גיליון זה הוא המשכו של גיליון וירא תשכ"ו. עיין שם!
| א. "הלא מצער הי.." (1) |
"הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר
אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי"
Behold now, this city is near to flee unto, and it is a little one; oh, let me escape thither—is it not a little one?—and my soul shall live.’
בבלי, שבת דף י' ע"ב:
ואמר רבא בר מחסיא אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב: לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה.
ואמר רבא בר מחסיא אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב: לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה.
The Gemara asks: But if so, words connoting faithfulness are also forbidden to say in the bathroom, as it is written “The faithful God who keeps the covenant and the kindness” (Deuteronomy 7:9). And if you say that it is indeed so, that it is forbidden to use the language of faithfulness in the bathroom, didn’t Rava bar Meḥasseya say that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: It is permitted to say faithfulness in the bathroom? The Gemara answers: There is a difference between the terms: There, the name of God itself is not called in that way, as we translate it as “the faithful God.” However, here, the name of God Himself is called Shalom, as it is written: “And he called Him Lord Shalom.” It is not an adjective, but a holy name in and of itself.
שנתישבה מקרוב, כלומר: עיר חדשה.
שמתוך שישיבתה קרובה – עונותיה מועטים, שנאמר (בראשית י"ט) "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער" מאי "קרובה"? אילימא דמיקרבא וזוטא (אם נאמר שקרובה – קרובה ממש, קרובה לנוס שמה),
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said Rav said: A person should always seek and dwell in a city whose settling took place in the recent past, meaning that it was recently established, as due to the fact that its settling is recent its sins are few, as its residents have not yet had the opportunity to commit many sins there. As it is stated that Lot said to the angel: “Behold, here is this city that is close to run away to and it is small” (Genesis 19:20). What is the meaning of the word close? If you say: That it is close in distance and truly small, why did he need to say that to the angel? Didn’t they see it? Rather, the meaning of the word close must be because its settling was close, that it had been recently settled, and therefore its sins were few. Rabbi Avin said: What is the verse that teaches us that Zoar was newer than the other cities? As it is written: “I will escape there please [na]” (Genesis 19:20); the numerological value of nun alef, the letters of the word na, is fifty-one, while Sodom was fifty-two years old. And Sodom’s tranquil period
וזוטא - ולא צריכים אתם להקפיד על קיומה.
הא קא חזו לה?!
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said Rav said: A person should always seek and dwell in a city whose settling took place in the recent past, meaning that it was recently established, as due to the fact that its settling is recent its sins are few, as its residents have not yet had the opportunity to commit many sins there. As it is stated that Lot said to the angel: “Behold, here is this city that is close to run away to and it is small” (Genesis 19:20). What is the meaning of the word close? If you say: That it is close in distance and truly small, why did he need to say that to the angel? Didn’t they see it? Rather, the meaning of the word close must be because its settling was close, that it had been recently settled, and therefore its sins were few. Rabbi Avin said: What is the verse that teaches us that Zoar was newer than the other cities? As it is written: “I will escape there please [na]” (Genesis 19:20); the numerological value of nun alef, the letters of the word na, is fifty-one, while Sodom was fifty-two years old. And Sodom’s tranquil period
הא קא חזו לה, ולמה ליה למימר להו (הן הם, המלאכים, רואים שהיא קרובה וקטנה ולמה יש צורך ללוט לספר להם שהיא קרובה וקטנה?). אלא, מתוך שישיבתה קרובה, עוונותיה מוצערין (=מועטין).
ד"ה מצער היא: והלא עוונותיה מועטין ויכול אתה להניחה. ותחי נפשי בה. זהו מדרשו, ופשוטו של מקרא: עיר קטנה היא ואנשים בה מעט, אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה.
הלא מצער הוא IS IT NOT SMALL?— Are not its sins but few, so that you can let it alone. ותחי נפשי SO THAT MY SOUL MAY LIVE? This is the Midrashic explanation (Shabbat 10b). The real meaning of the verse is: Is it not a small city with few inhabitants; you therefore need not be particular about leaving it alone, so that my soul may live in it.
