פרשת בשלח תשכ"ח - יציאת ישראל ממצרים
א. שאלה כללית
קאסוטו בפירושו לבשלח רואה את הפסוקים י"ט-כ"ג כפסקה אחת. הסבר מה המאחד פסוקים אלה לפסקה הן מבחינת תכנם הן מבחינת צורתם.
ב. השוואת פסוקים
השווה את שני הפסוקים הבאים בפרקנו:
"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'"
And I will harden Pharaoh’s heart, and he shall follow after them; and I will get Me honour upon Pharaoh, and upon all his host; and the Egyptians shall know that I am the LORD.’ And they did so.
"וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו"
And I, behold, I will harden the hearts of the Egyptians, and they shall go in after them; and I will get Me honour upon Pharaoh, and upon all his host, upon his chariots, and upon his horsemen.
1. הסבר את סיבת השינוי בזמנים בתחילת הפסוקים.
2. הסבר את סיבת תוספת ה"ואני" בראש פסוק י"ז.
3. הסבר את סיבת שאר השינויים.
ג. "בתוך הים"
"וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה"
And lift thou up thy rod, and stretch out thy hand over the sea, and divide it; and the children of Israel shall go into the midst of the sea on dry ground.
הרכסים לבקעה:
ד"ה בתוך הים: העומק הגדול שבו מי הים קרוי ים. זהו עיקר משמעות "ים". אבל לפעמים קורא גם למים "ים".
1. מהו הקושי בפסוקנו שאותו הוא מיישב?
2. מה איפוא פירוש המילה "ים" בפסוקים הבאים: ט"ז (הראשון והשני); כ"א (הראשון השני והשלישי); כ"ג, כ"ו; כ"ז (הראשון השני והשלישי!)
ד. "ויסע מלאך האלוקים..."
"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם"
And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them;
ד"ה ויסע מלאך האלוקים: המוליך את עמוד הענן לפני מחנה ישראל וילך המלאך מאחריהם ומתוך כך "ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם", כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, וישם מאפל ביניהם כדכתיב ביהושע, שלא יוכלו ליקרב זה אל זה כל הלילה.
ויסע מלאך האלוקים, the one that was guiding the pillar of cloud and the column of fire respectively in front of the marching columns of Israelites, changed positions and moved behind the columns of marching Israelites instead. ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם, this was the result of the angel repositioning himself. The purpose of the angel’s move now was to create a barrier between the Israelites and the Egyptians approaching from behind. The angel created a barrier of darkness, impenetrable to artificial means of lighting up the area in front of the Egyptians. (as described in Joshua 24,7). As a result, the Egyptians did not draw nearer to the Israelites during the entire night.
ד"ה ויסע מלאך: זה היה קודם (ט"ו) "דבר אל בני ישראל ויסעו" והנה פירש וכבר נסע וכבר הראיתיך רבים כזה...
ד"ה מלאך אלוקים: הוא השר הגדול ההולך בענן והוא הכתוב עליו (י"ג כ"א) "וה' הולך לפניהם יומם". וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם, נסע עמוד הענן עמו; והאומר כי "מלאך האלוקים" הוא הענן, יראה לנו: אנה מצאנו עמוד הענן נקרא "מלאך האלוקים"?! ואם המלאך הוא העמוד, למה אמר פעם אחרת "ויסע עמוד הענן מפניהם"? ואם השיב לנו "הטעם כפול" – אין משפט לשון הקודש לכפול רק הנבואות והתוכחות, רק המספר כי כן היה המעשה אין ראוי לכפול.
רלב"ג:
ד"ה ויסע מלאך האלוקים: יתכן שקרא "מלאך האלוקים" הכח השופע מאת ה' יתברך שישפע ממנו זה הפלא העצום, ר"ל עמוד הענן ועמוד האש. ואפשר שיהיה "מלאך אלוקים" הנזכר בזה הפסוק הוא משה, כי הנביא יקרא מלאך. (כמו שיתבאר בששי מספר "מלחמות ה'"). ועוד: כי היה בזה תועלת לישראל שלא ייראו מפרעה ומעמו, כי הנביא שם עצמו במקום אשר היה בו מהסכנה יותר. ולזה מבואר שהוא יודע בלי ספק שלא יקרם שום נזק בזה. ועוד: כי לפי שהנביא היה יותר מושגח לעוצם התדבקותו בה' יתברך, הנה היה ראוי שיהיה הוא אחרון. כי כזה יעשה במלחמה שישימו מול פני המלחמה החזקה היותר גיבורים.
הרכסים לבקעה:
ד"ה ויסע מלאך האלוקים: כיצד? "ויסע עמוד הענן". מדבר זה ידעו כי נסע מלאך ה' מפניהם ללכת מאחריהם.
