| א. השוואה בין הצווי למשה לבין דברי משה |
| א'. | "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר | ל'. | "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
| ב'. |
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה |
רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה | |
| ג'. |
וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה |
ל"א. |
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה |
| ד'. |
לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת |
ל"ב. |
וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת |
| ה'. |
וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה |
ל"ג. |
וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת |
| ל"ד. | וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ | ||
| - - - | - - - | ||
| ו'. |
וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" |
ל"ה. |
הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" |
1. התוכל להסביר למה הוזכרו המילים "ולהורות נתן בלבו" רק בפרשתנו בדברי משה לישראל ולא הוזכרו בדברי ה' למשה (בפרשת כי תשא?)
**
2. למה לא הוזכרו במקומנו אף "חכמי הלב" העושים במלאכה?
3. מה ראה משה להזכיר כאן (בפסוק ל"ה) את סוגי המלאכות?
ד"ה ואהליאב: משבט דן – מן הירודים שבשבטים, מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב ל"ד, י"ט): "ולא נכר שוע לפני דל".
ואהליאב AND OHOLIAB — he was of the tribe of Dan, of one of the lowest of the tribes, of the sons of the handmaids, and yet the Omnipresent placed him with regard to the work of the Tabernacle on a level with Bezalel although he was a member of one of the noble tribes (Judah)! in order to confirm what Scripture says, (Job 34:19) “He regardeth not the rich more than the poor” (Midrash Tanchuma 2:10:13).
מה ראה רש"י לפרש דברים אלה דווקא בפרשתנו ולא הקדים לפרשם בפרשת כי תשא, כדרכו לפרש כל מילה קשה או כל קושי ענייני או לשוני עם הופעתו לראשונה בתורה ולא בחזרתו?
| ב. הבחירה בבצלאל - מדברי התלמוד |
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר..."
And the LORD spoke unto Moses, saying:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר..."
And Moses said unto the children of Israel: ‘See, the LORD hath called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.
אמר ר' יצחק: אין מעמידים פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכין בצבור, שנאמר ויאמר משה אל בני ישראל: ראו קרא ה' בשם בצלאל.
אמר לו הקב"ה למשה: "משה, הגון עליך בצלאל?" אמר לו: "רבונו של עולם, אם לפניך הגון – לפני לא כל שכן?" אמר לו: "אעפ"כ, לך אמור להם לישראל".
הלך ואמר להם לישראל: "הגון עליכם בצלאל?" אמור לו "משה רבנו, אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, לפנינו לא כל שכן?"
With regard to Bezalel’s appointment, Rabbi Yitzḥak said: One may only appoint a leader over a community if he consults with the community and they agree to the appointment, as it is stated: “And Moses said unto the children of Israel: See, the Lord has called by name Bezalel, son of Uri, son of Hur, of the tribe of Judah” (Exodus 35:30). The Lord said to Moses: Moses, is Bezalel a suitable appointment in your eyes? Moses said to Him: Master of the universe, if he is a suitable appointment in Your eyes, then all the more so in my eyes. The Holy One, Blessed be He, said to him: Nevertheless, go and tell Israel and ask their opinion. Moses went and said to Israel: Is Bezalel suitable in your eyes? They said to him: If he is suitable in the eyes of the Holy One, Blessed be He, and in your eyes, all the more so he is suitable in our eyes.
1. מהו הדיוק הלשוני בפסוקים שעליו בנויים דברי ר' יצחק אלה?
2. מפרשי עין יעקב מקשים: מנא לו שאמר הקב"ה למשה "לך הודיע את ישראל וכו'", ואפשר שמתחילה לא אמר הקב"ה אלא למשה בלבד אם "הגון לפניו בצלאל?"
| ג. תכונות אבותיו של בצלאל |
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה"
And Moses said unto the children of Israel: ‘See, the LORD hath called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.
"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה"
And He hath filled him with the spirit of God, in wisdom, in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship.
ד"ה קרא ה' בשם בצלאל וכו' בן חור למטה יהודה... הענין דמסירת נפש צריך להיות שלא בחקירה והתחכמות יתירה, ויהודה מסר עצמו בים במסירת נפש וכן חור מסר עצמו בעגל; דהחקירה תעכב ברצון פנימי מלמסור נפשו על קידוש השם יתברך, כעדות יעבץ החסיד. לכן אמר שבעבור זה שלא חקר ולא נתחכם יותר מדי, לכן וימלא אותו בחכמה ובדעת וכו', והבן.
**
מה הרמיזות בלשון הכתוב לדבריו אלה?
| ד. שאלות בטעמי המקרא |
1. שמות ל״ה:כ״ד
"כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה'..."
Every one that did set apart an offering of silver and brass brought the LORD’S offering; and every man, with whom was found acacia-wood for any work of the service, brought it.
המילה "תרומת" באה בצלע הזאת שתי פעמים. בפעם הראשונה היא מוטעמת מלעיל ואילו בפעם השניה מלרע.
מהי הסיבה להטעמה השונה?
2. שמות ל״ו:ג׳
"וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ..."
And they received of Moses all the offering, which the children of Israel had brought for the work of the service of the sanctuary, wherewith to make it. And they brought yet unto him freewill-offerings every morning.
א. היכן מתחלק משפט הטפחא - לפני תחילת המשפט הזיקה "אשר הביאו..." או לפני המושא הישיר "את כל-התרומה"? עיין ב"דפים ללימוד טעמי המקרא" כרך ה' עמוד 401.
ב. כאן בא מהפך פשטא ואין אחריו – כרגיל – זקף, אלא רביע שני. נמצא, שיש כאן סדר מפסיקים עיקריים: רביע-פשטא-רביע-טפחא. (שני טעמי הרביע באים עם מפסיק המשנה שלהם גרש-וטפחא בא עם תביר.)
ג. היכן מתחלקת הצלע?
3. שמות ל״ו:ל״א
"וַיַּעַשׂ בְּרִיחֵי עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת"
And he made bars of acacia-wood: five for the boards of the one side of the tabernacle,
מנחת שי:
קדמאה דצוה ה"אחד" בדל"ת (שמות כ"ו כ"ו) והדין דעשייה ה"אחת" בתי"ו. וסימן: "... באחד ההרים או באחת הגאיות". (מלכים ב' ב' ט"ז).
קדמאה דצוה ה"אחד" בדל"ת (שמות כ"ו כ"ו) והדין דעשייה ה"אחת" בתי"ו. וסימן: "... באחד ההרים או באחת הגאיות". (מלכים ב' ב' ט"ז).
הסבר את הסימן !