לדברי רש"י לפי "פשוטו של מקרא" מקשה ר' אליהו מזרחי:
לא ידעתי איך יתקן בזה קושית "הא קא חזו לה?!" והלא כל עצמן של חז"ל שהוציאוהו מפשוטו אינו אלא מפני הקושיה הזאת, ואיך חזר לפרש אותו לפי פשוטו ולא חשש לתקן הקושיה הנופלת בו?!
לא ידעתי איך יתקן בזה קושית "הא קא חזו לה?!" והלא כל עצמן של חז"ל שהוציאוהו מפשוטו אינו אלא מפני הקושיה הזאת, ואיך חזר לפרש אותו לפי פשוטו ולא חשש לתקן הקושיה הנופלת בו?!
ובעל לבוש האורה מיישב קושיית הרא"ם:
ונראה לי שרש"י תיקן הרבה בהוסיפו "ואנשים בה מעט", כלומר: הלא אתם רואים שהיא מצער ומתוך קטנות תבחנו שאנשים בה מעט ואין להקפיד אם תניחנה, שהרי ודאי אין הקפדה על גודל המקום או קטנותו, רק על אנשים רבים ורשעים או מעטים, וכיוון שהעיר קטנה, ודאי יהיו אנשיה מועטים ואפילו יהיו רשעים אין להקפיד כל כך, ולכן הוצרך לוט להקדים "הלא מצער היא" אע"ג דחזו לה, כדי לסיים ולומר "ואנשים בה מעט" וזה לא ראו הם רק הוא אומר להם כך, ואע"ג שחסר זה מן הכתוב, משמע כן מדבריו.
ונראה לי שרש"י תיקן הרבה בהוסיפו "ואנשים בה מעט", כלומר: הלא אתם רואים שהיא מצער ומתוך קטנות תבחנו שאנשים בה מעט ואין להקפיד אם תניחנה, שהרי ודאי אין הקפדה על גודל המקום או קטנותו, רק על אנשים רבים ורשעים או מעטים, וכיוון שהעיר קטנה, ודאי יהיו אנשיה מועטים ואפילו יהיו רשעים אין להקפיד כל כך, ולכן הוצרך לוט להקדים "הלא מצער היא" אע"ג דחזו לה, כדי לסיים ולומר "ואנשים בה מעט" וזה לא ראו הם רק הוא אומר להם כך, ואע"ג שחסר זה מן הכתוב, משמע כן מדבריו.
**
1. הסבר מהי קושיית הרא"ם על רש"י ונסה ליישב אותה יישוב אחר מזה שיישבו בעל לבוש האורה!
**
2. ר' מאיר קאלוו בפירושו 'מנחה חדשה' (הביאו לדפוס מתוך כ"י עתיק ר' וולף היידנהיים בחומש רדלהיים תקע"ח) סובר שיש להקשות עוד קושיה אחרת על פסוקנו, אם תשווה את פסוקנו לפסוק האחרון שבספר יונה. הסבר מהי הקושיה, וכיצד ניתן ליישב אותה?
| ב. "הלא מצער היא..." (2) |
"הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר
אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי"
Behold now, this city is near to flee unto, and it is a little one; oh, let me escape thither—is it not a little one?—and my soul shall live.’
רש"ר הירש:
ד"ה הלא מצער היא: כמה פעמים חוזר ומדגיש לוט כי העיר 'מצער' היא 'מצער' אינו שם תואר אלא שם עצם, לא 'קטנה' היא אלא – 'מצער'. דבר חסר ערך ונטול חשיבות, מקום שאין בו עושר או נוחיות. מפקודת האסור "אל תבט אחריך" הבין לוט שאבדן כל רכושו הוטל עליו כענש מכוון, רק נפשו ניתנה לו. אך הוא טוען, כי בעיר זו האפשרויות לקיום כה מעטות הן, וכה דלה היא, עד שאם יורשה לו לגור בה – אחרי שנות השפע בסדום – אין כאן אלא הצלת הנפש בלבד.
