Reliving the 10 Commandments Every Day... Or Not

גמרא ומפרשיה

אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אֶחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא.

The appointed [priest] said to them: “Say one blessing” [one right before the Shema], and they blessed. They then recited the Ten Commandments, 'Shema', 'Vehaya im Shamoa' and 'Vayomer' [the three paragraphs of the Shema]. They also blessed the people with these three blessings: Emet Veyatsiv [the blessing that follows the Shema in the morning prayer], Avodah [the blessing in Shemoneh Esreh calling for G-D to accept the Temple service], and the Birkat Kohanim [the Priestly Blessing]. On Shabbat, they added a blessing for the watch that was leaving.

וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים אמר רב יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין תניא נמי הכי רבי נתן אומר בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו בסורא אמר ליה רב חסדא כבר בטלום מפני תרעומת המינין אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא אמר ליה רב אשי כבר בטלום מפני תרעומת המינין.

The Gemara related above that the priests in the Temple read the Ten Commandments, along with the sections of Shema, VeHaya im Shamoa, VaYomer, True and Firm, Avoda, and the priestly benediction.

דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן תרוויהון אמרי בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני.

the Holy One of Blessing said: if you give Me your heart and your eyes I will know that you are Mine.

מפני תרעומת המינין - שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש ב"ה ושמעו מפיו בסיני.

המינין - עכו״ם [בדפו״י תלמידי ישו].

פירוש המשניות תמיד ה:א

ומה שהיו קורין עשרת הדברים בכל יום הוא מכיון שהם יסוד המצוות ותחלתן. וכבר אמרו בגבולין בקשו לומר כן אלא שכבר בטלום מפני תערומת המינים. ולא נתבאר בבבלי תערומת המינים מה היא, אבל נתבאר בתחילת ברכות ירושלמי ואמרו בדין שהיו קוראין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קוראין אותן מפני טינת המינים שלא יהו אומרין אלו לבדן נתנו לו למשה בסיני.

שו״ת הרמב״ם תשובה מט, מהדורת מכון ירושלים

... וכך היה ראוי לעשות בכל מקום שמנהגם לעמוד צריך למנעם.

... ומה שטען חכם האחר כי בגדאד ומקצת הערים עושות כך אינה כלום לפי שאם נמצא אנשים חולים לא נחלה אנחנו את הבריא בסבתם כדי שיהיו שוים אבל נשתדל אנחנו לרפאות לחולה אם יכלנו.

... והיה מן המינים מי שסובר שאין מן השמים זולת י׳ הדברות וכי שאר התורה משה מפי עצמו אמרה ולפיכך בטלו קריאתן בכל יום.

פירוש המשניות פרק חלק יסוד השמיני

... ואין הפרש בין ובני חם כוש [...] ובין אנכי ה׳ אלקיך...

רמב״ן לספר המצוות, מצוות ל״ת ב

המצוה השני' שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה (ואתחנן ד ט-י) השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלוקיך בחרב וגו'.

שו״ת רשב״א ח״א סימן קפד

שאלתם מהו לומר עשרת הדברות בשחר בבית הכנסת שיש אנשים רוצים להנהיג צבור כן ראוי לעשות כן אם לאו.

תשובה אסור לעשות כן ואע״פ ששנינו במסכת תמיד אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע, כבר בטלוה מפני תרעומת המינין כדאיתא בפרק קמא דברכות דגרסינן התם וקראו עשרת הדברות אמר רב יהודה אמר שמואל בגבולין בקשו לקרותן אלא שכבר בטלום, רבה בר בר חנא סבר למיקרינהו אמר ליה רב אשי כבר בטלום.

שו״ת מהרש״ל סימן סד

... שוב אני נוהג לומר עשרת הדברות קודם ברוך שאמר בקול רם אף שהרמב״ם כתב בתשובה לאיסור ומביא ראיה מפ״ק דברכות אף בגבולין בקשו לקרותן אלא שכבר בטלום מפני תערומת המינין שלא יאמרו שהם עיקרי התורה נראה בעיני דוקא לקובעה בברכת יוצר כמו ק״ש וכן פירש רש״י. אבל לאומרה בכל בוקר לכבוד התורה ולכבוד השם הבורא שעשרת הדברים חקוקים בלוחות מכתב אלוקים מצוה גדולה לאומרה.

