ישראל היודעים או שומעים שהוא מקללם, וזה כי בלעם היה קוסם כמו שהעיד עליו הכתוב, ומנהג הארץ ההיא אז וגם היום, כי אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, אם כן, אין לשאול טעם לאמונת בלק וסיעתו, וכמו שהיו יעקב ועשו עושים יסוד ועיקר מברכת יצחק אביהם, כן היו בלק וסיעתו עושים מברכת בלעם וקללתו – ואם ביניהם הבדל.
1. מה ההשקפה שנגדה הוא נלחם בדבריו ובמה מסייע לו הפסוק מבמדבר ו' כ"ז?
*
2. הסבר את הדברים המסומנים בקו, בייחוד את האחרון!
ב. ברכת יצחק ליעקב
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"
So God give thee of the dew of heaven, And of the fat places of the earth, And plenty of corn and wine.
בעל עקדת יצחק, שער ארבעה ועשרים, מקשה:
אמנם מכל מה שזכרנו בראיות נכוחות יש להתפלא מאוד על אלו הברכות שבירך יצחק את יעקב באמרו: "מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש יעבדוך עמים..." שלפי הנראה כולם ירוצו מרוצת העושר והכבוד שהם עניינים מדומים בלתי אמיתיים וחיצוניים... ואם כן – על מה חרדו אבות העולם את החרדה הגדולה הזאת שיחולו על ראש הראוי?
והוא מיישב קושייתו:
ואולם אני רואה כי אות אחד בלבד של פרשה זו מבארת כל העניין הזה כולו ומיישבת אותו על תוכן אמרתו.
**
1. מהי האות האחת בפרשתנו המיישבת את קושייתו, ועל איזו דרך היא מיישבת אותה?
2. התוכל ליישב את קושייתו מתוך פסוקים אחרים בסוף פרשתנו? ועיין בגיליון תולדות תשכ"ג מקטע ב'!
ג. חרדתו של יצחק
"וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד"
And Isaac trembled very exceedingly, and said: ‘Who then is he that hath taken venison, and brought it me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him? yea, and he shall be blessed.’
תרגום יונתן:
ואזדעזע יצחק זעזוע סגי, כדי שמע ית קליה דעשו וריח תבשיליה עלת באנפוי היך ריחא דיקידת גיהינום.
אמר ר' יוחנן: מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס – חרד? אתמהה! אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהינום.
And Itzhak feared a great fear etc. - Rabbi Hama bar Hanina: very, more than the fear he feared on the altar. Said: Who is this done broker between me and the place, so that Yaacov will take the blessings, to Rivka they said. Rabbi Yochanan said: When one has two sons, one went out and one came in, will he fear?! But, when Esav entered to his father, hell entered with him. Rabbi Acha said: The walls of the house started to shake/boil. this what he said: "Who, where", who is it that will be baked here, me, or my son, Yaakov? Said God: Not you, nor your son, but is the one hunting game. Hunting game: Said Rabbi Elazar Bar Shimon: Hunter, how were you hunted, door-builder, how is your own door broken ?! This is what it said (Proverbs 12): "The slothful man shall not hunt his prey" The rabbis said: G-d will not be late and will not prolong for the liar and his pray. Rabbi Eliezer the son of R. Jose says: What is not scorch? Will not extend God a liar and a side ?! As R. Yehoshua ben Levi whole day was made a party to deer and languages, and an angel came and permissiveness, and poultry and troublemaker, and an angel came and Mfrihn. And why? (Proverbs L): human capital expensive and laborious, to Sheba Jacob it happen in heaven, and will take the world's main blessings diligent him. Rabbi Hanina ben Pappa Ask the Rabbi Acha, said to him: What is written, utterly precious human capital? He said, the hand of the righteous is a hard-working, not taking from Vikram's time to come in this world. And food from Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah, Rabbi Yehuda says: all that was created during the six days of creation. Rabbi Nehemiah says: all good, he revised in the future. Said: Essentially what Hacillach? Said: I do not know, but I was tasting bread taste, flavor meat, fish flavor, taste grasshoppers, taste all the delicacies in the world. Rabbi knees: because flesh mentioned, immediately cried. Said: I am one bowl of lentil fed them dainty and took his birthright, you Shacillach meat more so! Rabbi Levi said: According to our father was Isaac not be afraid to say: I did not say well, I did not broken the reactor ?! Because he said his birthright taken, said my good health:
ד"ה ויחרד: כתרגומו "ותוה" – לשון תימה. ומדרשו: ראה גיהינום פתוחה מתחתיו.
ויחרד [AND ISAAC] TREMBLED — Explain it as the Targum renders it ותוה, which means he was perplexed. The Midrashic explanation (Midrash Tanchuma, Toldot 11) is that he saw Gehinnom opening beneath him (Esau).
מדרשי התורה, הק' אנשלמה אשתרוק:
אמנם בעניין החרדה יש לפרש הסיבה, וזה, כי רצה לומר בבוא עשו נהפכה מחשבתו והשפעתו בסיבת המקבל, וזה שאמרו חז"ל: "ראה גיהינום פתוח לפניו", שהשתדל בעצמו להכין עצמו לשפע האלוהי ולא שב, ואין חרדה גדולה מזו. או אמר "לפניו" – למי שלפניו, והוא עשו.