ד"ה הלא מצער היא: כמה פעמים חוזר ומדגיש לוט כי העיר 'מצער' היא 'מצער' אינו שם תואר אלא שם עצם, לא 'קטנה' היא אלא – 'מצער'. דבר חסר ערך ונטול חשיבות, מקום שאין בו עושר או נוחיות. מפקודת האסור "אל תבט אחריך" הבין לוט שאבדן כל רכושו הוטל עליו כענש מכוון, רק נפשו ניתנה לו. אך הוא טוען, כי בעיר זו האפשרויות לקיום כה מעטות הן, וכה דלה היא, עד שאם יורשה לו לגור בה – אחרי שנות השפע בסדום – אין כאן אלא הצלת הנפש בלבד.
במה שונה פירושו מפירוש רש"י (הן על פי מדרשו, הן על פי פשוטו), ומהי חולשת פירושו של הירש?
| ג. "ותהי נציב מלח..." |
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח"
But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
והנה כאשר זרחה השמש, בא לוט לצוער, ובהיותו שם, הוריד ה' על ידי נביאיו בדרך פלא אצל סדום ועמורה גפרית ואש בבטן הארץ ההיא בדרך שנהפכו הערים האלה וכל הככר וכל יושבי הערים וצמח האדמה, לא נשאר דבר. והנה הביטה אשת לוט מאחריו ונספית עמהם, והיתה אז הארץ ההיא כמו נציב מלח לחוזק השרפה אשר היתה שם.
...ד"א ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח, שכן "גפרית ומלח שריפה כל ארצה" (דברים כ"ט כ"ב).
ותהיא נציב מלח, “she was turned into a pillar of salt;” her punishment fitted her crime, as Rashi has explained. Rashi claims that when her husband asked his wife to give some salt to his guests so that their food would taste better, she absolutely refused by challenging his right to violate the laws of Sodom concerning the entertaining of any guests. (based on B’reshit Rabbah,50,4) She was punished with the same punishment as the cities of Sodom, which were turned into salt as mentioned by Moses in Deuteronomy 29,22.
**
1. במה נוגד פירושו של רלב"ג לפס' כ"ד (הפסקה הראשונה בפירושו ועד "לא נשאר דבר") את כללי הלשון?
2. במה שונים שני הפירושים – רלב"ג (בפסקה השניה) וחזקוני – לפסוק כ"ו מן הפירוש הרגיל לפסוק זה?
3. מניין לרלב"ג שאשתו של לוט נספתה?
| ד. אשת לוט |
"הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה"
And it came to pass, when they had brought them forth abroad, that he said: ‘Escape for thy life; look not behind thee, neither stay thou in all the Plain; escape to the mountain, lest thou be swept away.’
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח"
But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
...ולי נראה על דרך הפשט שהמלאכים הזהירו ללוט, לפי שהיה לו צאן ובקר כי היה רכושו רב, והודיעו שלא ימלט מכל אשר לו דבר, לכן אמרו לו בדרך עצה ונחמה: "המלט על נפשך" כי היא תהיה לך לשלל ואל תביט אחריך לנכסים ולרכוש, כי כולו נאבד, ואל תעמוד בחשבך כי מפה או מפה תציל דבר מכל אשר לך כי אין עוד תקוה בדבר הזה. ויהיה אם כן "אל תביט אחריך" שלא יחוש לבנותיו ולצאנו ולשאר נכסיו אשר נשארו שם; לא שיאסור עליו ההבטה בעיניו, כי למה יאסור לו זה? ויותר טוב היה שבעיניו יביט ובהכרת רשעים יראה (המליצה שאולה מתהלים ל"ז ל"ד)...
אשתו של לוט הביטה מאחרי לוט בעלה, כי אחרי שהוא יצא מסדום וציוה לו המלאך "המלט על נפשך, אל תבט אחריך", שלא יחוש לנכסיו ולרכושו, כמו שפרשתי, הנה היא לא עשתה כן אבל הביטה מאחריו, כלומר: התעסקה להציל הצאן והבקר ושאר נכסים, היפך מה שציוה לוט, ולכן בהיותה משתדלת על זה, לא הלכה עם בעלה, והדביקה אותה הרעה, ותהי נציב מלח כשאר העיר.