וקראו עשרת הדברות. כו' מפי' הרמב"ם לפי שהם עיקר הדת וראשיתו כו' עכ"ל. ובשם רב סעדיה גאון כתבו שכל תרי"ג מצות נכללו בי' הדברות ובגבולין אין קורין אותם משום תרעומות המינין שהם לא יאמינו בזה.

טור וש״ע ונ״כ

וטוב לו' פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת הקרבנות כגון פרשת העולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם.

Judah ben Tema says: "Be as strong as a panther, as light as an eagle, running like a gazelle and mighty as a lion to perform the will of your Father in heaven." He specified four things concerning the service of the Creator, may He be blessed. And he began with ‘strong as a panther’ since it is a great general principle of service to the Creator, may He be blessed, since sometimes a person desires to perform a mitzvah but is prevented from performing it because of people who mock him; therefore he warned that he should have fortitude against the mockers and not refrain from performing the mitzvah. So said Rabban Yohanan ben Zakkai to his students: “May it be your will that the fear of heaven be upon you like the fear of flesh and blood.” And so he says concerning the subject of shame, that sometimes a person is ashamed before a person more than he is ashamed before the Creator, may He be blessed. Therefore he warned that you should have fortitude against the mockers and not be ashamed. So too did David, peace be upon him, say “I will speak of your decrees in the presence of kings and not be ashamed,” though he was pursued and he fled among the nations, he had taken strength in his Torah and learned, though they had mocked him. And he said ‘as light as an eagle’ corresponding to the eye’s vision, and compared it to an eagle because just as the eagle soars through the air, so too does the eyes’ vision, meaning that you should shut your eyes from seeing evil, for it is the beginning of transgression, for the eye sees, the heart covets and the person's limbs complete the act. And he said ‘as strong as a lion’ corresponding to the heart, for the might of service of the Creator, may he be blessed, is in the heart, and he stated that you should strengthen your heart for His service. He stated ‘run like a gazelle’ corresponding to the legs, for your legs shall run toward the good. So too would David the king, peace be upon him, pray for the three of them, but he changed the sequence, “Lead me in the path of your commandments” about legs. Following that he said “Turn my heart to your decrees.” And after that he said “Avert my eyes from seeing falsehood.” Concerning the heart he mentioned ‘turn,’ whereas concerning the eye, ‘avert,’ for the heart is in his power to turn toward the good path or the evil one, even after he has seen an evil action. Thus he prayed that he should help him to turn to the good path. But (avoiding) seeing an evil action is not in his power, for it is possible that it will come upon him suddenly, and he will see it. Thus he prayed that he avert his eyes from seeing falsehood, so he would not invite it before him at all. Thus a person needs strengthen himself as a lion to stand in the morning for the service of his Creator, even if his evil impulse taunts him in winter, saying ‘How can you get up in the morning when the cold is so great?’ or taunts him in summer, saying ‘How can you get up from your bed when you have not had enough sleep?’ he should strengthen himself to rise, for you should awaken the dawn, but it should not awaken you, as David, peace be on him, stated “Awake, my soul, awake, harp and lyre; I will awaken the dawn,” ‘I awaken the dawn, but the dawn does not awaken me.’ So much the more so had he awakened prior to the morning light to rise and offer supplications before his Creator, how great His beauty, and how good. And it is good that one who begins early should aim for the hours when the guard shifts change, which are at a third of the night, and at the end of two thirds of the night and at the end of the night, for at these times does the Holy One, blessed be He, recall the destruction of the Temple and the dispersion of Israel among the nations, and the prayer which a person offers at that hour for the destruction and the dispersion is propitious and close to acceptance. His supplication shall fall before God whether drawn out or cut short, it is only that he should orient his heart toward heaven in his supplications, for better a little with intention than increasing them out without intention. It is well to say the section of the Akedah and the section of the manna, and the Ten Commandments and the section of the sacrifices, namely the section of the burnt offering and the meal offering and the offering of well being and the sin offering and the guilt offering. Of course it is preferable to say the section of the sacrifices during the day, for they are in place of the offering of the sacrifice, whose time is during the day. When he concludes the section of the burnt offering, he shall say ‘Master of the universe, may it be your will that this be considered and accepted before you as if I had offered a burnt sacrifice in its time. So too shall he say after the section of the meal offering and the offering of well being and the guilt offering. But after the section of the sin offering, he shall not so say, since it does not come freely. And if he is not able to rise early, prior to morning light, in any case he designates the time of the prayer which he is designates for all of life, and should not tarry. And he should well consider in his heart, if he had been in the service of a flesh and blood king who commanded him to rise early at the morning light to his service, he would have taken care and rushed to arise for the service which he commanded him, so much the more so, all the more and all the more so much the more so before the King of kings of kings, the Holy One blessed be He.

