פרשת חיי שרה תשכ"ט - שליחותו של אליעזר
א. שאלה כללית
ד"ה וה' ברך את אברם בכל: להודיע האמור לפנינו, שלא שלח עבדיו לקחת אישה ממשפחתו מחמת חוסר נשים בארץ כנען, שלא היו רוצין להזדווג לו, שהרי נתברך בכל וכל העולם מתאווים להזדווג לו. אבל הוא לא רצה כי אם ממשפחתו. וזהו שאמר העבד (פסוק ל"ה) "וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב...", ולכך הוצרך לפרש תחילה "ברך את אברהם בכל". כמו (ט' י"ח) "וחם הוא אבי כנען".
2. And God blessed Abraham [with everything] - this is to inform/explain to us about what is said in [the text in] front of us, that Abraham did not send his servant to take a wife [for Isaac] on account of lack of women in the Land of Canaan or because no one wanted to mate with him, because Abraham had been blessed with everything and the entire world desired to mate with Isaac, but because he only wanted a spouse for Isaac from his family. This is why Abraham's servant said: "And Adonai blessed my master very much and he has become wealthy." And it is for this reason that the text needed to explain first that God had blessed Abraham "with everything," as in a similar instance: "And Ham was the father of Canaan" (Genesis 9:18).
ד"ה אל ארצי: ולא לאותם אנשים שאינם קרובי אלא למולדתי שבארצי תלך.
כי אם אל ארצי, not to members of any nation which does not dwell physically close to the region from which I originate. This is where you shall go to conduct your search.
פסוק ד':
ד"ה ויקח האיש נזם זהב: יש לומר שאחר ששאל לה "בת מי את?", נתן לה, כמו שכתב לפנינו בסיפור דבריו (בפסוק מ"ז). אלא שלא להפסיק סדר דבריו ותשובת דבריה, לכך הקדים מעשה נתינתו שנתן לה.
ד"ה אותה הוכחת: ...ורבים יתמהו באמרם שלא שאל כהוגן, ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. כי "ויאמר בת מי את" פירושו: וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום. וכן אמר העבד (מ"ז) "ואשאל אותה בת מי את... ואשים הנזם..." וכלל הדבר, שהתפלל לה' שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו.
ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף:
נראה מיסוד הענין, כי כוונת אברהם היתה, כי אם לא ישיג אליעזר מבוקשו מבנות בית אביו, שישא משאר בנות כשדים, כי נראה שלא היה מחזיק לקחת אשה לבנו מבנות בית אביו, אם לדעתו שאין הבדל בינם ובין שכניהם, ואם לחשבו שהם לא ירצו לשלוח בנותם. ולכן אמר בסתם "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" וטעם "מולדתי" ארץ מולדתי, כלומר: הארץ שנולד שם. כאמרו עוד (ז') "ומארץ מולדתי", כי מילת "ארצי" מורה על הארץ שדר שם... ... אבל נוטה אני מדעת הראב"ע בפירוש "ויאמר בת מי את" שפירש "וכבר אמר", כי דעתי שהתורה סיפרה בכאן סידור המעשה כמו שהיו בזמנים הסדורים, אבל הוא שינה את הדבר בספרו להם המאורע כמו שאבאר עוד. ... כי כל מה שאמר אליעזר להם היה תועלות בהשגת מבוקשו ברבקה, וכן שינה מפני שלום עצמו, רצוני, להשיג מבוקשו במה שאמר "ואשאל... ואשים", כי זה יותר כבוד וחיבה להם. ואולי לא היתה שם רבקה; ואע"פ שהיתה שם, הנה בלי ספק היתה אז עומדת בענוה זאבית ובצניעות שועלית, כי כן תלבשנה הבחורות לבוש הענוה ברקמת המרמה. וכן הוסיף בברכתו לשם (מ"ח) "לקחת את בת אחי אדוני לבנו", כי רצה להראות ולהחליט מהם, שזה דבר פשוט.
1. מהן שתי תפישות השונות את צוויו של אברהם אבינו ואת כל המשתלשל ממנו למפרשים הנ"ל?
**
2. כיצד מתבטא ההבדל בין שתי תפישותיהם הכלליות גם בהבדלי פירושים לפסוקים בודדים, ביחוד לפסוקים מ', מ"ז ועוד.
*
3. מה יש לומר לזכותה של כל אחת משתי התפישות, ואיזו משתיהן נראית לך המתישבת יותר עם פסוקי פרקנו?
4. אע"פ שרשב"ם וראב"ע בדעה אחת בתפישת הפרק כולו, יש הבדל דק ביניהם בפירוש פסוק מ"ז. מה ההבדל?