ר' נפתלי הירץ ויזל:
אמרי שפר ד"ה אל תביט אחריך: ...ולדעתי כאשר התמהמה לוט, תמהו המלאכים עליו שלא שמע לדבריהם ולא מהר להמלט, וחשדוהו שהטיל ספק בדבריהם, אבל השם הבוחן לבבות ראה כי מרחמיו על חתניו התמהמה, ואולי גם אשתו התעצלה, כי היא לא האמינה בדבר, כי היתה מבנות סדום וכאחד מחתניו, וריחם לוט על אשתו והתמהמה גם למענה; ולכן כשהוציאם ה' בדרך הלא אמר (ט"ז) "בחמלת ה' עליו", כי הוא ידע את לבבו שאיננו מחוסר אמונה, ולכן אחר שעזבוהו מחוץ לעיר אמרו לו עצה טובה: "אל תביט אחריך לראות מה יהיה בעיר, כדרך המסופק המבקש לראות מה ששמע, כי אם כה תעשה, פן תספה בחטאתך...".
אמרי שפר ד"ה אל תביט אחריך: ...ולדעתי כאשר התמהמה לוט, תמהו המלאכים עליו שלא שמע לדבריהם ולא מהר להמלט, וחשדוהו שהטיל ספק בדבריהם, אבל השם הבוחן לבבות ראה כי מרחמיו על חתניו התמהמה, ואולי גם אשתו התעצלה, כי היא לא האמינה בדבר, כי היתה מבנות סדום וכאחד מחתניו, וריחם לוט על אשתו והתמהמה גם למענה; ולכן כשהוציאם ה' בדרך הלא אמר (ט"ז) "בחמלת ה' עליו", כי הוא ידע את לבבו שאיננו מחוסר אמונה, ולכן אחר שעזבוהו מחוץ לעיר אמרו לו עצה טובה: "אל תביט אחריך לראות מה יהיה בעיר, כדרך המסופק המבקש לראות מה ששמע, כי אם כה תעשה, פן תספה בחטאתך...".
ר' נפתלי הירץ ויזל:
ד"ה ותבט אשתו מאחריו: מתחילה סיפר המעשה שכשהלך לוט לדרכו מיד ירד גפרית ואש על סדום ועמורה, ואשתו הביטה לראות מה יהיה בעיר, כי לא האמינה בדבר. ולא הוציא המלאך אותה רק (=אלא) בחמלת ה' עליו, כי אילו הניחה בעיר היה לוט מצטער. ועתה נודע כי אין אמון בה... כי לא האמינה בה' ולכן הביטה לראות אם יקרה לסדום מה שאמר המלאך...
ד"ה ותבט אשתו מאחריו: מתחילה סיפר המעשה שכשהלך לוט לדרכו מיד ירד גפרית ואש על סדום ועמורה, ואשתו הביטה לראות מה יהיה בעיר, כי לא האמינה בדבר. ולא הוציא המלאך אותה רק (=אלא) בחמלת ה' עליו, כי אילו הניחה בעיר היה לוט מצטער. ועתה נודע כי אין אמון בה... כי לא האמינה בה' ולכן הביטה לראות אם יקרה לסדום מה שאמר המלאך...
מה ההבדל ביניהם בפירוש אשמתה של אשת לוט? שים לב להבדל שביניהם בפירוש הפועל "הביט".
| ה. שאלה בסגנונו של רש"י |
פעמים שרש"י (וגם הרמב"ן) משתמש במליצה שאולה מכתבי הקודש, אך לא כדרך המליצים בתקופות המאוחרות, המדביקים מליצות מקראיות כטלאי לדבריהם, אלא בהבלעת דברי הכתוב, מבלי שיורגש שיש לפנינו שימוש במובאה. דוגמא מובהקת לכך בפרקנו*. היכן?