וטוב לומר פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות תנן בפ"ה ממסכת תמיד (לב:) אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברים ואע"ג דאמרינן בספ"ק דברכות (יב.) שבטלום מפני תרעומת המינים ופירש"י שלא יאמרו לע"ה אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מ"ש הקב"ה ושמעו מפיו בסיני איכא למימר דהיינו דוקא בצבור אבל ביחיד דליכא משום תרעומת המינים טוב לאמרם שע"י כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה.

דרכי משה שם

כתב הרשב״א בתשובה ח״א סי׳ קפד ששאלתם אם מותר לומר עשרת הדברות בשחר בבית בכנסת. תשובה אסור לעשות כן כדאמרינן פרק קמא דברכות דבטלום מפני תרעומת המינים, ופירש רש״י שלא יאמרו לעמי הארץ שאין שאר התורה אמת ותדעו שאין קורין רק עשרה דברים.

ועשרת הדברות ז"ל ב"י תנן בפ' ה' ממסכת תמיד אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות ואע"ג דאמרינן בפ"ק דברכות שבטלום מפני תרעומת אפיקורסים ופי' רש"י שלא יאמרו לעמי הארץ אין השאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה ששמעו מפי הקב"ה בהר סיני איכא למימר דהיינו דוקא בציבור אבל ביחיד דליכא משום תרעומת אפיקורסים טוב לאמרם עכ"ל. ואין להקשות לפירושו א"כ למה לא חילק רבינו בין ציבור ליחיד די"ל דרבינו ודאי מיירי ביחיד. שהרי כתב שישכים קודם עלות השחר ויאמרם וק"ל. ומורי תירץ בקושיות ב"י שלא מנעו מלומר י' דברות אלא כמו שנהגו לקבעו בברכות כמו ק"ש וכמו שכתבתי לשון משנה דתמיד אבל בלא ברכה לית לן בהו ודו"ק עכ"ל. וכן הנהיג הוא לאומרן ברבים בב"ה של בחורים שהיה מתפלל עמהם והש"ץ אומר קודם ב"ש בקול רם. וז"ל מורי בתשובה סימן ס"ז ואני סומכן לברוך שאמר כי בברוך שאמר יש פ"ז תיבות ע"ד הפסוק ראשו כתם פ"ז ופסוק זה נדרש במדרש על פסוק ראשון שבעשרת הדברות ועוד יש טעם מיוחד לפי שבנוסח ברוך שאמר קודם התחלת הברכה שהוא בא"י אמ"ה האל אב הרחמן יש עשרה ברוך מכוונים נגד עשרת הדברות המבין ישכיל וידע זולת ברוך הוא בתחלה וברוך שמו בסוף שאינן מהמנין שהם נגררין אחר הברכות לשבח הזכרת שמו המיוחד שצריך לומר עליו בכל פעם ברוך הוא וברוך שמו עכ"ל.

וטוב לומר פ' העקדה ופ' המן ועשרת הדברות וכו'. כתב מהרש"ל וז"ל ואף דבפ"ק דברכות (דף י"ב ע"א) אמרו שמנעו העם מלאומרם מפני המינים היינו דוקא לקובעם בברכות כמו ק"ש אבל בלא ברכה לית לן בה עכ"ל. וכן משמע מלשון רש"י וז"ל בקשו לקבוע י' דברות בק"ש וב"י תירץ וז"ל איכא למימר היינו דוקא בצבור אבל ביחיד דליכא משום תרעומת המינים טוב לאומרם שע"י כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה עכ"ל וכן משמע בתשובת הרשב"א בסימן קפ"ד דכל בצבור אסור ואפילו לא קבעום בברכות ק"ש ואפשר דלישנא דכבר בטלום משמע ליה דלגמרי בטלום בצבור.