**
1. הסבר, מה רמז מצאו בפסוקים לריח גיהינום שעלה באפו?
2. למה לא הסתפק רש"י בפירושו הראשון - מה הצריכו להביא גם את דברי המדרש?
3. מה ההבדל בין שני פירושי בעל מדרשי התורה, ובאיזה משניהם כיוון לדברי רש"י?
ד. דברי יצחק "גם ברוך יהיה"
"וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה"
And Isaac trembled very exceedingly, and said: ‘Who then is he that hath taken venison, and brought it me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him? yea, and he shall be blessed.’
ד"ה גם ברוך יהיה: שלא תאמר אילולא שרימה יעקב לאביו, לא נטל את הברכות, לכך הסכים ובירכו מדעתו.
גם ברוך יהיה YEA, AND HE SHALL BE BLESSED — In order that you may not say “If Jacob had not deceived his father he would never have received the blessing”, he, therefore, confirmed it, blessing him now of his own free will (Genesis Rabbah 67:2).
ר' אברהם בן הרמב"ם:
ד"ה גם ברוך יהיה: הטעם, אף על פי שכאשר בירכתי אותו בתחילה בפרטיות הייתי נבוך, הנה אני מוסיף לו עתה את הברכה בכלל עם ידיעתי שהוא יעקב, לפי שלא בחרתי בך יותר ממנו, אלא מפני שהיה במחשבתי כי זה מתאים עם הרצון האלוהי בך, וכיוון שהרצון האלוהי גזר שהברכה תהיה לו (=ליעקב), הרי אין לי לבחור אלא במי שבחר בו האל יתעלה וייחד אותו.
ד"ה בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה: אין דרך החרד חרדה גדולה עד מאוד וצועק "מי הוא אשר רימני!" לברך אותו, שישלים צעקתו לאמר מיד: "גם ברוך יהיה!" אבל היה ראוי שיקללהו; ועוד, כי היה עשו צועק עליו לאמור: "ולמה תברכנו עתה, אבי?!" ואיך יאמין עשו, כי במרמה היה מתחילה, בראותו כי עתה יברך אותו ברצונו?! והנכון בעיני שהוא לשון הווה; יאמר: מי אפוא הצד ציד אשר היה יכול לרמותני שאברכהו וגם שיהיה ברוך על כל פנים, כי ידעתי כי ברוך הוא. או טעמו "וגם ברוך יהיה" – על כורחי שאי אפשר לי להעביר הברכה ממנו, כי מאז שבירך אותו ידע ברוח הקודש, שחלה ברכתו עליו. וזהו טעם החרדה הגדולה אשר חרד, כי ידע שאיבד בנו האהוב לו ברכתו לעולם, וזה טעם "בא אחיך במרמה", כי אחר שאמר "מי איפא", נתן דעתו שהבא אליו היה יעקב, שאי אפשר שתחול הברכה רק בזרעו.
He shall be blessed. This was not an additional blessing but a statement of fact — Yitzchok sensed that his deceiver was already blessed or that his own blessings had taken effect whether he wanted them to or not. Thus the reason for his trembling was that he realized that his beloved son Eisov had lost the blessings forever.
מדרשי התורה:
מי הוא אשר היה ראוי לשפע הראשון... מי הוא ואיפה הוא הצד ציד, רוצה לומר, שידע לצוד צידה ולתת הכנה בנפשו להשיג המושכלות ויבא לי, ששם הכנתו לפני? או אמר: שהכריחני והביא אותי להשפיעו "ואוכל מכל", רוצה לומר, שטעמתי בהשפעתי אליו כל מה שהיה מן השלמות בטרם תבוא, עד שנוספה בו ההשפעה והשפעתיו ובירכתיו. וזהו "ואברכהו". ועם זה גם יזכה להשפעה מעצמו, רוצה לומר, שיהיה מתואר ב"ברוך" ומשופע מעצמו. גם ברוך יהיה מעצמו, גם אם לא ברכתיו, להורות שלא בירכו על צד הבחירה והרצון לבד, כי אם על צד ההכרח מאתו יתברך. וכל זה להתנצל לעשו.
*
1. מהן התמיהות השונות בפסוקנו שאותן מיישבים המפרשים הנ"ל?
2. במה שונה הרמב"ן מן המפרשים שהובאו במקטע בהסברת סיבת חרדתו של יצחק?
3. מה הניע את בעל מדרשי התורה להוציא המילים "הצד ציד ויבא" ממשמעותם?
4. כמה דעות שונות זו מזו שינוי עקרוני יש לפנינו בהסברת המילים "גם ברוך יהיה"?
5. נגד איזו דעה מכוונים דברי הרמב"ן הראשונים בפירושו (עד למילים "יברך אותו ברצונו")?
*
6. הסבר את דברי הרמב"ן "לשון הווה"!