שד"ל, "המשתדל" (וינא תר"ו):
ד"ה ויסע מלאך האלוקים: כל דבר שהקב"ה עושה בו שליחותו נקרא מלאך ה', ככתיב (תהלים ק"ד ד') "עושה מלאכיו רוחות" וכענין שכתוב (תהלים קמ"ח) "רוח סערה עושה דברו", ובפרט הענינים היוצאים מדרך הטבע, כמו עמוד הענן שהיה מעשה נסים. והנה "ויסע עמוד הענן" הוא פירוש "ויסע מלאך האלוקים" (וכיוצא בזה בראשית כ"ד מ'). פירוש זה קדמון הוא, הזכירו הראב"ע ודחה אותו... והוא לא הבין כי (י"ג כ"א) "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד הענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש" וג' אין הכונה, כי ה' או מלאכו היה הולך ממש לפניהם אלא שהליכת ה' לפניהם היתה ע"י הליכת עמוד הענן ועמוד האש לפניהם, כי העמודים ההם היו מאת ה' כלומר: מעשה נסים, ולא היה לא ה' ולא מלאך הולך לפניהם ממש, אלא ה' ברצונו מוליך לפניהם העמודים ההם, ועל ידי כן היה כאילו הוא הולך לפניהם. וטעם (במדבר ל,א ט"ו) "וירא ה' באהל בעמוד ענן" וכן (ויקרא ט"ז ב') "כי בענן אראה על הכפורת" לא היה ה' נראה, אלא היה מתגלה על ידי הענן שהיה מאתו, כלומר: שלא מדרך הטבע.
שד"ל, בפירוש לתורה (פאדובה תרל"ג) כ':
ד"ה ויבא בין מחנה: היום כ"ד אייר תרי"ט נראה לי שהדבר כמשמעו, מלאך לחוד וענן לחוד, כי לכך שנה הכתוב ואמר במלאך "וילך מאחריהם" ואמר בעמוד הענן "ויעמד מאחריהם, ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל", לא הענן אלא המלאך, והוא היה ענן וחושך לאלו ויאר את הלילה לאלו.
And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them; and it came between the camp of Egypt and the camp of Israel; and there was the cloud and the darkness here, yet gave it light by night there; and the one came not near the other all the night.
1. כמה דעות שונות יש לפנינו בהבנת פסוקנו?
2. לאיזה מקום ביהושע רומז הרשב"ם?
**
3. כיצד דוחה הראב"ע את דעת מתנגדיו, וכיצד אפשר להפריך את הכלל הניתן בדברי התנגדותו?
*
4. אברבנאל, טוען נגד דעת הרלב"ג:
...למה זה יקרא הכתוב למשה כאן "מלאך אלוקים" ולא נמצא בו התואר ההוא במקום אחר.
יש במדרש (ויקרא רבה א' א') וגם בדעת כמה מן המפרשים שאמנם נקרא כן בתורה. היכן?
5. מהי ראייתו של שד"ל ב"משתדל" מבראשית כ"ד מ'?
6. מהי ראיית שד"ל (בפירושו המאוחר) נגד פירושו ב"משתדל" ומהי חולשת ראייתו זו?
ה. שאלות בדברי משך-חכמה
משך חכמה:
ד"ה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו: במכילתא נאמר: ר' יהושע אומר: אמר הקב"ה למשה: משה אין להם לישראל אלא ליסע. נראה דמפרש דכל בני ישראל הלכו אחר משה כצאן בבקעה אחר הרועה. אמנם בים ציוה הקב"ה למשה שיסע אחרי העם, והמה באמונתם בו ילכו בתוך הים. ובזכות הנסיעה שיבואו תוך המים בים יבקע להם הים. לכן כתוב (י"ט) "ויסע מלאך האלוקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם" – זה משה שנקרא כאן מלאך האלוקים וכמו שכתוב בחגי (א' י,ג) "ויאמר חגי מלאך ה'". לכן בזכות שהלכו בים ומשה אחריהם נבקע הים, ולכן אמרו להלן במכילתא: "מתוך שהיו נוטלין עצה. קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים"... וזה שאמר "דבר אל בני ישראל ויסעו" הם יסעו ואתה אחריהם ובזכות זה יבקע הים.
1. עם מי מן המפרשים שהובאו בשאלה 6 בקטע "ויסע מלאך האלוקים..." מסכימה דעתו?
**
2. למה לא הביא ראיה לכך שנביאים נקראים מלאכים מן התורה והביאה מחגי?
3. מהו הקושי בפסוקים ט"ו-י"ט, שמיישב בעל משך חכמה?