טוב לומר פ' העקדה ופ' המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם: הגה ודוקא ביחיד מותר לומר י' הדברות בכל יום אבל אסור לאומרם בצבור (תשו' הרשב"א סימן קפ"ד):
It is good to recite the passage of the Binding (Genesis 22:1-19), the passage of the Manna (Exodus 16:4-36), the Ten Commandments (Exodus 20:2-13), and the passages of the burnt-offering (Leviticus 1:1-17), tribute-offering (Leviticus 2:1-13), peace-offering (Leviticus 3:1-17), sin-offering (Vayikra 4:27-35), and guilt-offering. Rem"a: But only in private is it permissible to recite the Ten Commandments each day: it is forbidden to recite them in congregation (Rashb"a Responsum 144).

בצבור. מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לצבור (לחם חמודות ס"ט).

עולת תמיד על השו״ע

ואנן נקטינן כדברי הרב ז״ל לאסור בצבור כלל וכלל וביחיד דווקא קודם תפילה או אחריו אבל לקבוע בתוך הברכות גם ליחיד אסור.

ספר בכור שור להר״ר אלכסנדר סנדער שור

... ולפי מה שכתבתי היה להתיר אמירת הדברות אפילו בצבור, אלא שלא מלאני לבי להקל נגד הרשב״א בתשובות סימן קפד שהובא בהגהת רמ״א.

בציבור. מפני המינים שאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכך אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור ל''ח מ''א שכנה''ג. ועיין בית יעקב סי' קנ''ה. ומהרש''ל כתב דלא אסר הרשב''א* לאומרו בציבור אלא לקבוע בין הברכות כמו ק''ש אבל קודם ב''ש מותר אפי' בציבור. ואנן נקטינן לאסור בציבור כלל וכלל וביחיד דוקא קודם התפלה או אחריו אבל לקבוע בתוך הברכות גם ליחיד אסור ע''ת. ועיין שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד.**

[* עיינתי בתשובת המהרש״ל ולא מצאתי דברי הרשב״א בדבריו כלל, רק דברי הרמב״ם.]

[** תשובתו עוסק בתקון חצות וכתב דמי שקם באשמורת לקונן על ביהמ״ק אין בזה משום יוהרא. ומי שמוסיף תפילות אלו בציבור יש חשש שעוברים בבל תוסיף.]

פרי מגדים, משבצות זהב, ס״ק ה

עין ברכות דף יב ע״א ופרש״י תערומת המינין שלא יאמרו לעמי הארץ כו׳ דבשביל המינין אין אנו אחראין יע״ש, ומיהו אח״כ פרש״י צדוקין עובדי עכו״ם, דאי צדוקין ובייתוסים הא מאמינים בכל תורה שבכתב, א״כ וודאי אין אנו אחראין לעכו״ם, ועיין דרישה בשם רש״ל שפסק לאומרו בציבור קודם ברוך שאמר, דרש״י פירש בקשו לקבוע בק״ש היינו עם ברכות יע״ש, ואנן פסקינן כשו״ע, ומיהו בלחש אומרים כל יחיד בביהכנ״ס לא בקול רם, וראוי לומר קודם ברוך אשמר כמ״ש מהרש״ל כי פ״ז תיבות בבורך שאמר וראשו כתם ״פז״ נדרש ע״פ דיבור א׳ אנכי יע״ש.

בציבור. עבה"ט כ' בקונטרס טוב עין סי' יו"ד שמהרא"י ז"ל משמע שאין לאומרם אפי' ביחיד אך אפשר דהקפידה קודם התפלה אבל לאחר התפלה אם יקראם באמצע קביעות לימודו שפיר דמי ע"ש.