השוה לדברי הרשב"ם והראב"ע את דברי הרמב"ן:
ד"ה ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה: הכתוב הזה יחסר המעשה והיה צריך שיאמר: "ויקח האיש נזם זהב ויתן על אפה ושני צמידים על ידיה". ולכך אני אומר כי פירוש "ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים" שיהיו "על ידיה... ויאמר בת מי את" ואחרי שאמרה אליו "בת בתואל אנוכי" שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה, כאשר אמר להם. אבל חסר כאן הנתינה, וכן במקומות רבים.
The passuk is missing the act. for it should have said "the man took a golden nose ring 'and placed it' on her nose and 2 bracelets, on her arms." Therefore I say the explanation of this passuk is "The man took a golden nose ring and 2 bracelets 'to be' upon her arms" and said to her "whose daughter are you?" Only then after she said to him "I am the daughter of Betuel" did he place the nose ring on her nose and the bracelets on her arms, as he said to Rivkah's family later. However, it omitted the giving here (v.22) [although mentioned there (v. 47) And so we find in many places in the Torah.
א. האם מסכים הרמב"ן עם הרשב"ם או הראב"ע, או הלך בדרך שלישית?
ב. מה פירוש דבריו "יחסר המעשה"?
**
ג. תן דוגמא אחת מן "המקומות הרבים" שמזכיר הרמב"ן בסוף דבריו!
6. הסבר לשם מה מביא הרשב"ם את בראשית ט' י"ח - מה ענינו לעניננו?
7. הסבר את דברי אבן כספי "כמו שהיו בזמנים הסדורים".
8. הסבר את דבריו המסומנים בקו.
*
9. לשם מה הוסיף בסוף דבריו פירוש לפסוק מ"ח, ומה הוא "הדבר הפשוט"?
ב. שינוי בדברי אליעזר
השווה:
"ה'... אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי"
The LORD, the God of heaven, who took me from my father’s house, and from the land of my nativity, and who spoke unto me, and who swore unto me, saying: Unto thy seed will I give this land; He will send His angel before thee, and thou shalt take a wife for my son from thence.
"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"
And he said unto me: The LORD, before whom I walk, will send His angel with thee, and prosper thy way; and thou shalt take a wife for my son of my kindred, and of my father’s house;
למה שינה העבד כאן מדברי אדוניו ולא מסר דבריו כפי שנאמרו?
ג. ה' אשר התהלכתי לפניו
"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"
And he said unto me: The LORD, before whom I walk, will send His angel with thee, and prosper thy way; and thou shalt take a wife for my son of my kindred, and of my father’s house;
בראשית רבה סוף פרשה ל':
ר' יוחנן וריש לקיש: ר' יוחנן אמר: לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר: לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דר' יוחנן אנו צריכים לכבודו. על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו.
1. הסבר מהן שתי המשמעויות הניתנות ע"י שני האמוראים למושג "התהלך לפני ה'"?
**
2. בסוף דברי המדרש אומר בעל "יפה תואר", (פירוש למדרש רבה):
ומה שמסיים "על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו" – חלילה – לומר כפשוטו כי ה' צריך לכבוד זולתו!
התוכל לבאר כוונת דברים אלה על אמיתותם?
ד. תרגום המילה "התהלך"
"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"
And he said unto me: The LORD, before whom I walk, will send His angel with thee, and prosper thy way; and thou shalt take a wife for my son of my kindred, and of my father’s house;
השוה בתרגום אונקלוס:
ה' כ"ב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ-לֹהִים והליך חנוך בדחלתא ד"ה.
ו' ט' אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ בדחלתא ד"ה הליך נח.
כ"ד מ' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו ה' די פלחית קדמוהי.
מ"ח ט"ו אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו ה' די פלחו אבהתי קדמוהי.
1. מהי סיבת השינוי בתרגום?
בפסוקים ו' טו', כ"ד מ', מ"ח ט"ו תרגם גם יונתן בן עוזיאל כך אבל השוה:
שמואל א' ב' ל' אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי - ישמשון קדמי.
שמואל א' ב' ל"ה וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים - וישמש קדם משיחי כל יומיא.
אבל
מלכים ב' כ' ג' אָנָּה ה' זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ - אדכר כען דפלחית קדמך.
*
2. מהי סיבת השינויים בתרגום?
3. השוה לכל הנ"ל תהילים קמ"ג אתהלך לפני ה' בארצות החיים – תורגם: אתהלך. מהי הסיבה שלא תרגם לא "פלח" ולא "שמש"?