ארצות החיים להמלבי״ם על ש״ע

לב הארץ- ... אבל ביחיד יאמרם ואפילו ביחיד לא יקבעם בתוך הברכות...

שו״ת טוב עין סימן יא

סימן י״א. במה שקמים בקריאת עשרת הדברות בס״ת:

שאלה בכמה מקומות נהגו העם לקום כשקורין עשרת הדברות בס״ת בפ׳ יתרו ובשבועות ופרשת ואתחנן. ויש שערערו על זה דמוכח בש״ס דאין לעשות הפרש בין עשרת הדברות לשאר התורה וכמ״ש בש״ס דבטלו קריאתן מפני תרעומת המינין יורינו המודה ושכמ״ה:

תשובה נראה דלא דמי דתרעומת המינין הוא כמ״ש בירושלמי פ״ק דברכות שלא יאמרו אלו לבדם ניתנו למשה בסיני ורש״י הוסיף לבאר בבבלי שם פרק קמא דברכות שלא יאמרו עמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב״ה ושמעו מפיו בסיני עכ״ל. וא״כ הכא שקורין בס״ת כל התורה מידי שבת בשבתו וגם ביום זה שהם קורין עשרת הדברות קורים איזה חלק מהתורה בס״ת לית לן בה דמוכח דהכל אמת אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הקב״ה לכל ישראל ויחרד כל העם באמירת הקב״ה אותם ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן. ובזה לא יש קפידא. והוחזקו במנהג זה כמה שנים כידוע ומעין דוגמא כתב הרב מטה יהודה סוף ס״ק ה׳ על מ״ש הרב בית יעקב ע״ש ונראה דמאחר שנהגו העם כן לקום כלם בעשרת הדברות נראה שחייבים הכל לעמוד ואין לשום אחד לישאר יושב דגם שאינו מן הדין לקום עתה שנהגו כל הקהל בזה נעשה חיוב על הכל

ואם לאו ח״ו בעיני ההמון נראה כמזלזל. ועוד דאמרו לא ישב בין העומדים ומזה קרא תגר הרב כנה״ג א״ה סימן ס״ב בראשו על היושבים בעת ז׳ ברכות דכיון דנהגו לעמוד זה שיושב עובר על לא ישב בין העומדים ע״ש.

(טז) בצבור – מפני הכופרים, שיאמרו: אין תורה אלא זו. ובפרט בזמנינו. ולכך אין כותבין אותו גם כן על קונטרס המיוחד לציבור. יש שכתבו דלא אסור לאומרו בציבור, אלא לקובעו בין הברכות כמו קריאת שמע; אבל קודם ברוך שאמר, מותר אף בציבור. ואנן נקטינן לאסור בצבור כלל וכלל. וביחיד, דווקא שלא בתוך התפילה; אבל לקבוע בתוך הברכות, גם ליחיד אסור [ע"ת וארה"ח].

שערי אפרים ז:לז

... בשעת קריאת עשרת הדברות נהגו העולם לעמוד ואין ליחידים מן הציבור לשנות המנהג.

שיעורי מרן הגרי״ש אלישיב, ברכות שם

בתמוז תשס״ב אמר לי רבינו שליט״א ״נראה שאין הרמב״ם מתבסס על הגמרא דתערומת המינין העיקר הוא מסברא שאין לתת חשיבות לחלק אחד מהתורה יותר מחלק אחר.״

שאלה: לפי״ז אין לקום בשום חלק מקריאות התורה- שירת הים, יג מדות בתענית צבור, שלא יאמרו שיש בתורה דרגות.

תשובה: ״נכון״.

ואכן כך מנהגו של רבינו שליט״א...

שאלה: איך להתנהג כשכולם קמים אולי אין להתנהג שונה מהציבור...

תשובה: ״הם עשו שלא כהלכה. אין לך לקום מחמתם. הם עושים שלא כדין.״

הליכות שלמה, פרק יב, דבר הלכה אות ל

ומה שנוהגים רבים לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות בפ׳ יתרו אף דמבואר בתשובות הרמב״ם שאסור לעשות כן נראה דבזמננו שהכל יודעים שאין זה אלא לזכר המעמד הנבחר בהר סיני אין בזה חשש.